ליצרניות המזון עוד נותר לאן לרדת

אף שנראה כי ההאטה בצריכה והירידה בהיקפי הקניות החלה להיבלם, דו"חות שטראוס ואסם מראים כי חברות המזון חשו בה ברבעון החולף, וביתר שאת. אסם חתמה את הרבעון השלישי של השנה בירידה של 4.36% במכירות בישראל, ושטראוס בירידה דומה של 5%. נתונים אלה מהווים ירידות חדות, שחלקן מוסבר ביישום חוק המזון, אך חלק לא קטן מהן נובע מירידה בצריכה וממעבר צרכנים מרכישת מותגים מובילים למוצרים תחליפיים.

גדי לסין מנכ"ל שטראוס

רשתות השיווק היו הראשונות להיפגע ממחאת 2011 שעוררה את המודעות הצרכנית ושחקה את רווחיותן עד כדי הפסדים עמוקים בשופרסל וחדלות פירעון במגה, בשעה שיצרניות המזון הגדולות המשיכו להציג צמיחה במכירות וברווחים. אלא שלאחר שרשתות המזון בלמו את הזעם הצרכני במחיר שחיקת רווחיותן, הן התפנו להילחם על שיפור תנאי הסחר שלהן מול היצרניות. כחלק מההכנה למאבק זה הכינו רשתות המזון, ושופרסל בראשן, תחמושת בדמות מותגים פרטיים, שפרצו לקטגוריות שעד לפני שנה נראו בלתי אפשריות לחדירה כמו חלב, חיתולים ובשר. מאבקים עם יבואני מותגים בינלאומיים טופלו באגרסיביות באמצעות יבוא מקביל, והוא גרם לירידה גורפת במחירי אותם מותגים בכלל השוק.

כעת חברות המזון הגדולות ניצבות מול מותגים פרטיים שנוגסים בשטחי המדף שלהן ברשתות המזון ובנתח השוק שלהן מחד גיסא; ומתמודדות עם יבוא מקביל שנושף בעורפן וצפוי להתרחב בגלל רפורמת הקורנפלקס מאידך גיסא. אך למרות האיומים והאתגרים רשמו אסם ושטראוס עלייה ברווחיותן התפעולית (ל־13% ו־11.5%) בהתאמה, שכן הירידה במחירי הסחורות בעולם ובייחוד במחירי האנרגיה עם מהלכי התייעלות מתמשכים הצליחו לבלום טלטלה גדולה מזו. ועם זה, ייתכן שהעלייה ברווחיות דווקא מזמינה לחצים כבדים מאלה מצד הרשתות.