התנגדות בוועדת החוקה לחוק שיחייב בנקים להעביר מידע למדינה

היום יתקיים בוועדת החוקה של הכנסת דיון ראשון בנושא החוק להעמקת גביית המסים ולהגברת האכיפה, העוסק בהעברת מידע מהגופים הפיננסיים לרשות המסים. את החוק יזמה רשות המסים, ולקראת הדיון פרסם הייעוץ המשפטי של הוועדה חוות דעת שמביעה התנגדות עזה לחוק בשל פגיעה בפרטיות ומטילה ספק ביעילות החוק ובנחיצותו. הייעוץ המשפטי של הוועדה הוא לא הגורם המכריע בכל הנוגע להצעות החוק שעולות לדיונים בוועדה, אך בדרך כלל ניתן ללמוד ממנו על קבלת הפנים הצפויה לחוק כשיעלה לשולחנה.

הצעת החוק קובעת שני דברים עיקריים: ראשית, גופים פיננסיים (בנקים, מוסדיים, בתי השקעות וכו') ידווחו באופן שוטף על מידע הנוגע לחשבונות של בעלי עסקים (ולא בנוגע ללקוחות פרטיים מהטעם של ריבוי מידע). שנית, רשות המסים תוכל לדרוש מהגופים הפיננסיים להעביר מידע על חשבונות ובעלי חשבונות עסקיים ופרטיים על פי מאפיין מסוים, כגון "כל מי שהעביר כסף לחשבונות לאיי קיימן".

חוות הדעתמפרטת שורה של קשיים והסתייגויות בנוגע להצעת החוק.בנוגע לחובת הדיווח האוטומטית של הגופים קובעת חוות הדעת כי מדובר בפגיעה בפרטיות ו" ספק עד כמה המידע המבוקש אכן יסייע למלחמה בעבירות המס; וספק האם התועלת שתצמח מההסדר אכן מצדיקה את קיומו".

לטענת חוות הדעת, חובת הדיווח גם יוצרת "רגולציה משולשת על הגופים הפיננסיים: הרגולטור הייעודי של כל אחד מהגופים; הרשות לאיסור הלבנת הון; ומעתה גם רשות המסים", ולכן מציעה חוות הדעת כי הוועדה תברר את המשמעויות של ההכבדה והעלויות שרגולציה זו יוצרת.

טענה נוספת שעולה בחוות הדעת היא כי הצעת החוק "מרוקנת מתוכן את רעיון החיץ בין הרשות שמנהלת את המידע לבין רשויות האכיפה - חיץ שנועד להגן על פרטיות וסיודות של מידע שברובו המכריע הוא מידע רגיש על פעילות פיננסית לגיטימית. אין הצדקה להחריג את רשות המסים בעניין זה, לעומת המשטרה או השב"כ, שחוקרים עבירות חמורות לא פחות, ובכל זאת לגביהם רעיון החיץ ממשיך להתקיים".

סלומינסקי. "מנסה למצוא שביל זהב" צילום: עמית שעל

ספק נוסף שמעלה חוות הדעת הוא בשאלת האיזון שבין המלחמה בעבירות המס לפגיעה בפרטיות נשמר בהצעת החוק הזו. בנוסף, עולה הביקורת כי יצירת חשדות כלפי אנשים תמימים " שעלולים למצוא עצמם תחת חקירה שבה יידרשו להוכיח מדוע הם אינם אשמים בהעלמת מס".

נקודה נוספת שעולה מחוות הדעת היא כי על פי הצעת החוק, הסממנים שעל בסיסם תתאפשר הוצאת דרישת המידע הם בעייתיים מכיוון ש"הניסוח שלהם הוא כל כך רחב ואמורפי, שהמנהל יוכל ליצוק לתוכם כל תוכן שייראה לו".

בעיה נוספת שעולה מחוות הדעת היא כי ההסדר המוצע היא תקדימי מבחינה קונספטואלית, ואישורו "יוביל, ברמה גבוהה של ודאות, לבקשה להעתיקו גם לרשויות אכיפה אחרות. כך, תוכל המשטרה לבקש סמכות להגדיר סוגים שונים של "תופעות חשודות" שמקימות חשד נגד קבוצות של אנשים, ולהפעיל כלפיהם סמכויות אכיפה של האזנות וחיפושים. שהרי אם לצורך חקירת עבירות מס המחוקק העניק סמכות שכזאת לרשות המסים, מדוע שלא להעניק סמכות דומה למשטרה שחוקרת עבירות חמורות לא פחות של זנות, סמים, וארגוני פשיעה".

יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) אמר ל"כלכליסט" כי "אני רואה סדרת חוקים בתחומים שונים, במאבק בטרור, במאבק בהון השחור שמוערך בכ־180 מיליארד שקל. בכל החוקים האלה יש התנגשות עם זכויות הפרט, ואני מנסה למצוא את שביל הזהב".

לדבריו "כל חוק שנכנס אלי יוצא שונה. כשתהיה עמדה ברורה בנושא, כל הגופים ייקראו לעשות התאמות בהצעת החוק. אנחנו נלחמים על עוד כמה מיליארדים לחינוך, רווחה או ביטחון ופה מתגלגלים סכומי עתק שצריך לגבות. השאלה היא באיזה מחיר". בנוגע לחשש כי לא יקדם את הצעת החוק כלל אמר סלומיאנסקי כי "אני לא מקפיא חוקים, יש חוק אני מקדם אותו, נוציא אותו בסוף משופר וטוב ממה שקבלנו אותו".

רשות המסים מסרה בתגובה כי "בהצעת החוק, שגובשה תוך שיתוף פעולה מלא עם היועץ המשפטי לממשלה, כלולים בלמים היוצרים את האיזון הראוי והדרוש בין הגנת הפרטיות לצורך של הרשות לפעול באופן אפקטיבי לגביית המס. כך למשל, ההצעה לקבוע חובת דיווח מיוחדת לגופים פיננסיים, כוללת ביחס לדרישת המידע על קבוצות לקוחות, קביעת קריטריונים שייקבעו מראש, ובאישור ועדה בה חבר נציג ציבור וכן באישור היועץ המשפטי לממשלה, וזאת לגבי כל דרישת מידע. חקיקה זו משתלבת עם מהלך כלל עולמי להגברת השקיפות ושילוב זרועות במאבק בהעלמות מס שעל מדינת ישראל להיות חלק ממנו".