בהסכמת הפרקליטות: כניסתו לכלא של ג'קי בן זקן תידחה בכ-3 שבועות
איש העסקים שהורשע לאחרונה בהרצת מניות חברת מנופים פיננסים, ונגזרו עליו 3 שנות מאסר בפועל, הגיש היום הודעת ערעור לביהמ"ש העליון. ההודעה הוגשה ללא נימוקים, תוך הסכמת הפרקליטות שתחילת ריצוי העונש יעוכב לפחות עד 28 בינואר
איש העסקים ג'קי בן זקן הגיש היום (ה') לבית המשפט העליון הודעת ערעור על הרשעתו בהרצת מניות מנופים פיננסים והעונש שהוטל עליו – 3 שנות מאסר.
- 3 שנות מאסר בפועל לג'קי בן זקן ואיתן אלדר: "מזימה מתוכננת"
- בן זקן בביהמ"ש: "מהרגע שהחקירה התפרסמה - אני עובר את השנים הקשות בחיי"
- הבנצ'מרק של נוחי
ההודעה הוגשה על ידי באי כוחו, עוה"ד נבות תל-צור, ירון ליפשס וירון קוסטליץ, ללא נימוקים. בצידה הוגשה בקשה בהסכמת הפרקליטות לדחות את מועד כניסתו של בן זקן לכלא בכשלושה שבועות לפחות - מה-3.1.16 ל-28.1.16. זאת על מנת שיוגשו נימוקי הערעור המלאים שבוע לפני כן (21.1), והעליון יוכל להחליט האם יש בהם כדי להורות על עיכוב כניסתו לכלא ניצן ברמלה של בן זקן, וזאת עד מתן הכרעה בערעור שיגיש.
במרכז כתב האישום שהגישה מחלקת ני"ע בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) באמצעות עוה"ד אמיר טבנקין ואלה בנישתי, נטען שבן זקן ואלדר רקמו תוכנית תרמתית להריץ את מניית מנופים. במשך כשבועיים (30-18.11), כך קבע שופט בית המשפט המחוזי בת"א דוד רוזן, פעל אלדר בתיאום עם סוחר המניות צביקה קולנברנר, שזוכה בפרשה, וביצע עשרות עסקאות רכישה, חלקן מתואמות, בהיקף של למעלה מ-15 מיליון שקל.
דפוס הפעולה היה תמיד בשערים גבוהים מאלה שבהם נסחרה בממוצע מניית מנופים בבורסה. זאת כדי לתמוך בשער גבוה למניה. המטרה הייתה שביום הקובע לעדכון מדד ת"א 100 מנופים תעמוד בתנאי הסף – שווי שוק של למעלה ממיליארד שקל.
על פי נתוני המסחר, בתקופת ההרצה לכאורה עלה שער המניה בכ-5%. הכניסה למועדון האיכותי יותר של חברות, שהושגה בסופו של דבר, הייתה אמורה לחזק את מעמדה של מנופים מול הגופים המוסדיים, הבנקים והמשקיעים הפרטיים.
חלקו של בן זקן בתרמית, קבע רוזן, היה להשיג את המימון לרכישות המאסיביות שביצע אלדר. בן זקן עצמו לא סחר במניות, אלא שידך לאלדר את איש העסקים טימור בן יהודה, שאותו הכיר לו שותפו לשליטה במנופים, אברהם נניקשוילי. זאת כדי שבן יהודה "יחלץ" (ירכוש בזול משער הבורסה) את אלדר מהאחזקה במניות, שנרכשו ביוקר כדי להרים את שער המניה. בן יהודה, שעל פי הפרקליטות הניח כי מדובר בעסקה לגיטימית ולא היה חלק מהמזימה, רכש בשלוש עסקאות שונות כמניות בכ-13 מיליון שקל. התיק נגד נניקשוילי ובן יהודה, שנחקרו באזהרה בפרשה, נסגר.
בהכרעת הדין קבע רוזן שהראיות המרכזיות והמרשיעות שאספו חוקרי רשות ני"ע בתיק, ונחשפו לראשונה ב"כלכליסט", היו האזנות סתר לטלפונים הניידים של בן זקן ואלדר ומעורבים נוספים. רוזן עסק בהרחבה בהכרעת הדין בשיחות הרלוונטיות, פירק אותן אחת לאחת, עימת אותן עם גרסאותיהם של הנאשמים וקבע חד משמעית – לא ניתן לפרש את הדברים מלבד כוונה פלילית להריץ את המניה.
רוזן הוסיף והתייחס לגרסאות של בן זקן ואלדר בבית המשפט ובחקירה ברשות ני"ע. "הודעותיו של בן זקן בחקירתו ברשות, במחובר לעדותו בבית משפט, מובילים למסקנה כי גרסתו בבית המשפט דינה להידחות ולא ניתן לתת לה כל משקל".
לגבי אלדר פסק רוזן: "ניסיונותיו הכושלים להרחיק עצמו מבן זקן ומכלל פעילותו לטובת הקשר הפלילי, מובילים למסקנה כי לא ניתן ככלל לבסס ממצאים על בסיס עדותו בבית-משפט". או במילים פשוטות יותר: רוזן לא האמין לאף גרסה של השניים בבית המשפט וקבע כי מדובר ב"מילים, מילים, מילים והסבר – אין".