הצד האפל של קונפוציוס

חובת ההוכחה היא עליך

כשוויז'ואליד (Visualead) רצתה להתרחב בשנת 2013, השוק הסיני קרץ לה: "חשבנו שיש רמת התאמה גבוהה בין המוצר שלנו לשווקים באסיה", מספר נבו עלוה, המנכ"ל והמייסד של הסטארט־אפ, שמפתח מערכת תוכנה המייצרת קוד סריקה (QR) צבעוני ומעוצב אישית עבור חברות מסחריות ומותגים. הפריצה מזרחה התרחשה בזכות זכייה במקום הראשון בתחרות סטארט־אפים שנערכה בכנס המובייל המרכזי בבייג'ינג, והובילה לקבלת הצעות לשיתופי פעולה מחברות בסין. אלא שכשעלוה החל להיפגש עם החברות האלה, הוא גילה שהן לא מהססות להעתיק את הקונספט שבבסיס המוצר שלו: "כשאתה בא לחברה גדולה ומתחיל לדבר איתה ביזנס, במקביל לפגישות הראשונות איתך, הם מקימים צוות פנימי שמתחיל לעבוד על הטכנולוגיה שיש לך, מעין בדיקת נאותות כזו", הוא מסביר.

"במקרה אחד, למשל, הגעתי למשקיעים שבאים מהתחום, קיימנו כמה פגישות ואז הם הזמינו אותי למשרדים בחברה גדולה. הגעתי לבד, בלי הצוות הטכני שלי, כי לא ידעתי שאנחנו הולכים לדבר על עניינים טכניים. במשך שלוש שעות המשקיעים דיברו איתי על השקעה טכנולוגית ועל מה אפשר לעשות ביחד — ואז מתיישבת מולי נבחרת של מהנדסים והמנכ"ל של החברה, שמגלגלת 2 מיליארד דולר בשנה, והם שמים לי על השולחן טכנולוגיה שדומה למה שאני עושה ואפילו עם אותה גרפיקה בדיוק, כדי שאוכל לראות את ההבדלים. כלומר, מעתיקים אותי מול הפנים, ועכשיו חובת ההוכחה עליי להסביר להם למה אני טוב יותר.

"אחרי כמה אירועים מהסוג הזה הבנתי שזה נוהג מקובל אצלם ולמדנו לחיות איתו. זה לא מתוך כוונה רעה, אלא שזו הדרך שלהם לומר לך 'אנחנו לא רוצים לקחת סתם סיכון. תסביר לנו למה אתה שווה את זה, ואם הטכנולוגיה שלך שווה רק חודש פיתוח, אז לא מגיע לך שנעשה איתך חוזה'. זה קרה לנו לפחות חמש פעמים: בפעם השנייה עוד היינו מופתעים, אבל לפעם השלישית כבר באנו מוכנים, עשינו 'שואו' והראינו להם שאנחנו הרבה יותר טובים. הנקודה היא שאתה צריך להיערך לתסריט הזה ולהבין שחובת ההוכחה היא עליך, גם אם אתה הבאת את הטכנולוגיה".

פתיחת מסחר חגיגית במניית העיתון האינטרנטי “People.cn Co” בבורסת שנגחאי. משקיעים זרים נתקלים בתרבות עסקית מאתגרת צילום: XINHUA

שיעור 2

לשמן, לשמן, לשמן

לא תמיד המאמץ נושא פרי. אחד מאלה שהציצו ונפגעו מהחוויה הסינית הוא אלון קצף, מנכ"ל חברת הביטוח דיוויד שילד (David Shield), שב־2009 חתמה על עסקה שנחשבה אז לראשונה מסוגה בסין — הסכם לאספקת שירותים לאחת מחברות הביטוח הגדולות במדינה, PICC. "במסגרת תוכנית חומש שלו, משרד הכלכלה הסיני החליט להטמיע בקרב הסינים את הצורך בביטוחי נסיעות לחו"ל. לכן ממשלת סין, באמצעות חברת הביטוח הממשלתית, חתמה איתנו על הסכם להקמת מערך שיתמוך בפוליסות כאלה ויכלול העברה של הידע והטכנולוגיה הנדרשים לכך. לפי ההסכם, אנחנו היינו צריכים לקבל אקוויטי בפעילות. ואכן הקמנו מרכז אופרציה גדול בבייג'ינג והפעילות התחילה לקרום עור וגידים.

