קודם דאעש, אחר כך ישראל

איסלנד בימים אלה אינה מדינה ידידותית לישראלים. זה לא משהו אישי. אחרי הכל, על כרטיס הזיכרון למצלמה, שנרכש ברייקיאוויק, מתנוסס שמה של חברה ישראלית. המוכר אפילו לא ידע. איסלנד, כך ניכר, אינה מדינה ידידותית לאף אחד, אולי פרט לכמה מקומיים שלמדו לחיות עם הגחמות של האי הקודר. לכל השאר, איסלנד עושה ככל יכולתה כדי להבהיר שהם אינם רצויים.

זה בגלל מזג האוויר, הנוף, האווירה, ובקיצור - הכל.

לאיסלנדים יש כמה סוגי גשם וכל אחד נורא מקודמו. יש כזה שיורד מלמעלה, בעוצמה שיכולה לפצוע; כזה שמגיע מהצד, בסיוע רוח במהירות של 70 קמ"ש, שמסוגל להפיל; וגם כזה שמגיע מלמטה, בסיוע הרוח שנושבת איכשהו מכיוון הקרקע, בשילוב עם הגשם. לפעמים איסלנד מטילה גם שלג, כדי שיהיה רע במיוחד.

באיסלנד גם אין עצים שאפשר להתחבא תחתיהם. יש אזוב, שנראה תמים, אך בולע את כל כף הרגל ומרטיב את הנעל. ובכל מקרה, אין שמש. ביום קיצי נאה, כזה שמברך את האי בשלהי ספטמבר, שוררות שמונה מעלות. 11 מעלות הן כבר סיבה טובה לאפסן בארון את בגדי החורף.

רכב שקשה לשבור, כמו קודמיו

הרכב האידיאלי ביותר שיכול לאיתני הטבע של איסלנד הוא טויוטה היילקס. היילקס, למי שאינו יודע, הוא טנדר. ההיילקס הראשון יוצר ב־1968. מאז ייצרה טויוטה מיליונים, וההיילקס הפך במדינות רבות לסוג של סמן ימני לקשיחות ולאמינות. היילקסים מיוצרים בדרום אפריקה ובתאילנד. שלנו תאילנדי. היילקסים אחרים זכו לפרסום בדרכים פחות מחמיאות: מדובר ברכב החביב על אנשי דאעש.

טויוטה היילקס. מבט מבפנים באדיבות: אתר היצרן

בכל מקרה, מדובר ברכב שקשה לשבור, ואיסלנד בהחלט מנסה. למרגלות הקרחון בעל השם הבלתי אפשרי לנגיוקוטל, משתרע שביל או כביש. באיסלנד קשה לדעת, כי הכבישים נגמרים פתאום. 120 ק"מ של דרך לא סלולה. הדרך אוהבת להפתיע: לפעמים היא מערימה קטעי שלג לפני הגלגלים הקדמיים ומחייכת בהנאה כשבעל הרכב מחליק אל השוליים. לפעמים מדובר בפלג איסלנדי זעיר, בעומק של מטר, שחובה לעבור. אם לא תעבור, לא תגיע. ובגשם שוטף, בעשר מעלות שהן יותר כמו חמש, אי אפשר להסתובב ולהיכנע, כי אז תיקלע לחשכת הליל האיסלנדי, שטומן בחובו היפותרמיה מתקדמת, זמן רב לפני שהזוהר הצפוני מואיל בטובו להתגלות בפניך.

העיקרון שטויוטה היילקס מבוסס עליו לא השתנה באופן משמעותי מאז הצגתו של הדור הראשון. גם לו היתה שלדת סולם ועליה מורכב תא נוסעים. מאחורי תא הנוסעים מורכב ארגז. הקפיצים מאחור הם קפיצי עלים, כמו קפיצים של עגלה עם סוס. גם זה לא השתנה מאז שנות השישים. קפיצי עלים מתמודדים עם עומס הכי טוב.

גם מערכת ה־4X4 לא השתנתה באופן מהותי. ההנעה מועברת אל הגלגלים האחוריים, והגלגלים הקדמיים משולבים בעת הצורך בלחיצת כפתור ולא באמצעות ידית כמו פעם. יש גם הילוכי כוח לחציית מכשולים קשים, אך כל היתר כמובן שונה.

