דרעי יגבה היום מכחלון את מה שנתניהו חייב לו

הצעת ההחלטה לגבי החלת 0% מע"מ על תחבורה ציבורית ומים, שעליה נלחם השר אריה דרעי מש"ס מיום הקמת הממשלה, צפויה לעלות היום לדיון בישיבת הממשלה האחרונה לשנת 2015.

עם זאת, המסמך שהופץ לשרים בנושא רחוק מלהיות גמור, ובמשרד האוצר ינסו עד השנייה האחרונה לשכנע את דרעי לוותר על חלום ביטול המע"מ וללכת על הפחתת מחירים, שהיא פשוטה יותר לביצוע ותעלה פחות למדינה.

דרעי בעצם מחזיק כאן אקדח לרקה של הממשלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון לא מתלהבים מהפחתת המע"מ, וגם פקידי האוצר יעשו הכל כדי להימנע ממנה. משקלם והשפעתם של האחרונים הולכת ופוחתת, והם אכן פחדו להתבטא בנושא בימים האחרונים. מצד שני, דרעי ממשיך לנופף בהתחייבות של ראש הממשלה נתניהו כלפיו - ההסכמים הקואליציוניים - שאם לא יקוימו יספקו, לפחות באופן תיאורטי, עילה להפלת הממשלה

.

בחודשים האחרונים התקיימו לא מעט דיונים בנושא בין שני הצדדים. בראשית הדרך הוביל אותם ראש אגף התקציבים אמיר לוי, שניסה לנקוט אסטרטגיה של דחייה. זה אמנם עבד, וכך התקציב עבר בסוף בלי הפחתת המע"מ, אבל עד שלב מסוים - והשלב הזה כפי הנראה הגיע עכשיו.

צילום: עומר מסינגר

בשלב זה הסוגייה כבר הפכה בעיקרה לפוליטית, ומי שדן בה עם דרעי הוא מנכ"ל האוצר שי באב"ד, שגם ייפגש עם דרעי הבוקר כדי לנסות להגיע להסכמות לפני ישיבת הממשלה בצהריים. בפגישה ישתתפו גם נציגי אגף התקציבים באוצר.

המחלוקת העיקרית היא סביב אופן מתן ההטבה - כלומר באמצעות פטור ממע"מ או בהוזלת תעריפים - והמחלוקת המשנית היא סביב העלות, שכן דרעי דורש 900 מיליון שקל למימון ובאוצר מוכנים ל־650 מיליון בלבד (בשל קיצוץ של 40% שנעשה בכל ההסכמים הקואליציוניים, באוצר טוענים שגם כאן יש לקצץ).

הצעת המחליטים שהוגשה לסדר היום של ישיבת הממשלה חתומה אמנם גם בידי כחלון, שהנושא נמצא באחריותו, אבל מי שכתב אותה בפועל היה דרעי בלבד.

נראה היה שכבר נמאס לו לחכות לסיכום עם האוצר, ואחרי שעברו 30 הימים שניתנו לצוות של נציגי משרדי האוצר והכלכלה (שבראשו עמד דרעי עד שעבר למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל) והתקציב אושר, הבין שנותרה לו רק ישיבת הממשלה היום כדי לקדם את הנושא לפני 2016.

כחלון אמנם משתף עמו פעולה, אבל הסיפור רחוק מאוד מסיום. הצעת המחליטים שהגישו השניים - שפקידי האוצר כלל לא מכירים - מפורטת רק מעט יותר מהצעות קודמות שהוגשו והיו מעורפלות.

דרעי מחזיק אקדח לרקה של הממשלה. נתניהו וכחלון לא מתלהבים מ־0% מע"מ, וגם באוצר יעשו הכל כדי להימנע מזה. פקידי האוצר פחדו להתבטא בנושא צילום: אוהד צויגנברג

בסופו של דבר דרעי יקבל את מבוקשו, באופן זה או אחר, והמקסימום שהמתנגדים יוכלו להשיג יהיה ריכוך באמצעות הוזלת תעריפים במקום הפחתת המע"מ, או הקטנת היקף ההטבה. אבל בין אם מה שהכריע את הקרב הזה הוא האקדח של דרעי או לא - התוצאה הסופית כבר די ברורה.

