ברוש: הממשלה תאשר תוכנית שלנו להכפלת צמיחת הייצוא תוך 4 שנים

"אנשים פה כבר לא מקימים מפעלים. כבר כמה שנים קמים רק 4 מפעלים חדשים בשנה במקום מספר כפול לפני כן. לכן תוך שבועיים שלושה הממשלה תידון בתוכנית שאנחנו שוקדים עליה היום שתביא להכפלה של שיעור הגידול של הייצוא עד 2020 ל-5% ויותר", כך אמר היום נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בפאנל יחד עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בוועידת התחזיות של "כלכליסט". ברוש אמר כי "יהיו שינויים מהותיים לצמיחת התעשייה. תוך חצי שנה יהיה יעד של הגדלת הייצוא שיסחוב את גל התעשייה קדימה ונחזיר את מנוע הצמיחה הזה בתוך מספר שנים".

דבריו של ברוש נקטעו על ידי מספר פעילים חברתיים המתנגדים למתווה הגז שברוש הוא תומך נלהב שלו. הפעילים האשימו את ברוש בניגוד עניינים משום שהוא גם בעל עסק של הובלת גז למפעלים עם יו"ר ההסתדרות לשעבר, עופר עיני. לדברי ברוש אין בפעילות הכפולה הזו שלו בעיה משום שמלכתחילה "נשיא התאחדות התעשינים הוא בהגדרה גם תעשיין. כלומר ישנו קונפליקט מובנה בין 50 אחוז מהתעשיינים שמייצרים חומר גלם לבין המחצית האחרת שמייצרת מוצרים מחומר הגלם הזה. במקרה כזה נשיא ההתאחדות מוציא את עצמו מהקונפליקט ואחרים מטפלים במחלוקת אם ישנה". עם זאת, ברוש לא מסתיר את תמיכתו הנלהבת במתווה ואמר כי "לצערי רוב האנשים לא מבינים את הדיון על מתווה הגז. אנחנו כתעשיינים לא יכולים להרשות לעצמנו להשאיר את הגז בים ולכן הגז חייב לצאת ולהגיע למפעלים. היות וכרגע מדובר רק על דבר אחד, גז לתעשייה בלבד, אז צריכים לשאול אותנו, התעשיינים. אנחנו כיום משלמים על אנרגיה 9-17 דולר ליחידה ועכשיו מציעים לנו אנרגיה במחיר של 5.4-5.8 דולר ליחידה. אז לכן אנחנו אומרים תביאו לנו כבר את הגז".

הפאנל עסק בין השאר במערכת היחסים החמה בין ההסתדרות והתעשיינים וברוש אף אמר כי "אבי אדם ראוי להיות שותף שלי בעסקים כשהוא יסיים את התפקיד שלו" אך ניסנקורן ענה לו כי "אני לא במסלול העסקי בחיים". בתגובה לשאלה האם התעשיינים לא בעיקר נותנים – העלאת שכר המינימום, העסקת בעלי מוגבלויות, הגדלת מספר ימי החופשה ועוד – ולא מקבלים מההסתדרות ענה ברוש כי "בעסק הזה אין מפסיד ומרוויח. לא נתנו שום דבר שאנחנו לא צריכים לתת וקיבלנו את מה שאנחנו צריכים לקבל. אם אני חשבתי שלעלות את שכר המינימום כבר עכשיו ל-5,600 שקל בחודש זו טעות אסטרטגית אז אבי הבין את זה וקיבלנו את הבטחתו לפעול ביחד להגדלת הפריון. אם דואגים לעובדים עם מוגבלות זה דבר חיובי בסך הכל".

שרגא ברוש צילום: נמרוד גליקמן

ניסנקורן התייחס בדבריו לדברים של נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג שדיברה לפני כן ואמר כי "אני מתחבר למה שהנגידה אמרה. השכר נמוך מדי, הפערים גדולים מדי והפריון קטן מדי. אז איך מעלים את הפריון? אין לי תשובת קסם. אין לי תשובה ברורה למה הפריון בישראל כל כך נמוך. אולי זה חוסר השקעה בחינוך טכנולוגי, מעבר ממשרות חלקיות למלאות, תשתיות תחבורה, הביורוקרטיה במדינת ישראל בוודאי מורידה את הפריון ועוד דברים שלא קשורים ישירות ביחסי עבודה. צריך לעשות שולחן עגול ולחשוב".

ברוש הוסיף בנושא הבירוקרטיה כי לעומת הממשלה "להתאחדות התעשיינים לקח 3 שבועות להקים קרן אשראי לתעשיינים במיליארד שקל כדי שיחדשו ציוד. אותו דבר לגבי חינוך טכנולוגי שהשנה נפתחו 200 כיתות במפעלים להכשרה טכנולוגית יחד עם משרד החינוך ויום בשבוע התלמיד במפעל, וכל שנה נוסיף 100 כיתות. לתעשייה חסר כרגע 7,500 עובדים מקצועיים. אנחנו מסכמים עם האוצר על השקעות בחינוך מקצועי והבירוקרטיה הממשלתית מחסלת". עם זאת, כאשר נשאל למה העלאת הפריון מצריך את העובדים, כלומר מצריך את ההסתדרות להסכים לו – כמו לדוגמה האפשרות של חישוב גמיש של שעות נוספות וכדומה – העדיף ברוש לומר רק כי "העובדים הם השותפים האולטימטיביים אצלנו במשק והההסתדרות הפרטנר שלי להגיע לזה".