"בשלב ההקמה לא היו בעיות מיוחדות, אבל ברגע שהתחלנו לצאת לשוק ולהיפגש עם הארגונים שהיו אמורים לרכוש את השירותים שלנו, גילינו שהתרבות העסקית של השגת עסקים חדשים עוברת דרך מסלולים שלא עולים בקנה אחד עם ה־Anti Corruption Act (החוק למניעת שחיתות) האמריקאי. בסין מאוד מקובל לשלם לקניין של חברה שמבקשים למכור לה שירותים או מוצרים עבור המאמץ שלו. במערב לתשלומים כאלה יש שם".

אילן גרינבוים, מנכ"ל יורוקום: "במשא ומתן מדברים קודקוד אל קודקוד. שאר המנהלים מעבירים פתקים או לוחשים" צילום: תומי הרפז

השם הזה הוא "שוחד"?

"את זה את אמרת", קצף נזהר מלהשתמש במילה שעלולה להטיל דופי בשותפיו הקודמים. "הקניין של חברה שרצינו למכור לה ציפה לקבל מאיתנו תשלום ישיר. מבחינתו זה מקובל וברור, אבל כשאנחנו הבנו זאת, סירבנו לשלם. הבעיה היא שאם אתה שותף של חברה סינית, החברה הסינית יודעת שהיא צריכה לשלם את התשלום הזה. היא ביצעה את התשלום, אבל אנחנו סירבנו לשלם את חלקנו. זה יצר מתחים וריב תרבותי מהסוג של 'באת לסין? תתנהג כמו סיני'. כשלא הסכמנו, הוא ראה בנו את המוזרים שלא מבינים איך המערכת עובדת".

שיעור 3

חשבונאות סינית יצירתית

התשלומים שמתחת לשולחן פתחו את המסלול לבעיה הגדולה באמת: "מדיניות הרישום החשבונאי בסין שונה מהותית מהסטנדרט שמקובל במערב", מסביר קצף. "ברגע שמערכת צריכה לדעת לשרת סוג כזה של תשלומים, ורוצים לתת לכך ביטוי בספרים, מתחיל ויכוח איך אפשר לרשום את זה. מהר מאוד גילינו שרישום ההכנסות בספרים נעשה בחסר, כיוון שמתוך ההכנסות שולם תשלום לגורם חיצוני. ברגע שעסקה כזו צפה על השולחן זה פוצץ את כל העסק.

נבו עלוה, מייסד ויז'ואליד: כשבאנו לפגישות הכל היה ורוד. חשבנו שכבשנו את העולם, ואז חזרנו לארץ והכל היה נתקע" צילום: איגור גורדון

"משם כבר דברים החליקו במדרון חלקלק. שאלנו את עצמנו: 'אם זו ההתייחסות שלהם לרישום החשבוני, מה עוד לא רשום נכון?'. ההתייחסות שלנו לדו"חות כספיים של חברה שעובדת בסין היתה סקפטית, כאל המלצה בלבד, ולא כמו שאנחנו מתייחסים לדו"חות חשבונאיים של עסקים במערב. למשל, בדיווח החשבונאי היה סעיף של הוצאות הדרכה, וגילינו שהמציאות שתחתיו היא שהשותפים שלנו נסעו לטיול תענוגות והימורים בקזינו של מקאו עם כמה קניינים. כששאלנו מה זה אמור להיות, אמרו לנו שכך מקובל.