ההחלטה שתעלה היום לדיון בממשלה, בעקבות לחצו של דרעי, ממשיכה החלטת ממשלה מאמצע נובמבר שלפיה יוסמכו הוא וכחלון ליישם את החלטת הממשלה מתחילת אוגוסט, שקבעה כי יוקצה מימון להחלת 0% מע"מ על תחבורה ציבורית, מים וחשמל למיעוטי יכולת עד תחילת 2016. נשמע מסובך? זה אכן כך.

מאז החלטת הממשלה דרעי לא הרפה מכוונתו לגבות את מה שנתניהו הבטיח לו בהסכמים הקואליציוניים - פטור מלא ממע"מ לשכבות החלשות על שלושת המוצרים - מה שהוערך על ידי האוצר תחילה בכ־1.2 מיליארד שקל, ורק לאחר מכן תוקן לכ־900 מיליון שקל.

מצד שני, באוצר עשו כל שיכלו בשביל למסמס את הרעיון, לצמצם אותו ולשנות אותו.

הדעה שם היא שהטבת מע"מ היא ההחלטה הגרועה ביותר עבור המשק, מכל ההחלטות הבעייתיות שהתקבלו בסיכומים הקואליציוניים, שכן הטבות מע"מ נוטות שלא להגיע לקהל היעד שלהן, לעוות את המשק וליצור לחץ למתן הטבות מס לאוכלוסיות נוספות ועל מוצרים נוספים.

הנימוקים של האוצר, הכעס של דרעי

מדרישתו לפטור ממע"מ על חשמל לשכבות החלשות דרעי נסוג לאחר שהבין שהדבר לא ישים. הוויתור הוא שהפחית את הערכת האוצר לאובדן ההכנסות למדינה מהמהלך מ־1.2 מיליארד שקל ל־900 מיליון שקל, וכעת כאמור באוצר מעוניינים לצמצמו עוד, עד לאובדן הכנסות של 650 מיליון שקל בלבד.

באוצר דורשים זאת משום שיתר ההסכמים הקואליציוניים קוצצו ב־40% לאור דרישותיהן הכבדות והמכבידות של המפלגות, ולכן לדעתם יש לקצץ גם במקרה הזה, אבל ההבדל הוא שבמקרה של הטבת מע"מ מדובר באובדן הכנסות למדינה ולא בהגדלת הוצאות במסגרת התקציב.

לכן התרעם דרעי על הפחתת המע"מ הכולל ב־1% ועל הפחתת מס החברות שעליהם הכריז שר האוצר כחלון לפני כמה חודשים, שכן אלה הקטינו את הכנסות המדינה ביותר מ־5 מיליארד שקל.

ההחלטה על היקף המימון טרם התקבלה, ותוכרע כנראה הבוקר. ההערכות הן באוצר לא יתעקשו על כך אלא דווקא יוותרו לדרעי כדי לנצח בשאלה המהותית יותר מבחינתם — אופן מתן ההטבה. דרעי כמובן מתעקש על הפחתת מע"מ משום שהוא יודע שביטול החלטה כזאת היא משימה בלתי אפשרית לאוצר, וזה יעזור לו לא רק לבחירות הבאות, אלא גם בעתיד.

זאת לעומת הוזלת מחירים, שיכולה להיות מבוטלת כבר בתקציב הבא תחת כותרת של 'הגדלת הכנסות' לאור התחייבויות חדשות של הממשלה. מנגד, באוצר עושים הכל כדי לשכנע את דרעי לרדת מעץ המע"מ ולהסכים להפחתת התעריפים, כדי לא לפגוע במערכת המס האחידה יחסית של ישראל (שמצויינת לטובה בכל סקירה של ה־OECD) וכדי לא לחזור על הטעות של הפירות והירקות או הפטור ממע"מ שניתן באילת, שבעיקר עוזרים להעלים מס ולא באמת משיגים את המטרה שלשמה נקבעו.

