בתי החולים מנהלים 9 מיליארד שקל שמשרדי האוצר והבריאות לא מצליחים לפקח עליהם

משרדי האוצר והבריאות מתקשים לפקח על הפעילות הכספית בבתי החולים הממשלתיים, בזמן שאלו נקלעים לגרעונות עתק של יותר ממיליארד שקל בשנה. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שבדק את האופן בו מתקבלות ההחלטות הכספיות בבתי החולים.

המבקר יוסף שפירא מצא כי עדיין לא נפתרה מחלוקת ארוכה בין משרדי האוצר, הבריאות, נציבות שירות המדינה ומנהלי בתי החולים על רמת הפיקוח והעצמאות של המנהלים, וכך למעשה השאירו ל"שטח" להחליט איך יתנהלו כספי ציבור בסך של יותר מ-9 מיליארד שקל בשנה באחת המערכות הציבוריות הרגישות והחשובות ביותר בישראל.

הפרק על בתי החולים בדו"ח המבקר נראה אולי כמו דיון טכני בשאלה מי ואיך צריך לפקח על הפעילות הכספית של בתי החולים הממשלתיים, אך למעשה מדובר בנושא עמוק הרבה יותר. מה שמבקר המדינה שואל הוא מי מנהל את בתי החולים? האם אלו הם הבעלים והרגולטור – כלומר משרדי האוצר, הבריאות ונציבות שירות המדינה – או שכל בית חולים הוא ממלכה של המנהל שעומד בראשו שנים ארוכות והוא זה שמחליט ועושה כמעט כל דבר שהוא רוצה, גם אם מנוגד להחלטות הרגולטור.

2.3 מיליארד שקל של קומבינה

המבקר מתייחס כאן להמצאה ייחודית של בתי החולים בישראל. בכל אחד מ-11 בתי החולים הממשלתיים הכלליים (אלו שאינם בתי חולים גריאטריים או פסיכיאטריים) הוקמו עם השנים גופים שנקראים קרן המחקרים או תאגידי הבריאות. במקור, הרעיון היה לאפשר לבתי החולים הממשלתיים לפתוח גוף חצי רשמי, שנמצא בבעלות בית החולים הממשלתי אך לא כפוף להוראות תקנון שירות המדינה, להסכמים קיבוציים וכדומה.

במקום הזה יוכלו מנהלי בתי החולים לנהל את הפעילות הכלכלית של בית החולים ביתר קלות, אם זה התקשרות מסחרית עם חנויות מסחריות בשטח בית החולים, קבלת מענקים מחברות תרופות וקרנות שונות למחקרים שבשבילם צריך לפרוץ את מסגרת השעות והשכר שקובעים ההסכמים הקיבוציים ועד להפעלת של מכשירים וציוד רפואי לציבור הרחב בשעות אחר הצהריים. לדברי המבקר, כיום אספקת שירותי כח אדם הוא התפקיד העיקרי של התאגידים.

אלא שמה שהתחיל כרעיון לתת קצת יותר חופש למנהלי בתי החולים הפך עם השנים לכלי רב עוצמה ואדיר תקציבים וכיום כלל מחזור הפעילות של תאגידי הבריאות עומד על 2.3 מיליארד שקל. מסיבה זו מבקר המדינה התייחס לפיקוח הכספי על התאגידים כבר בדו"ח משנת 2006, ובדו"ח הנוכחי שלו הוא מוצא כי למרות הערותיו אז, דבר לא נעשה.

מנהלי בתי החולים לא רוצים פיקוח

המבקר מוצא כי בשיבא ורמב"ם הגדילו לעשות ויצרו בתאגיד תקן של מעין סמנכ"ל כספים של כל המרכז הרפואי (כלומר בית החולים הציבורי והתאגיד ביחד). זה מאפשר למנהלים להביא אנשי כספים מומחים ולשלם להם מעבר למקובל בשירות המדינה, ללא צורך באישור הרגולטור וללא צורך במכרז על התפקיד וכך עובד שהוא לא עובד מדינה הוא זה שמנהל את תקציבי המדינה שמועברים לבית החולים שלו.

בית חולים רמב"ם בחיפה צילום: אבישג שאר ישוב

 במילים אחרות, וטכניות פחות, מהלך שכזה מאפשר למנהלי בתי החולים לשלוט במנהל הכספים שלהם באופן שדומה יותר לשליטה של מנכ"ל בחברה פרטית על סמנכ"ל הכספים שלו ולא באופן המקובל במגזר הציבורי שנסמך על כספי משלם המסים ולכן אמור לתת עצמאות גדולה יותר למנהל הכספים וחשבי בתי החולים כדי למנוע שימוש לא ראוי בכספי הציבור. לכן, כותב המבקר, על המדינה להחליט על מינוי מנהל כספים אחד בכל בית החולים שיהיה עובד מדינה ואחראי על כל הכספים במרכז הרפואי. חלק ממנהלי בתי החולים, כמו פרופ' רפי ביאר מרמב"ם, פרופ' זאב רוטשטיין משיבא או ד"ר בני דוידזון מאסף הרופא טענו כי יש להשאיר את המצב כפי שהוא, אך מבקר המדינה לא קיבל את עמדתם.

בנוסף, חלק ממנהלי הכספים של בתי החולים מודרים מקבלת ההחלטות הכספיות המכריעות כמו ההתקשרות עם קופות החולים. כלומר שסמכותו ואחריותו של מנהל הכספים מטעם המדינה נשחקת ומתחזק כוחו של מנהל בתי החולי, לכאורה בניגוד לממשל תאגידי תקין בגוף ציבורי כה חשוב. לא רק זה, אלא שבשל מערכות כספיות לא אחידות אגף החשב הכללי במשרד האוצר וחשב משרד הבריאות מתקשים לעקוב אחר ההוצאות וההכנסות של בתי החולים בזמן אמת, ומכאן שמתקשים גם לבצע רגולציה זריזה של הפעילות.

ממשרד הבריאות נמסר כי "הנושאים שהעלה דו"ח מבקר המדינה הינם חשובים ביותר, ואכן, כשם שכתב המבקר, דורשים טיפול ורביזיה עמוקה. מיד עם כניסתם של שר הבריאות ומנכ"ל המשרד לתפקידם, החל משרד הבריאות בהקמת חטיבה חדשה לניהול המרכזים הרפואיים הממשלתיים. המשרד לוקח על עצמו את הסמכות והאחריות המלאה לניהול, הפיקוח והבקרה על המרכזים הרפואיים הממשלתיים, לרבות פעילותם הכספית. בהתאם לזאת, תכניות העבודה של חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים לשנים 2016 ו- 2017 כוללות טיפול מעמיק בכלל בנושאים שהעלה המבקר, לרבות בחינת המבנה הארגוני של הנהלת בתי החולים, מעמדם של תאגידי הבריאות ופיתוח ראייה כוללת למרכז הרפואי, שיפור הפיקוח והבקרה הכלכליים על המרכזים הרפואיים, שיפור והגדרת מעמדם של מנהלי הכספים, כמו גם דאגה לתקצוב הריאלי של המרכזים הרפואיים הממשלתיים".

תגובת האוצר טרם התקבלה