"בסוף היתה ישיבת דירקטוריון בסין לאישור הדו"חות הכספיים. ביקשתי מחברי דירקטוריון בישראל שייסעו איתי לישיבה כדי לעזור לי בניתוח הסיטואציה. היו לנו כבר אינדיקציות קודמות שהגיעו כתוצאה מביקורת עצמאית שערכנו על החשבונות, ורצינו לראות מה המתאם בין מה שעשינו לבין מה שהסינים ידווחו. באותה ישיבה הסינים הציגו את הדו"חות הכספיים לעומת המציאות שאנחנו ידענו שצריכה להיות בשטח, וראינו שאין מתאם. שאלנו שאלות, התחילו עימותים, הבנו את רוח הדברים ועוד באותו ערב גמלה בלבנו החלטה שלא נעבוד שם. ברגע שזיהינו את תבניות הפעולה המקובלות בשוק המקומי, והבנו שלא נצליח למזג תרבות חשבונאית מערבית בזירה הזו, החלטנו שאם זו צורת העסקים המקומית, אנחנו לא מתאימים לתרבות הזו".

שיעור 4

חותמים על הקרח

הפער בפרקטיקות העסקיות מתבטא, לדברי קצף, גם בהתייחסות השונה לחוזה הכתוב שנחתם בין הצדדים. "היה לנו חוזה מפואר, אבל כשהחלטנו לפרק את השותפות, עורך הדין המקומי אמר לנו: 'חתמתם חוזה עם חברה ממשלתית. אתם באמת מתכוונים לאכוף אותו בבית משפט בסין, נגד חברה ממשלתית סינית?'. הוא, ועורכי דין אחרים שעמם התייעצנו, הבהירו שהמסמך הכתוב לא יעזור לנו בבית המשפט המקומי מול חברה ממשלתית גדולה. לאכוף בסין חוזה שהתובע בו הוא מערבי זו משימה כמעט בלתי אפשרית.

"חוזה שחתמנו עליו, כך למדנו, הוא מסמך חסר ערך שאתה לא יכול לעשות איתו כלום. לכל היותר הוא מגדיר את הציפייה שלך ושל השותף הסיני ביום חתימת ההסכם, לא מעבר לזה. איך יודעים את זה? מהקלות שבה גורמים סינים חותמים על הסכמי ג'וינט ונצ'ר. אנשי עסקים ישראלים שמגיעים לעשות עסקים בסין משתאים למראה השפע הרב, מסתנוורים וחושבים: 'פה יושב העולם האמיתי, כל השאר זה רק דוגמית', אז הם חותמים על הסכמי ג'וינט ונצ'ר עם סינים ושופטים את זה בעיניים מערביות. אבל הסיני יחתום איתך על הסכמי ג'וינט ונצ'ר במהירות האור: אתה שולח טיוטה והם מיד חותמים ומחזירים, כי עבורם זה נייר כוונות ולא יותר מזה. הם מתרגמים את החוזה לסינית, ובתרגום הסיני אתה מקבל חמישה עמודים במקום 50 באנגלית, ואז הסיני שמייעץ לך מסביר שהמסמך הסיני לא מתייחס לכל מה שכתוב בחוזה אלא רק לעקרונות הכלליים. כששאלתי למה, אמרו לי שאי אפשר לתרגם לסינית את כל המילים שבחוזה, כי אין בסינית מילים שמשקפות במדויק את האנגלית, וזה נכון. בסוף אתה 'לוסט אין טרנסליישן', וכמובן שהנוסח הסיני הוא הקובע.

אלון קצף, מנכ"ל דיוויד שילד: בפירוק השותפות אמרו לנו: 'באמת אתם חושבים לאכוף בסין חוזה נגד חברה ממשלתית סינית?'" צילום: אוראל כהן

"צריך להבין שכשאתה מגיע לסין ולוקח את הערך הכי קריטי בעולם העסקים, אמון, אומרים לך: 'בסינית אין תרגום לדברים האלה. או שאתה מאמין או שלא'. ואין לך כלים לדעת אם להאמין או לא. אתה רואה מדינה מפותחת, כלכלה פורחת, ואתה אומר לעצמך: 'אני רוצה להיות במשחק או לא?'. כולם אומרים שבשביל להיות במשחק אתה צריך לחתום על מסמך סיני, אז אתה מתחיל לבנות שכבה אחר שכבה של פשרות, עד שמגיעה נקודה שבה היקף הפשרות מעביר אותך מהצד הלגיטימי לצד הלא לגיטימי ואתה אומר סטופ".

