מספר התלמידים בכיתה יירד ל־34 לכל היותר, בעיקר ברשויות החזקות
הממשלה צפויה לאשר את הצעתו של שר החינוך להקטין את מספר התלמידים בכיתות א'-ו' ולהקציב למטרה זו 300 מיליון שקל. אולם הנהנים העיקריים מאישור התוכנית יהיו תלמידי החינוך הממלכתי באזור המרכז
הממשלה צפויה לאשר מחר את תוכניתו של שר החינוך נפתלי בנט לצמצום מספר התלמידים בכיתות בתי הספר היסודיים מ־40 ל־32 עד 34. לדברי בנט, כבר בשנת הלימודים הבאה תורגש הפחתה במספר התלמידים המרבי בכיתות א', והיא תיקבע על פי רמת ההשקעה הנדרשת בכל בית ספר, בהתאם למיקומו לפי מדד הטיפוח.
מדובר בתקציב שנתי של כ־300 מיליון שקל — מחציתו תינתן בשנה הבאה, והשאר בשנה שאחריה. רוב הכסף ישמש להוצאות שוטפות כמו מימון שכר המורים הנוספים, הגדלת היקף ההוראה של מורים קיימים ותחזוקת הכיתות. שר האוצר משה כחלון תומך בתוכנית, אך תקציב הבינוי להקמת כיתות נוספות יסוכם רק בחודשים הקרובים. על פי הערכות, מדובר בתוספת של כ־300 כיתות לכיתות א' בלבד.
כבר כיום לומדים בכיתות א' וב' מקצועות כמו קריאה, כתיבה וחשבון בכיתות קטנות של עד 20 תלמידים, ובפועל ברבות מהרשויות החלשות בפריפריה התקן למספר תלמידים בכיתה הוא 32. ההחלטה של בנט נולדה לאחר שבאפריל אסר משרד החינוך על הרשויות המקומיות לממן מתקציבן את הקטנת הכיתות. בנט רצה לשמור על עיקרון השוויון, שכן במשרד הבינו שרק רשויות חזקות יוכלו לעמוד במימון כיתות נוספות.
בעקבות זאת קמה מחאת הסרדינים — מחאת הורים ברשויות מבוססות כמו תל אביב, שביוני אף הגיעה עד השבתה חלקית של הלימודים בבתי הספר היסודיים. המחאה השיגה חלקית את מטרתה עם הודעתו של בנט באוגוסט על התוכנית, שתשפיע בעיקר על התלמידים בחינוך הממלכתי ברשויות החזקות.
הסיבה לכך שמדובר בעיקר בחינוך הממלכתי היא שבחינוך הממלכתי־דתי למדו להשתמש בתקציבים ייעודיים שהם מקבלים, כמו שעות הוראה רבנית, לשם בניית כיתות נוספות לצורך הפרדה מגדרית. "כלכליסט" בדק את נתוני משרד החינוך לתשע"ד וגילה כי בעשרת בתי הספר היסודיים הצפופים ביותר במגזר היהודי הלא חרדי נפער פער בולט בין שני סוגי המוסדות החל במקום השני. בית הספר הממלכתי יצחק שמיר בחולון עם 38 תלמידים בכיתה, ובית הספר הממלכתי־דתי שערי תקווה בשומרון עם 35 תלמידים.
