ריבית ספטמבר תישאר ללא שינוי, ברמה של 0.1%

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (ב') להשאיר את הריבית במשק חודש נוסף ללא שינוי, בנקודת השפל של 0.1% שאליה היא הורדה לפני חצי שנה. בניגוד להחלטות הריבית האחרונות.

ההחלטה הפעם בולטת במיוחד על רקע הנתונים הכלכליים האחרונים, שתומכים דווקא בהפחתת ריבית נוספת: ירידה חדה בצמיחה וצניחה של ממש ביצוא ברבעון השני של השנה, וירידה ניכרת באינפלציה הצפויה. באופן תיאורטי, ריבית נמוכה יותר מגדילה את הביקושים במשק ולכן היא עשויה לתרום גם להגברת הפעילות הכלכלית וגם לדחיפת האינפלציה בחזרה אל תחום היעד השנתי שקבעה הממשלה (1%-3%).

בתחילת השבוע שעבר פרסמה הלמ"ס סדרת נתונים מדאיגים במיוחד: ברבעון השני של השנה צמח המשק בשיעור שנתי של 0.3% בלבד, לעומת שיעורי צמיחה בשיעור שנתי של 2% ברבעון הקודם השנה ושל 3.3% ברבעון המקביל בשנה שעברה.

בתוצר של הסקטור העסקי נרשמה ברבעון השני אף צמיחה שלילית, בשיעור שנתי של מינוס 1%. כלל יצוא הסחורות והשירותים צנח ברבעון השני בשיעור שנתי של 12.5%, בהמשך לירידה של 11.1% ברבעון הקודם.

יומיים לאחר מכן דיווח בנק ישראל כי על פי תחזיות האנליסטים השונים במשק האינפלציה הצפויה במשק ל- 12 החודשים הבאים ירדה בימים האחרונים בשיעור חד של 0.3% ומסתכמת כעת ב- 0.7% בלבד, כמו בשיא המשבר הכלכלי הגלובלי בשנת 2009. 

אולם כנגד נתונים ותחזיות אלה יש לבנק ישראל סדרות נתונים כלכליים משלו שמעידים לדעתו כי מצבו של המשק, גם בתחום הפעילות הריאלית וגם בתחום המחירים, אינו כה גרוע, ובוודאי אינו מחייב מהלך דרמטי של הפחתת הריבית לשפל היסטורי של 0%, או אף של הנהגת ריבית שלילית.

המדד המשולב עלה ביולי ב-0.3%

בשבוע שעבר פרסם בנק ישראל נתון מעודכן יותר מאומדן הצמיחה האחרון של הלמ"ס: המדד המשולב למצב המשק עלה בחודש יולי ב- 0.3%, בדומה לקצב גידולו הממוצע בחודשים האחרונים. לדברי כלכלני הבנק, המדד המשולב הושפע הפעם לטובה מהגידול שחל ביולי ביצוא הסחורות וביצוא השירותים, ומהעלייה שחלה ביוני בייצור התעשייתי ובפדיון ענפי המסחר והשירותים.

המדד המשולב, שמחושב מדי חודש על ידי חטיבת המחקר של בנק ישראל, מורכב מכמה סעיפי משנה שמייצגים היבטים שונים של הפעילות במשק. חשיבותו העיקרית של המדד היא ביכולתו לאבחן בזמן אמת את רמת הפעילות ואת התפניות בפעילות הכלכלית במשק. לכן עליית המדד המשולב בחודש יולי יכולה אולי להעיד שהנתונים החלשים של הרבעון השני שעליהם דיווחה הלמ"ס היו רק אפיזודה חולפת, וכי המשק חזר לאחרונה לפעילות כלכלית סבירה.

משה כחלון וקרנית פלוג (ארכיון) צילום: דר בון

בתחום המחירים, התחדשות הירידות במחירי הדלקים בעולם עשויה אומנם לעכב את חזרת האינפלציה בישראל אל תחום היעד השנתי, שאמורה להיעשות כבר במהלך השנה הקרובה. יחד עם זאת, קצב עליית המדד בחמשת החודשים האחרונים, המעיד על האינפלציה בפועל, ממשיך להיות עקבי עם יעד האינפלציה.