שיעור 5

אי אפשר להיות בסין בלי להיות בסין

עניין מרכזי נוסף הוא הצורך להניח "מגפיים על הקרקע". עלוה מספר שאחרי הזכייה בתחרות הסטארט־אפים הוא ושותפיו כבר חשבו שהנה, הם עלו על הגל הסיני, אבל האופוריה היתה מוקדמת מדי: "בחמשת החודשים הבאים ניסינו לעשות עסקים בסין בשלט רחוק, אבל מהר מאוד הבנו שאי אפשר לעשות עסקים בסין כשאתה לא נמצא שם כל הזמן", מסביר עלוה. "לקחנו חברה מקומית שתעזור לנו והם באו איתנו לפגישות, בכל פעם שהגענו הכל נראה ורוד מאוד, כל פגישה היתה מדהימה ויצאנו ממנה בטוחים שכבשנו את העולם — ואז, כשחזרנו לארץ, פתאום הכל נתקע.

"בתחילת הדרך, למשל, החלטנו לעשות פיילוט עם חברה סינית גדולה. התחלנו אינטגרציה טכנולוגית מרחוק של המוצר. זה תהליך שאמור להיות מאוד פשוט, לא יותר מיום עבודה, ופתאום החברה הסינית נעלמה לנו לחודש. לא הבנו מה קורה. באותו זמן לקחת את עצמנו ולנסוע לסין לשבועיים היה מחסום מנטלי שעוד לא עברנו. בסופו של דבר הבנו שאנחנו צריכים לנסוע. כשהגענו לחברה דיברנו עם כולם, עד אחרון המתכנתים, והבנו שאחד המתכנתים הסינים נתקל בבעיה במהלך האינטגרציה בגלל תקלה שקרתה אצלנו. הוא חשב שהוא עשה משהו לא בסדר ולא רצה להתמודד עם זה ולהגיד לבוס שלו, אז הדרך שלו היתה להניח את העניין בצד, ומכאן נבעה העצירה של הפרויקט.

"בסופו של דבר, לאחר חצי שנה של עבודה בשלט רחוק, החליטו בוויז'ואליד שהדרך היחידה לחדור לשוק הסיני היא לנהל את הפעילות הסינית משם, ועלוה, עם משפחתו ושותף נוסף, פתחו משרד בשנגחאי. "את העסקה הראשונה בסין השלמנו רק אחרי שעברנו לסין וישבנו איתם פנים אל פנים, כמה שבועות. לסינים יש חסם פסיכולוגי לעבוד בשלט רחוק. הם רוצים להתעסק 80% מהזמן בלפתח את מערכת היחסים ולעשות איתך דברים חברתיים, אבל כשאתה מגיע רק לפגישות עסקיות, אתה לחוץ להביא תוצאות. עם הסינים צריך לעבור דרך ארוכה יחד: צריך לבוא בנחת, ללכת לארוחת ערב ולא לדבר על עסקים, לצחוק יחד ולהפוך לחבר. זו תרבות עשיית העסקים במדינה. אם אתה מזייף, הם יידעו".

אירוע הקמת קרן השקעות סינית־ישראלית משותפת. בשנת 2015 גדל היצוא מישראל לסין ב־2%

שיעור 6

הכל אנשים

את החשיבות שמייחסים הסינים לקשר בין־אישי למד מהר מאוד גם אילן גרינבוים, מנכ"ל קבוצת יורוקום, שמייצגת בישראל חברות תקשורת בינלאומיות גדולות, ובהן הענקית הסינית לנובו ומותג הסלולר הסיני ZTE. "פעם אחת ניגש אליי אחד החבר'ה הסינים באחת החברות שעמן עבדתי, והודיע לי: 'מיסטר אקזקיוטיב וייס פרזידנט — בכיר שמגלגל מיליארדים לחברה — מזמין אותך לשחק איתו גולף באירופה'", מספר גרינבוים. "צריך להבין שבמזרח כל אנשי העסקים הגדולים משחקים גולף, וזה נחשב למגרש עסקים מאוד חשוב. אמרתי לבחור שאני לא יודע לשחק גולף, והוא ענה: 'לא חשוב. אם הוא מזמין, אתה חייב לבוא'. מהר מאוד התברר שלא רק שאני לא יודע לשחק, אלא שאותו בכיר לא יודע אנגלית. מישהו אחר היה אומר: 'אין טעם, זה לא ילך, אין לנו דרך לתקשר', אבל הבנתי שהוא רוצה לשחק איתי כדי לאותת לי ולאנשים שלו שהוא מעריך אותי.

