בלעדי לכלכליסט
עובדי המגזר הציבורי יקבלו מענק חד־פעמי של אלפי שקלים
במסגרת המו"מ על הסכם השכר, ההסתדרות והאוצר הגיעו להבנות עקרוניות לגבי המענק שיינתן מעבר לתוספות השכר האחוזיות. השאלה הגדולה היא אם יספיקו הצדדים ליישם את המהלך עוד השנה, לפני שמערכת הביטחון תשים יד על עודפי תקציב 2015
06:3526.10.15
ההסתדרות ומשרד האוצר החלו לאחרונה לדון בהענקת מענק חד־פעמי של אלפי שקלים ל־400 אלף עובדי המגזר הציבורי, במסגרת המשא ומתן שהם מנהלים בחודשים האחרונים על תוספת השכר במגזר - כך נודע ל"כלכליסט". המענק יינתן נוסף על תוספת השכר האחוזית לכלל העובדים שעליה נסב עיקר המו"מ, בין השאר כדי לפצות עובדים שמשתכרים שכר נמוך.
קראו עוד בכלכליסט:
- עובדי המגזר הציבורי יתבעו מהמדינה להחזיר דמי הבראה ביותר מ-100 מיליון שקל
- השבוע זה מתחיל: המאבק הגדול על תוספת השכר לעובדי המגזר הציבורי
- ניסנקורן יציב מול האוצר דרישה לשינוי כולל באופן עבודת הממשלה
נציגי ההסתדרות ומשרד האוצר הגיעו להבנות עקרוניות בנוגע למענק שישפיע על כ־400 אלף עובדי המגזר הציבורי: עובדי משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות, מועצות דתיות, אוניברסיטאות ועוד, ללא מורים, רופאים וסגל אקדמי בכיר שלהם איגודי עובדים משלהם אשר אינם שייכים להסתדרות הכללית.
ההסכם מוחל במלואו או בחלקו גם על עובדים רבים אחרים במשק שמוצמדים אליו באופן מפורש או לא, כמו עובדי מערכת הביטחון או עובדי החוזים האישיים במגזר הציבורי - והשנה בפעם הראשונה גם עובדי הניקיון והשמירה במגזר הציבורי. ההסכם גם משפיע על המשא ומתן של האוצר עם איגודי עובדים עצמאיים כמו המורים והרופאים, שרואים בהסכם עם ההסתדרות בנצ'מרק למשא ומתן שלהם.
התקדים למענק נוצר ב־2010
המשא ומתן בין ניסנקורן לבין האוצר אמנם מתקיים כבר כמה חודשים, אך עד כה הפגישות לא נערכות בקצב יומיומי, וניסנקורן עוד לא חשף מהו שיעור העלאת השכר שהוא דורש. על פי ההערכות הוא ידרוש העלאה של 5%–7% בפריסה ל־3–4 שנים. כל 1% של תוספת שכר עולה למדינה כמיליארד שקל בשנה.
למענק החד־פעמי לעובדים יש תקדים שנוצר בסוף 2010. אז החלו ההסתדרות והאוצר בשיחות על הסכם המסגרת הקודם לתוספת השכר, ובתור התחלה קבעו כי במשכורת נובמבר 2010 תינתן תוספת של 2,000 שקל לכל אחד מהעובדים. עילת המענק באותה התקופה היתה דחייה של שנתיים במתן תוספת השכר בשל החשש ממיתון במשק בעקבות המשבר הכלכלי העולמי.
קובי אמסלם, הממונה על השכר באוצר צילום: עומר מסינגר עוד סוכם אז כי אמהות יקבלו מענק של 300 שקל לילד ראשון עד גיל 5 ועוד 200 שקל לילד שני עד אותו הגיל. מכאן שבהנחה כי המענק הנוכחי יהיה דומה בגודלו למענק שניתן אז, מדובר בתוספת של עוד מיליארד שקל להוצאות השכר בתקציב המדינה באופן חד־פעמי.
בתקציב 2016 אין גמישות
גורלו של המענק יוכרע בידי המועד שבו יינתן. זאת מכיוון שהשנה יש למשרד האוצר יותר גמישות תקציבית משתהיה לו בתקציב 2016, שהוא מהודק לחלוטין, וכל תוספת עליו עלולה להסתיים בדרישה לקיצוצים במשרדי הממשלה.
בתקציב 2015 הגמישות גדולה יותר משום שנוצרו עודפים. סיבה אחת לעודפים היא שלמעשה אין תקציב השנה, והאוצר חילק את התקציב למשרדים על פי תקציב 2014. כמו כן, הרזרבות שנשמרו בתקציב לשנה הנוכחית נותרו ברובן בעינן. בשל כך נוצרו עודפים גדולים שמוערכים בכמה מיליארדי שקלים. אלא שמשרד הביטחון לוטש עיניו לעבר העודפים הללו, ועלול גם לשים את ידו עליהם אם ההסתדרות והאוצר לא יסכמו בקרוב על מתן המענק עד סוף השנה.
