נמצאה הצדקה לנציבות

1. שגיאה במשוואה?

הפרקליטים עושים את מה שצריך גם בלי לתעד בתרשומת

דו"ח נציבות הביקורת שפורסם בשבוע שעבר קבע שהפרקליטות אינה מיישמת את החוק ואינה מיידעת נפגעי עבירה בהליכים בעניינם. בתגובה טענה הפרקליטות ש"הדו"ח לוקה בשורה של שגיאות ובראשן מעין 'משוואה' שלפיה, כביכול, היעדר תיעוד של פעולה על ידי פרקליט משמעו אי־ביצוע הפעולה". בניגוד לנטען בדו"ח, אמרו שם "במרבית המקרים כיום, פרקליטים מיידעים נפגעי עבירה בהסדר טיעון מתגבש, גם אם אינם מתעדים זאת בהכרח בדף התרשומות בתיק". בעברית פשוטה: למה הנציבה גרסטל מתנכלת לנו בגלל זוטות כמו תיעוד? הרי את העבודה עצמה אנחנו עושים.

2. אבסורד לדוגמה

ואם היה מדובר ברופא? ביו"ר חברה ציבורית? בפוליטיקאי?

אני מודה שלקח לי קצת זמן להבין את גודל האבסורד שבטענת הפרקליטות. נמחיש אותו בכמה דוגמאות: רופא שמואשם בגרימת מוות ברשלנות מסביר לתובע ולבית המשפט: "נתתי למנוח את כל הטיפולים הדרושים, רק לא תיעדתי ולא רשמתי".

או יו"ר דירקטוריון בחברה ציבורית שנתבע על חלוקת דיבידנד שלא כדין, מסביר לרשות ני"ע או לשופט: "היה דיון אמיתי ורציני. הסתפקנו בו ולכן לא תיעדנו ולא רשמנו את השיקולים בפרוטוקול". והכי טוב, דוגמה לגמרי מנותקת מהמציאות שלנו: פוליטיקאי שנבדק אצל מבקר המדינה ואולי גם בחקירה על קבלת תרומות ומשיב, "תאמינו לי שלא חרגתי בגובה התרומות. רק לא רשמתי ממי קיבלתי וכמה".

הנציבה הילה גרסטל. בעברית פשוטה, אומרים בפרקליטות, למה הנציבה גרסטל מתנכלת לנו בגלל זוטות כמו תיעוד? הרי את העבודה עצמה אנחנו עושים צילום: עמית שעל

3. צרוב בדנ"א

חפשו את התשובות בנרטיב הארגוני של הפרקליטות

לא מומלץ לשלוש הדמויות מהדוגמאות האלה ולרבים כמותם להעז ולאמץ את תגובת הפרקליטות לדו"ח גרסטל שהיעדר תיעוד אין משמעו אי־ביצוע הפעולה.

ולמה לפרקליטות מותר? ההסבר חורג ממסגרת זו ונעוץ עמוק בנרטיב התודעתי שכה צרוב בדנ"א הארגוני של הגוף הזה: אנחנו לעולם, אבל לעולם, פועלים כדין ובתום לב. גם אם נפלה שגגה מתחת ידינו, לעולם לא התכוונו לה. ואם לא תיעדנו ולא רשמנו, זה לא בגלל שלא עשינו ופעלנו כנדרש.

ואיך אפשר לבקר פעילות שלא נרשמה ולא תועדה? אה, התשובה ברורה כשמש: הביקורת מיותרת ואין צורך בה.