"נסעתי לאירופה, הגעתי למגרש הגולף, שם אספו אותי הבכיר וסגנו בקרונית גולף, דיברנו באמצעות מתורגמן, שתינו קפה והתיידדנו. הקשר שנוצר בינינו חיזק את המעמד שלי בקרב הצוות שלו, כי ברגע שהאנשים שמתחתיו ראו שנוצרה מערכת יחסים בינינו, זה קנה לי את הריספקט שלהם".

שיעור 7

הסולם הסיני

בכלל, הסינים מייחסים חשיבות עצומה להיררכיה ולכבוד לבכירים, מספר גרינבוים. "לאחת מפגישות המו"מ החשובות שלנו הגיעה משלחת של מנהלים סינים. אני הגעתי עם עוד שניים־שלושה מנהלים מהחברה. מולי ישבו הבכיר הסיני והאנשים שלו. מהר מאוד הבנתי שהמו"מ מתנהל באופן מובהק רק ביני לבינו. כל השאר היו שחקנים שקטים במשחק ולא הוציאו הגה, מכיוון שמי שמדברים זה רק קודקוד לקודקוד. היתה התייעצות ביניהם: האנשים שלו הזינו אותו באינפורמציה, לחשו על אוזנו או כתבו לו פתקים — אבל אף אחד מהם לא דיבר. בהתאם, סיגלתי את עצמי לדינמיקה שמולי, התייעצתי בשקט עם האנשים שלי ואז דיברתי. הכללים האלה נשמרים מאוד; זה בדיוק הפוך מהקירבה והסחבקיות הישראלית חסרת ההיררכיה, ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו לתרבות הזו.

עניין הכבוד וההיררכיה בולט מאוד גם בהתנסות של עלוה. "כשעובד ישראלי בא לחברת סטארט־אפ ישראלית, לא חשוב לו מה ההיררכיה בחברה ואיזה תיאור תפקיד הוא יקבל. הכל מאוד שטוח, כמו צוות בצבא. בסין ההיררכיה מאוד חשובה, ואם המבנה יהיה שטוח מדי העובדים ייכנסו לחוסר ביטחון. לעובד הסיני חשוב שיהיה ברור למי הוא מדווח, מה בדיוק החוקים, לאן הוא יתקדם בעוד שנה. עם הזמן גיליתי שאם אני כמנכ"ל לא אייצג עבור העובדים הסינים את הדמות המפקדת, זו שבדיסטנס — הם יאבדו ביטחון. כשקצת הזנחתי את הפרסונה הסמכותית, התחילו להגיע תלונות שאנשים לא מרוצים. הם כמובן לא אמרו לי את זה בפנים, אבל אמרו לאחד החבר'ה האחרים שלי שהם מרגישים אבודים. כך הבנתי שהם צריכים יותר היררכיה וגבולות".

ברני יעקובוביץ, מנהל פיתוח אלקטרה: "הסינים עושים את הדברים אחד לאחד. הם לא נותנים פרשנויות, והם לא יגידו שהם לא מבינים אותך"

שיעור 8

עניין של כבוד

שיעור נוסף שלמדו אנשי ויז'ואליד נגע להימנעות של הסינים מלהעביר ביקורת או להצביע על קשיים. "בסין יצרנו לוגו חדש לחברה. הצד הישראלי ביקש שיאפשרו לו לתת פידבק על הלוגו שהוצע. בסין היינו צריכים לבקש שיאפשרו לנו פידבק ממש בכוח, אחרת זה לא היה קורה", מספר עלוה. "ולעומת זאת, כשהצוות הטכני בישראל פיתח מוצר חדש ושלח אותו לסינים עם בקשות חוזרות ונשנות לחוות דעת, הם כמעט לא קיבלו מענה. כלומר, הצד הישראלי רוצה לקבל פידבק על עצמו ולתת פידבק לאחר. הצד הסיני, לעומת זאת, לא רוצה לתת פידבק ולא רוצה להתמודד עם פידבק על עצמו. אצלם הכלל הוא 'שכל אחד יתעסק בדברים שלו'. זה לא שהם לא ביקורתיים, אלא שהם שואלים את עצמם 'למה לפגוע בצד השני'. זו שאלה של נראות".