חשש מהמשך עליית מחירי הדיור

סיבה חשובה נוספת להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי היא החשש של בנק ישראל מהתרומה של מהלך מסוג זה להמשך העלייה במחירי הדיור. הפחתת הריבית מקטינה את תשלומי הריבית על המשכנתאות במסלול הצמוד לריבית ה"פריים", מגדילה לכן את הביקושים למשכנתאות ותורמת בכך להמשך העלייה במחירי הדירות. בנוסף לכך, ריבית אפסית מקטינה את התמריץ לחסוך באפיק הפיננסי, ולכן היא גורמת להסטת כספים מאפיק זה להשקעות בנדל"ן - דבר שתורם גם הוא לעלייה במחירי הדירות.

הכרה זו בתרומת הריבית הנמוכה לעלייה במחירי הדירות מתקשרת לנתונים המעודכנים והדי מדאיגים שפרסמה לאחרונה הלמ"ס:

מחירי הדירות עלו בחודשים מאי-יוני לעומת החודשיים הקודמים ב- 0.8% נוספים. כתוצאה מכך מחירי הדירות גבוהים כעת ב- 4.4% ממחיריהן הממוצעים בתקופה המקבילה בשנה שעברה, לעומת עליית מחירים שנתית של 3.4% שעליה דיווחה הלמ"ס בחודש שעבר.

חשש מהשפעת הריבית האפסית על היציבות במשק

ולכל זה יש להוסיף את החשש הגובר והולך של בנק ישראל מהשפעת הריבית האפסית על היציבות במשק. לפני פחות מחודש פרסם הבנק את דו"ח היציבות הפיננסית החצי שנתי שלו, שבו הסבירו מחבריו כי אחד הסיכונים העיקריים ליציבותה של המערכת הפיננסית מגיע מכיוונה של הריבית הנמוכה שננקטה בארץ ובעולם על רקע המשבר הכלכלי הגלובלי.

לדבריהם, הריבית הנמוכה הובילה לעלייה חדה במחירי הנכסים, כי בסביבה של ריבית אפסית או שלילית גוברת בדרך כלל נטייתם של החוסכים להגדיל את רמת הסיכון בתיק הנכסים שלהם כדי להגדיל את תשואתו. הסיכון הגלום בהתפתחות זו, הזהירו אז מחברי הדו"ח של בנק ישראל, נובע משני גורמים עיקריים. הראשון הוא העובדה שריבית נמוכה לאורך זמן מגדילה את השווי הנוכחי של ההתחייבויות של חלק מהמוסדות הפיננסיים, כמו למשל חברות הביטוח, ועלולה לכן לפגוע ברווחיות שלהם. הגורם השני הוא ההערכה שכאשר הריבית תשנה כיוון ותתחיל לעלות עלולים להתרחש זעזועים בשווקים, עם כל ההשלכות השליליות שיהיו לכך על תיק הנכסים של הציבור ועל יציבותם של המוסדות הפיננסיים.

תגובות

רועי מימרן, יו"ר פורום החוסכים לפנסיה בישראל: "בנק ישראל פועל על-פי התיאוריה הכלכלית ומתעלם מהמציאות. ריבית מוניטרית נמוכה אמורה להקל הן על ההשקעות במשק והן על הצריכה הפרטית. בפועל היחידים שנהנים ממנה הם הבנקים עצמם ולוקחי המשכנתאות, מכיוון שהעדר התחרות בבנקאות הקמעונאית מונע מהריבית לחלחל ללווים הסופיים, משקי הבית והעסקים הקטנים. בנוסף, הבנקים מעמיסים על הלקוחות הקטנים והבינוניים את סבסוד התספורות שנעשו לטייקונים בשנים האחרונות. זאת בעוד החוסכים לטווח ארוך זוכים לריבית נמוכה באגרות החוב. לכן טוב תעשה נגידת בנק ישראל אם תטפל בהגדלת התחרות בבנקים והכנסת שחקנים נוספים לשוק האשראי הקמעונאי והעסקי".

רו"ח בועז צליח, מנכ"ל בית ההשקעות "טופ אלפא": "בנק ישראל החליט להשאיר את הריבית על כנה גם בחודש ספטמבר. למרות נתוני הצמיחה החלשים אשר מפגין המשק והאטה ניכרת ברוב רכיבי התוצר, בעיקר בתחום הייצור התעשייתי והיצוא. נראה כי הבנק המרכזי אינו מעוניין כרגע להשתמש בכלים מוניטאריים מרחיבים נוספים, אשר יעילותם מוטלת בספק ברמה הנמוכה אשר הריבית נמצאת בה כיום, וסביר להניח כי ברצונו להיות צופה מהצד על מהלכי הפד בארה"ב, כאשר הסיכוי שהאחרון יעלה את הריבית בארה"ב בחודש ספטמבר ירד משמעותית בעקבות המשבר אותו אנחנו חווים כרגע בשוקי המניות.