ניסנקורן נשאל איך זה שהסכם השכר במגזר הציבורי הראה שדווקא האוצר רוצה לצמצם פערים באמצעות תוספת שכר דיפרנציאלית והאם זה בגלל שבהסתדרות מפחדים מהוועדים החזקים. ניסנקורן ענה כי "אנחנו לא מפחדים מאף אחד. זה היה פופוליזם של האוצר. כשאני נלחמתי להעלות את שכר המינימום הם נלחמו בי מלחמת חורמה. מי שהעלה זה צביקה אורן ואחרי זה שרגא ברוש. בעובדים עם מוגבלות הם נלחמו שזה לא יהיה אצלם במגזר הציבויר, בעובדי הקבלן גם נלחמו בי". ניסנקורן השיב כי הוא מתכוון ל"כל הפקידות באוצר ששנים התרגלו לחשוב שוק חופשי והשוק יסדר את עצמו. מבחינתי המלחמה שלי היא מדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית וזה המאבק שלי. הרי בסוף תוספת שכר שקלית נשחקת עם האינפלציה ואני אמרתי להם ואני מאמין בזה שתוספת שכר צריכה להיות דיפרנציאלית בצורה כזו שאתה רואה את מקומות העבודה ובכל מקום עבודה עושה תיקוני עיוותים לטובת צמצום פערים, לדוגמה שאחיות צעירות יקבלו יותר מאחיות מבוגרות. אם האוצר כל כך חברתי אז שהאוצר ימשיך ליזום. לא ראיתי את אגף התקציבים מכיל בתקציב מחוללי שיוויון. אני שמח שהם מטיפים לנושאים חברתיים ומקווה שזה ימשיך. הרי אם כבר מדברים על צביעות, אחד המחוללים הגדולים של אי שיוויון זה חלקיות משרה שזו מכה ברשויות המקומיות. המדיניות שלי היתה להפסיק את זה ולעבור למשרה מלאה והצלחתי חלקית".

פעילים חברתיים מתפרצים לדבריו של ברוש צילום: נמרוד גליקמן

ניסנקורן אמר עוד, כי "תהיה דיפרנציאליות. ההסכם מחייב את הוועדים לחלק את הכסף בצורה דיפרנציאלית אצלנו. בסוף כל העשייה בשנה האחרונה אומרת שההסתדרות פועלת בצורה חברתית. תבחנו אותי בעשייה, לא באמירות. ההסתדרות פועלת לצמצום פערים ומאבקים חברתיים וכולנו בהסתדרות נרתמים לזה, ובסוף כל מה שיש עכשיו להגיד זה על עובדי נמל. צריך להפסיק את ההסתה נגד ועדי עובדים. בנמלים יש רפורמה וצריך לגמור אותה ומי שמושך זה לא אני. צריך לגמור זה לשים את זה מאחורינו. בחברת החשמל 16 שנה מתעסקים איתה וזו חברה טובה שלאט לאט הורסים אותה ובסוף יעבירו את הייצור לטייקונים. כשבאים ואומרים איפה יש עשייה המקום זה ההסתדרות. מעלים את שכר המינימום, דואגים לעובדים עם מוגבלות, כשמעבירים 15 אלף עובדי קבלן להעסיקה ישירה, כשעושים מחוללי צמיחה חדשים וזה כל מה שעשינו בשנה וחצי , וכשאנחנו קוראים לרפורמות אז איך אפשר אחרי זה בביקורת? כי יש אנשים שלא אוהבים עבודה מאורגנת". ניסנקורן אמר עוד כי "למה בתקציב אין יעד של צמצום פערים? למה כשאנחנו יושבים אנחנו מדברים על פריון, העלאת שכר וצמצום פערים? למה בתקציב יש יעד של גרעון אבל לא של צמצום פערים?"

לקראת סוף הפאנל נשאל ברוש מדוע חזר לתפקיד נשיא ההתאחדות לקדנציה שנייה והאם אין זה אומר שלתעשיינים אין דור המשך שיכול לקחת את המושכות. ברוש ענה כי "יש בתעשיינים לפחות 1,200 איש שיכולים ומתאימים להיות נשיא התאחדות התעשיינים. אני מסכים איתך שזה לא מהלך רגיל שנשיא ההתאחדות חוזר אחרי תקופה לתפקיד. זה גם לא מה שאני רציתי. אבל אמרו לי שצריך כי יש משבר כדי להחזיר את התעשייה למקומה. לתופעה של-35% מאיתנו יש קווי ייצור בחו"ל ומפעלים חדשים לא קמים אז צריך להחליט האם אנחנו חפצי חיים או לא".