התוצאה, הוא מספר, היא שהסינים מרגישים שישראלים קצת מתנשאים מעליהם. "היה מקרה שבו שלחנו לסין עובד ישראלי שהיה צריך לאמן את הסינים על מוצר חדש. זה היה העובד הכי צנוע ונחמד ומקשיב שהיה לנו, אבל העבודה בסין לא הלכה חלק. ניסיתי לברר המון זמן מה הבעיה, כי הסינים הרי לא רוצים ללכלך על מישהו, אבל בסוף אמרו לי: 'הוא דיבר כאילו אנחנו ילדים קטנים שלא מבינים'. הבעיה היא שמנקודת המבט של הישראלי, כשלא שואלים שאלות אתה רוצה להסביר הכי טוב שאתה יכול, אז אתה מדבר לאט ומחכה שיבינו, אבל מנקודת מבטם זו התנשאות.

"הקשיים בתחום הזה התעוררו בכל שלב — החל מהאיתור, דרך הגיוס ועד האימון ושימור העובדים. בארץ אנחנו עושים למועמד מבחן קשה מאוד ובעצם גורמים לו להיכשל. מבחינתנו זה בסדר שהוא ייכשל, אנחנו רוצים להביא אותו לקצה. בסין אמרנו למועמדים לעשות מצגת, ואם הם קיבלו פידבק בינוני והתבקשו להציג אותה מחדש, פתאום הם הסירו את המועמדות. בסוף הבנו שאפשר לתת למועמדים הסינים משימה קשה, אבל אסור להביא אותם לסיטואציה שיכולה לפגוע להם בכבוד, או לגרום להם להיכשל מול אנשים".

שיעור 9

להיות מדויקים

עוד נקודה שצריכים להיות ערים לה בעשיית עסקים בסין היא שבניגוד לישראלים, הסינים דוגלים במדיניות של היצמדות להוראות, ללא אלתורים. ברני יעקובוביץ', מנהל פיתוח בחטיבת המיזוג של אלקטרה מוצרי צריכה, מכיר זה שנים את השוק הסיני, שם החברה מייצרת את המזגנים העיליים שלה. את אחד השיעורים הראשונים שלו בתחום למד לאחר ששלח לאחד הספקים הסינים שרטוט של רכיב שאותו ביקש לייצר. "שלחנו לספק שרטוט של איזשהו פקק, עם חתך גיאומטרי על הפקק. זה מאוד מקובל כשאתה רוצה לשלוח שרטוט של רכיב — בהתאם למורכבות החלק שאתה משרטט חלק אחד שלו או יותר, מעין תמונה בדו־ממד. קיבלנו מהספק הצעת מחיר, סגרנו את הפרטים ולאחר מכן ביקשנו לקבל דגמים. הספק שלח לנו שקית עם 15–20 רכיבים: כולם היו חתוכים שלא לצורך, כי בשרטוט שלנו היה חתך. מזה למדתי שהסינים עושים את הדברים אחד לאחד. הם לא נותנים פרשנות: איך שתציג את הדברים — כך הם עושים. למדתי לא להסתפק בשרטוט, אלא להסביר בדיוק מה צריך לעשות. חשוב לוודא שהם הבינו מה אתה מבקש, כי סינים לא אומרים לא; גם כשהם לא מבינים הם יגידו לך כן".

כיצד ההאטה בסין משפיעה על איש העסקים הישראלי?