הדבר הקרוב ביותר לטויוטה קורולה

בפועל, ההיילקס הנוכחי הוא הדבר הקרוב ביותר שיש למכונית נוסעים. העיצוב החיצוני מזכיר את זה של טויוטה קורולה, במיוחד בחזית. החיסרון הוא שהחרטום הגדול משתרע הרבה מעבר לגלגלים הקדמיים. בנסיעה בשטח קשה, זה עלול להסתיים בנזק.

גם בפנים ההיילקס החדש הוא הדבר הקרוב ביותר שיש לטויוטה קורולה. תא הנוסעים כבר אינו מיועד למי שמעוניין להביא סחורה מן השוק ולא חושש שהבוץ ילכלך את לוח המחוונים. את לוח המחוונים הזה חבל ללכלך.

במרכז, גם בשוק הרכב הישראלי, מותקן מסך מגע מקורי ענק, ששולט בין היתר במערכת השמע ובמערכות הניווט. יש גם כפתור מתנע גדול להתנעת המנוע, ושקע חשמל ביתי ששוכן לו בין המושבים, שכבר אינם מיועדים למטרות שינוע בלבד. מדובר במושבים שניתן לבלות בהם שעות ארוכות, לפחות עד שיגיע הקור של הלילה.

להיילקס יש גם מנוע חדש: טורבו דיזל בנפח 2.4 ליטרים. ותיבת הילוכים אוטומטית. כל מי שנוהג בהיילקס ישן יודע: מנוע נועד להניע. לסחוב מיליון קילומטרים. לא להיות מעודן אלא להיות קל לתחזוקה. המנוע החדש שונה: מדובר במנוע דיזל שקט וגם חזק למדי. בשביל דרכי השטח של איסלנד, הוא בהחלט מספיק.

נוחות הנסיעה ברכב גבוהה, ולמעשה היא הגבוהה ביותר מכל דורותיו של ההיילקס. התלונה היחידה נוגעת לאופי תיבת ההילוכים האוטומטית: לעתים היא נוטה להוריד ולהעלות הילוכים באגרסיביות יתרה.

לאיסלנד יש הרבה שכיות חמדה. את רובן קשה לראות. ברגע שיוצאים מההיילקס מגיע הגשם. גשם מאוזן. גשם מאונך. גשם אלכסוני. לפעמים עם קור, לפעמים בלי קור. בכביש ההיקפי שנוסע לחוף הים יש הרבה מים: חלקם מגיעים מלמעלה, חלקם מגיעים מהים. חלקם סתם עומדים על הכביש. שלא כמו קודמיו, שיועדו לעבודה קשוחה, ההיילקס החדש הרבה יותר מתורבת. בהתחשב בייעודו של הרכב, מדובר במחמאה ניכרת. המתלים נוקשים, אך לא נוקשים מדי, והם מסוגלים לספוג היטב את שיבושי הכביש הקשים. גם היציבות במהירות גבוהה מצוינת. החיסרון העיקרי הוא ההיגוי: בניסיון להעניק להיילקס אופי של מכונית פרטית ריככו אנשי טויוטה את ההגה יותר מדי. עבור רוב הלקוחות, שלא לוקחים את ההיילקס לכביש ההיקפי של איסלנד, יהיה מדובר ככל הנראה ביתרון ולא בחיסרון.

בעיצומו של שינוי בשוק הטנדרים

בסופו של דבר, בכל הקשור בטנדרים, שוק הרכב הישראלי נמצא זה זמן מה בעיצומו של שינוי. הטנדרים הקטנים, כמו ההיילקס ודומיו, נדחקים על ידי הטנדרים הכבדים והגדולים דוגמת שברולט סילברדו. הטנדרים הגדולים נהנים משורה של הטבות. מכיוון שהם שוקלים יותר מ־3.5 טונות, רשות המסים מחשיבה אותם כמשאית ומזכה אותם בפטור ממע"מ ושווי שימוש אפס. את הטנדרים הקטנים יותר רוכשים כיום לקוחות פרטיים שבאמת אינם מעוניינים בטנדר ענק וגופים מוסדיים שאינם זקוקים לטנדר כה כבד, גם משום שטנדר כזה דורש רישיון של בעלי משאיות.

ההיילקס החדש צפוי להגיע לישראל כשהוא מצויד כמעט בכל אביזרי הנוחות, כולל מסך המגע והשקע החשמלי. לנוכח כל אלה והמוניטין שקנו להם דורותיו הקודמים, סביר להניח שהדור החדש יזכה להצלחה ניכרת בשוק הישראלי.