אין תחבורה? קחו הטבה!

משה גפני, יו"ר ועדת הכספים

ביישוב שלכם אין תחבורה ציבורית יעילה? קחו הטבות מס. אין לכם ביטחון בכבישים? קחו הטבות מס וכו'. זו הדרך הקלה של המדינה להתנער מאחריות ולהסיט את תשומת הלב מכך שהיא אינה פועלת ואינה עושה די בכל הנוגע לשירותים אזרחיים וחברתיים. זה לא מונע מראשי הרשויות המקומיות לחשוק בעוד ועוד הטבות מס. כל ראש רשות מקומית לוחץ על הפוליטיקאים ונאבק על הטבות המס בעבור תושביו (וחלילה לא בעבור שיפור השירותים החברתיים), ורצוי שכמה שפחות רשויות מקומיות אחרות יקבלו הטבות, כדי שהרשות שלו תקבל נתח גדול יותר מהעוגה. ככה זה מבחינתן — משחק סכום אפס.

וכאשר הממשלה נכנעת ללחצים האלה, קשה לראות איך אותם נבחרי ציבור יכולים לצפות, מבחינה מוסרית, שההון השחור בארץ יקטן. יש קשר ישיר בין ההרגשה שדופקים אותך למוטיבציה שלך להעלים מסים. כשכל אחד מנסה להפעיל לחצים פוליטיים כדי לשלם כמה שפחות מס, קשה לצפות שתשתנה התפיסה הציבורית כלפי העלמת מס. כל עוד תימשך חגיגת הטבות המס, יהיה קשה לשנות את זה.

המתווה שהוצג אתמול בוועדת הכספים נרקם במיוחד כדי שלא לפגוע, או לפגוע כמה שפחות, במי שמקבלים את ההטבות היום. מרבית הדיון נסב סביב השאלה איך לא לקחת ממי שכבר יש לו, בלי להתייחס ליעילות של ההטבות. העיקר שנותנים אותן. הבעיה עם הנתינה הזו — היא זולגת במהרה לעוד ועוד יישובים, ומרגע שניתנה, כבר אי אפשר לקחת אותה בחזרה בשל הלחצים הפוליטיים.

משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, אמנם טען בדיון שמדובר בכלי היעיל ביותר, אך בפועל כל מחקר שנעשה עד כה בנושא לא מצא קשר בין הטבות מס למשיכת אוכלוסייה חזקה — מטרתן המוצהרת של הטבות המס. מחקר שנעשה בימים אלו בבנק ישראל ימצא כנראה את מה שאומרים באוצר וברשות המסים כבר שנים — ההטבות אולי תורמות במידה מסוימת למשוך אוכלוסייה חזקה, אך לו היו מנתבים את הכסף לדברים יעילים מאלה, כמו שיפור שירותי החינוך והבריאות — היתה המטרה הזאת מושגת ביעילות רבה יותר.