בשלוש השנים האחרונות חווה כלכלת סין תהליך של האטה מתמשכת, שבשנה האחרונה אף גרמה לטלטלה בכלכלה העולמית כולה. בקרב אנשי העסקים הישראלים, הדעות לגבי עתידה של סין חלוקות: קצף סבור כי סין היא כבר ספינה שוקעת. "ראינו את היסודות שהדברים בנויים עליהם, והם רעועים. הדיווחים של הסינים בנוגע לאחוזי הצמיחה והתמ"ג לא קשורים למציאות. אי אפשר לנפח בלון עד אינסוף; כרגע אנחנו בשלב הפיצוץ, וזה רק ילך ויחמיר. המציאות היא מאד פשוטה: היסודות של סין התבססו על ידיים עובדות בשפע ועל שכר עבודה זול, שהביאו לכך שלסין היה יתרון משמעותי יחסי על פני המערב מבחינת כושר ייצור. בינתיים קרו שני דברים: ראשית, העובדים שהיו רגילים לעבוד ב־30 דולר לחודש דורשים 1,000 דולר לחודש. שנית, וחשוב יותר, יש מחסור בידיים עובדות, כי סין הזדקנה בגלל מדיניות הילד האחד".

תחזית אופטימית בהרבה מספק עלוה, שדווקא רואה בהאטה הנוכחית פוטנציאל חיובי: "מנכ"ל עליבאבא, דניאל ז'אנג, אמר לא מזמן שאם הצמיחה בסין תמשיך בקצב שהיא רשמה עד לאחרונה, סין תשלם מחיר הרבה יותר גבוה ותקרוס, כי כשהדברים מתקדמים מהר מדי זה עלול להיות מסוכן. אני מסכים איתו. צמיחה אטית יותר היא בריאה יותר לסין". "יש תעשיות שבהן ההאטה בהחלט משפיעה", הוא מסייג, "למשל תעשיית היהלומים הסינית, שיש בה הרבה ישראלים; יהלומים זה משהו שעשירים קונים, והעשירים הכי מושפעים מנפילות בבורסה. אבל בתחומים של חדשנות, טכנולוגיה, ביוטק, השקיה, חקלאות, מים ולוויינים, אני לא חושב שתהיה פגיעה, כי סין צמאה לטכנולוגיות האלה. כמות ההזדמנויות שיש לישראלים בתחומים האלה היא אינסופית".

שנת המנכ"לים הנעלמים

נשיא סין שי ג'ינפינג החליט בשנה האחרונה להילחם בשחיתות התאגידית. לאחרונה עלתה מלחמה זו לכותרות בהקשר ישראלי: גואו גואנצ'אנג (48), יו"ר קבוצת פוסון שסיכמה על רכישת חברת הביטוח הישראלית הפניקס, נעצר ונחקר על ידי הרשויות. חקירתו של גואו היתה השנייה במספר בהקשר ישראלי, לאחר שבן האנג גו, שכיהן כיו"ר תנובה לאחר רכישתה, נרדף בידי הרשויות.

חתימת הסכם מכירת תנובה לברייט פוד הסינית. מימין מאיר שמיר, זהבית כהן ובן האנג גו, יו"ר תנובה לשעבר, שנרדף על ידי הרשויות צילום: אוראל כהן

מאז הצלילה בשוקי המניות בסין בקיץ האחרון ביצעו הרשויות מעצרים וחקירות נרחבות של אנשי עסקים, ברוקרים, מנהלי קרנות ובכירים בחברות הגדולות ביותר בסין. גואו הוא הבכיר שבהם. הרשויות בסין לא סיפקו כל מידע על סיבת המעצרים או על התקדמות החקירות שנפתחו. בשלוש השנים מאז התמנה לתפקיד מוביל נשיא סין שי קמפיין רחב ומתוקשר נגד שחיתות שכוון עד השנה האחרונה בעיקר נגד פקידי ממשל, גם בדרגים גבוהים. ימים ספורים לפני היעלמותו של גואו דיווח גם בנק ההשקעות הגדול בסין, סיטיק (Citic Securities), כי הוא אינו מצליח ליצור קשר עם שניים ממנהליו הבכירים. בחודש שעבר דיווחה גואוטאי ג'ונאן, אחת מפירמות הברוקרים הגדולות בסין, כי היא לא מצליחה ליצור קשר עם המנכ"ל והיו"ר שלה.

ההתמקדות של שי במגזר הפרטי הפכה משמעותית יותר לנוכח התגברות ההאטה הכלכלית בסין, ונועדה למשוך את הקהילה העסקית הבינלאומית לעשות עסקים במדינה.

רן אברמסון