"לאור העובדה כי רק לאחרונה פרסם הבנק בדו"ח היציבות הפיננסית כי החזקת הריבית ברמה נמוכה לאורך זמן מהווה סיכון למשק, סיכון אשר גורר אחריו את שני הסיכונים האחרים מצד שוק הנדל"ן ושוק אגרות החוב, וכי מוטל ספק רב אם הורדה נוספת של הריבית לרמה אפסית, או אפילו שלילית, תתרום במשהו לעליית רמת האינפלציה והצמיחה במשק, ניתן להניח כי הבנק המרכזי שם דגש על החסרונות במהלך נוסף של הורדת ריבית.

"בנוסף, הפיחות אשר חל בשבועיים האחרונים של השקל מול סל המטבעות האפקטיבי, בעקבות פרסום צפי אינפלציה הנמוך מהיעד, בוודאי תרם להחלטת הבנק הנוכחית. עם זאת, אם המשבר הנוכחי ימשיך להתגלגל, והצמיחה במשק תמשיך להראות סימני האטה, לא מן הנמנע שנראה צעדים מוניטאריים מרחיבים נוספים מצד הבנק המרכזי ואולי אפילו צעדים פיסקאליים מצד הממשלה במידה והמדיניות המוניטארית תמצה את עצמה. להערכתנו בעקבות החלטת הבנק נראה את התחזקות השקל מול סל המטבעות, אך לא נראה תגובה מיוחדת משוק אגרות החוב, אנו ממליצים על מח"מ קצר-בינוני עם החזקה מאוזנת בין האפיק השקלי לצמוד".

אילן ארצי, מנהל ההשקעות הראשי בבית ההשקעות הלמן-אלדובי: "למרות הסערות בשווקים החליט בנק ישראל להמתין, אבל הוא לא יוכל להמתין עוד זמן רב. בנק ישראל מבין שלא נותרו לו אמצעים רבים לתמוך במשק במצב משבר ולכן מהסס להוריד ריבית בעת הזאת. גם הפיחות בשקל מסייע להחלטה להמתין מעט. יחד עם זאת גדל הסיכוי להורדת ריבית בחודשים הקרובים לנוכח הסערות בכלכלה העולמית, האינפלציה האפסית הצפויה והצמיחה הנמוכה בכלכלה הישראלית".

צח ברקי, סמנכ"ל כלכלה, מידע ומחקר בקבוצת דן אנד ברדסטריט: "בנק ישראל מוגבל ביכולתו להשפיע על הצמיחה במשק. ניתן להעריך שהשפעתה של הפחתת ריבית על הצמיחה הייתה שולית, גם מפני שרמת הריבית הנוכחית היא נמוכה מאוד וגם מפני שההאטה בצמיחה המקומית נובעת מהשפעות אקסוגניות למשק המקומי – קצב גידול איטי בביקושים בכלכלה העולמית וירידת מחירי הסחורות. מלחמת המטבעות והנפילה במחירי הסחורות בהחלט מקשות על יצירת צמיחה משמעותית בעולם ולא נראה שזה ישתנה בטווח הזמן הקרוב, אבל אלה לא בהכרח חדשות רעות. הביקוש המקומי הגבוה, שמתבטא בגידול בצריכה הפרטית, יחד עם קצב אינפלציה נמוך ושיעור אבטלה נמוך, הוא מצב רצוי".

עידן אזולאי מנהל השקעות ראשי אפסילון: "בניגוד להודעת הריבית מלפני חודשיים, בנק ישראל משדר למשקיעים שהוא נכון להשתמש בכל כלי שנצא ברשותו על מנת להתמודד עם המצב שנוצר בשווקים. בנק ישראל מודע לכך שגברו הסיכונים לצמיחת המשק ולעמידה ביעד האינפלציה וככל הנראה סביר להניח שאם לא יחול שינוי בנתונים בזמן הקרוב הוא גם יפעל".