המציאות לא מקוטלגת לפי דו"ח של הלמ"ס

נכון להבוקר, ההצעה שתעלה לשולחן הממשלה קובעת כי יבוטל המע"מ בתשלומי חשבונות המים "אך ורק על כמות הצריכה הראשונית של משק הבית, שעומדת על 3.5 מ"ק לחודש לנפש". כך, קובעת ההחלטה, "יוזלו משמעותית חשבונות המים של הצרכנים, בעיקר חשבונות המים של הצרכנים החלשים יותר".

דרעי אמנם הבטיח הטבה לשכבות החלשות, אבל רק אחרי שהבטיח למד את החומר והבין שאין דרך אמיתית לאתר אותן - שכן המציאות לא מקוטלגת לפי עבודת הלמ"ס ומשקי בית בשכבות הסוציו־אקונומיות החלשות לא מסומנות.

בדרך המוצעת ההטבה אמנם תינתן לכולם, אך תהיה משמעותית בעיקר למשקי הבית העניים יותר. מהרקע המפורט בהצעה ניתן לראות כי לא האוצר מוביל אותה — אף שגם כחלון חתום עליה - אלא דרעי, שכן מפורט שם כי בעבר המים סופקו על ידי הרשויות (שהן מלכ"רים) ולכן היו פטורים ממע"מ, אך הקמת התאגידים הביאה להוספת המע"מ על הצרכנים. מדובר בתיאור לא מדויק בלשון המעטה.

נכון שעם הקמת התאגידים עלו משמעותית מחירי המים, אך זאת בעקבות החלטת הממשלה שלפיה תעריפי המים יגלמו את העלות שלהם - והשימוש הגובר בהתפלת מים הוא שמייקר אותם עבור כולנו.

אלא שבאוצר מסבירים שלהקמת התאגידים היתה השפעה זניחה על המע"מ, שכן לפני כן הרשויות לא הזדכו על המע"מ על המים שרכשו ופשוט העבירו את התעריף המלא, שכולל בפועל גם מע"מ, לצרכנים. כעת התאגידים מזדכים על המע"מ ששילמו בעת רכישת המים ומוסיפים אותו לתעריפי הצרכנים, רק בנפרד.

התאגידים גם מייקרים לנו את המים בגלל הוצאות מופרזות, אבל זה כבר סיפור אחר לפעם אחרת. כך שניתן לראות שהאוצר נגרר בעל כורחו להצעת חוק שחתומה על ידו, אך ככל הנראה נכתבה בידי דרעי.

בנוגע להטבה שתינתן לתחבורה הציבורית אין מחלוקת, וההטבה תוזיל את כלל עלויות הנסיעה באוטובוסים וברכבות. השימוש בתחבורה הציבורית הוא רגרסיבי - כלומר ההוצאה עליו, ביחס להכנסת משק הבית, עולה עם הירידה בעשירונים. המשמעות היא שככל שהמשפחה ענייה יותר, כך חלק גדול יותר מהכנסתה מוקדש לנסיעה בתחבורה ציבורית.

על פי ההצעה שעולה כעת לממשלה, רק ל־30% ממשקי הבית בעשירון התחתון יש רכב אחד בבעלותם, וכמעט ואין משק בית עם שתי מכוניות. עם זאת, בהצעה אין כל התייחסות להשפעה על מוניות השירות, שצפויות להיפגע מהוזלת הנסיעות באוטובוסים. דרעי הבטיח לנציגי מוניות השירות בדיון שהתקיים בנושא בכנסת בתחילת נובמבר כי יבחן את הנושא, אך עד כה לא נראה פתרון באופק.