לא זזה מילימטר: בנק ישראל הותיר את הריבית על 0.1%, חותך תחזית הצמיחה

יחד עם הודעת הריבית פרסם הבנק גם את התחזית המאקרו-כלכלית הרבעונית של חטיבת המחקר שלו, ולפיה כלכלניה צופים כעת הצמיחה במשק תסתכם השנה רק ב-2.6%, בדומה לתחזית האוצר שפורסמה בשבוע שעבר, ולא ב-3% כפי שהעריכו בתחזית הקודמת לפני שלושה חודשים. בשנה הבאה צפוי המשק לצמוח רק ב-3.3% במקום 3.7% בתחזית מחודש יוני. עוד צופים מחברי התחזית כי ריבית בנק ישראל תישאר ללא שינוי עד סוף השנה הנוכחית וכי ב-2016 היא צפויה לעלות ל-0.5%. להערכתם, האבטלה במשק תסתכם השנה ב-5.1% בממוצע, ובשיעור זהה גם בשנה הבאה. הייצוא ללא יהלומים וחברות סטארט-אפ יירד בשנה ב-2.6%, וישוב ויגדל בשנה הבאה ב-5.4%.

צילום: נמרוד גליקמן

הנגידה קרנית פלוג מסרה הודעה לעיתונות לאחר הודעת הריבית, וקראה בה לממשלה לנקוט בצעדים ל"עידוד הייצוא והפיריון במשק". בדבריה, הסבירה הנגידה מדוע על פי תחזית חטיבת המחקר צפויה הריבית במשק להישאר ברמתה הנמוכה לפחות עד תחילת השנה הבאה. לדבריה, הריבית הנוכחית משקפת את יעדי המדיניות של בנק ישראל - "יציבות מחירים ותמיכה בצמיחה ובתעסוקה". לדברי פלוג, מאז התדרוך הקודם שערך בנק ישראל לפני שלושה חודשים,תמונת המצב הכלכלית השתנתה ונרשמה חולשה נוספת בכלכלה העולמית שמשפיעה לרעה על הייצוא הישראלי. התחדשה מחירי הדלק, שמעקבת את חזרת האינפלציה אל תוך היעד, והתפרסמו נתוני הצמיחה ברבעון השני "שהפתיעו בחולשתם" ונעשו שינויים במדיניות המיסוי, ובהם הפחתת המע"מ והמס על משקאות אלכוהוליים. בתשובה לשאלה אמרה פלוג כי מצב המשק פחות טוב מזה שהיה לפני שלושה חודשים, וכי הצעדים הלא קונבנציונליים שעומדים לרשות בנק ישראל (רכישת אג"ח ממשלתי והנהגת ריבית שלילית במשק) בהחלט נמצאים עדיין על השולחן ו"אם נראה שיש החמרה במצב ונחשוב שיש צורך בהנהגת כלים אלה, לא נהסס ובהחלט נשתמש בהם".

בתשובה לשאלה נוספת על השפעת הריבית הנמוכה על מחירי הדירות אמרה הנגידה כי כלי הריבית נועד לטפל בפעילות הכלכלית במשק וברמת האינפלציה. לדבריה, "ריבית משפיעה על מחירי הדירות וזה צריך להילקח בחשבון". יחד עם זאת היא שבה וציינה כי הטיפול בבעיית מחירי הדיור צריך להתבצע בצד ההיצע שבו אמורה לטפל הממשלה. היא ציינה כי למרות העלייה במחירי הדירות, נרשמה לאחרונה עלייה במספר התחלות הבנייה ומדובר בהתפתחות משמעותית בתחום הנדל"ן.

צמיחה אפסית

לפני שבוע דווחה הלמ"ס כי ברבעון השני של השנה צמח המשק בשיעור שנתי אפסי של 0.1%, ולא ב- 0.3% כפי שדיווחה בחודש שעבר. בתוצר של הסקטור העסקי נרשמה ברבעון השני אף צמיחה שלילית, בשיעור שנתי של מינוס 1.2%. כלל יצוא הסחורות והשירותים צנח ברבעון השני בשיעור שנתי של 10.6%, בהמשך לירידה בשיעור זהה ברבעון הקודם. מדד אוגוסט ירד ב- 0.2%, והאינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור, ממשיכה להיות שלילית בשיעור של מינוס 0.4%. במקביל, נרשמה בימים האחרונים ירידה חדה של 0.4% גם באינפלציה הצפויה בשנה הקרובה, והיא חזרה למעשה לנקודת השפל של לפני שש שנים וחצי, בעיצומו של המשבר הגלובלי - 0.4% בלבד.

בנק ישראל. הריבית נותרה כשהיתה בחודשים האחרונים צילום: בלומברג

אולם לכל הנתונים וההערכות האלה יש לבנק ישראל הסברים משכנעים, שתומכים בהערכה כי אין כעת צורך בביצוע מהלך דרמטי של הפחתת הריבית לשפל היסטורי של 0%, או אף של הנהגת ריבית שלילית. לדעת הבנק, הצמיחה האפסית שנרשמה ברבעון השני נובעת בעיקר משני גורמים בעלי אופי חד-פעמי: העיצומים בחברת כיל שפגעו ביצוא, ושינויי מיסוי שגרמו להקדמת רכישת מכוניות לסוף 2014 ופגעו בצריכה הפרטית השנה. גם הירידה באינפלציה הצפויה נובעת בעיקר מגורמים חד-פעמיים: התחדשות הירידות במחירי האנרגיה והסחורות בעולם, הפחתת תעריפי החשמל בארץ, הפחתת המע"מ וביטול אגרת הטלוויזיה.

סיבה חשובה נוספת להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי היא החשש של בנק ישראל מהתרומה של מהלך מסוג זה להמשך העלייה במחירי הדיור. הפחתת הריבית מקטינה את תשלומי הריבית על המשכנתאות במסלול הצמוד לריבית ה"פריים", מגדילה לכן את הביקושים למשכנתאות ותורמת בכך להמשך העלייה במחירי הדירות. בשבוע שעבר דווחה הלמ"ס כי מחירי הדירות עלו בחודשים יוני-יולי לעומת החודשיים הקודמים ב- 0.9% והם גבוהים כעת ב- 6% ממחיריהן הממוצעים בתקופה המקבילה בשנה שעברה.