חקלאים דורשים החזר רטרואקטיבי על מס המעסיקים ששילמו מאז 2003
לאחר ששר האוצר הודיע שמתחילת 2016 יבוטל מס המעסיקים, עתרו חקלאים לבית המשפט העליון בדרישה לקבל החזר רטרואקטיבי על המס ששילמו מאז שנת 2003, בטענה שללא ההחזר משקים רבים יקרסו. הסכום נאמד בכ-2 מיליארד שקל בסך הכול
המאבק של החקלאים נמשך. בשבוע שעבר הודיעו שר האוצר משה כחלון ושר החקלאות אורי אריאל כי מס המעסיקים המוטל על העסקתם של עובדים זרים בענפי החקלאות יבוטל בתחילת 2016. אתמול (ג') עתרו לבית המשפט העליון חקלאים מרחבי הארץ בדרישה לבטל את היטל מס העובדים הזרים (מס מעסיקים) מאז שהוחל בשנת 2003, כחלק מהתוכנית הכלכלית של אותה שנה.
- משרד החקלאות הקים קרן הלוואות בערבות מדינה
- העגבניות מטורקיה מתקרבות למדפים והחקלאים זועמים
- בראשית 2016 יבוטל מס המעסיקים על עובדים זרים בחקלאות
לטענת העותרים, ביטול ההיטל בעתיד לא יסייע למשקים החקלאים המצויים כבר היום על סף התמוטטות וכי יש להביא לביטול השומות שהוציאה רשות המסים לחקלאים גם על שנים קודמות. על פי ההערכות, אם תתקבל העתירה, מדובר יהיה בהחזר של 150 מיליון שקל בשנה וכ-2 מיליארד שקל בסך הכול.
לפי הבקשה שהוגשה אתמול לבית המשפט העליון, באמצעות עורכי הדין זיו שרון ושרונה בוחניק, ממשרד זיו שרון ושות', ההיטל שגבתה המדינה מאז 2003 מחקלאים ומקבלני בניין, היטל שנתי בסך של לפחות 6,000 שקל על העסקתו של כל עובד זר, "בשעה שהיה ברור כי אין ישראלים המעוניינים לעסוק בשתילה, קטיף ואריזה". החקלאים מבקשים מבית המשפט העליון להורות על ביטול שומות מס שבהם חויבו בשנים עברו כדי להקל על משקים חקלאיים רבים שלדבריהם המצויים על סף קריסה.
"ההודעה של שרי האוצר והחקלאות על כוונתם לבטל, בניגוד לעמדת הפקידים, את ההיטל משנת 2016 מבורכת ומתבקשת", אמר היום יו"ר התאחדות החקלאים החדשה הפועלת במסגרת איגוד לשכות המסחר, אברהם דניאל, "אלא שמדובר, במקרים רבים, בהחלטה מאוחרת מידי. חקלאים רבים לא עמדו בתשלומים של ההיטל ופקידי השומה מטילים עליהם עיקולים בימים אלו. רבים מהחקלאים יתמוטטו עוד קודם לשנת 2016", הוסיף דניאל.
הקבלנים הצטרפו לעתירה
הקבלנים, שלהם לא בוטל ההיטל, הצטרפו לבקשה שהגישו החקלאים לבית המשפט. לטענתם קיים אבסורד בגביית ההיטל בשעה שכמעט ואין "ידיים עובדות" מישראל בענף הבנייה. "ממשלת ישראל ורשויותיה הנוגעות בדבר יודעות היטב כי אין חלופה אמיתית וזמינה לעובדי הבניין הזרים. למרות זאת חרף הבנתה את המצב לאשורו, ממשיכה המדינה בגביית ההיטל ובעשותה כן מכבידה על ענף הבניין ומייקרת את תוצריו, זאת באופן אבסורדי ופרדוקסלי שכן מנגד מושקעים מאמצים כבירים מצד המדינה בניסיונות להפחית את יוקר מחירי הדיור. וכך, בוודאי שתכלית חוק ההיטל, כחוק סוציאלי, מביא לתוצאה הפוכה מזו שאותה ביקש להשיג".
ממשרד האוצר נמסר כי "אנו לומדים את העתירה ונגיב בבית המשפט".