"ישראל מאבדת את היתרון הטכנולוגי שלה בתחום החלל"

"אם ההשקעה הממשלתית בתחום החלל לא תגדל בקרוב ל־150–200 מיליון דולר בשנה, היכולת למנף את הישגי העבר לטובת דור העתיד תימחק. ישראל הולכת ומאבדת את היתרון הטכנולוגי שהיה לה בתחום", מתריע מנכ"ל התעשייה האווירית יוסי וייס. "יש תקציבים מסוימים לנושא החלל במערכת הביטחון, ששומרת על האינטרסים הצרים שלה, ונעשה מאמץ להקים סוכנות חלל אזרחית ישראלית ב־2012", הוא אומר, "אבל מאז הוקצו לנושא תקציבים ממש מזעריים ואי אפשר לבנות עם זה כלום. יותר ויותר מדינות בעולם כבר מבינות שהחלל זה הדבר הבא, תחום שמושך את הצעירים ומקדם פיתוחים טכנולוגיים, והן משקיעות ומחדשות תשתיות".

The Leaders 3 - פרויקט הסטודנטים של כלכליסט והמכללה למינהל

הקשר של וייס לנושא החלל החל כבר ב־2002, כשמונה למנהל מפעל החלל בתעשייה האווירית, וארבע שנים לאחר מכן למנהל חטיבת הטילים והחלל שלה. אחד הפרויקטים שפיקח עליהם מקרוב היה בניית לוויין התקשורת עמוס 4, ששוגר לפני שנתיים. בשנים האחרונות הוא גם מלווה את הפיתוח של עמוס 6 הגדול והמתקדם יותר, שמתוכנן לשרוד במסלול כ־17 שנה ולהיות משוגר בהמשך החודש.

עמוס 5 עמד במרכזה של התרחשות טראומטית, כשבנובמבר אבד בחלל ונותק מתקשורת עם התחנה בקרקע. את עמוס 5 לא ייצרה התעשייה האווירית, אלא ענקית הלוויינים הרוסית רשטנב. אירוע זה פגע בעיקר בחברת חלל תקשורת, שרכשה אותו ושיווקה את שירותיו, אך גם בתדמית ובעסקים של התעשייה האווירית, שהיתה אחראית על הפעלתו השוטפת ומזוהה עם המותג עמוס מאז החלה ליצרו ב־1996.

מימין יוסי וייס מנכ"ל התעשייה האווירית והסטודנט אסי בלצאו צילום: עמית שעל

"אמנם לא היינו קשורים לפיתוח או לייצור של עמוס 5 בשום צורה, אבל אי אפשר להגיד שזה לא פגע בנו. לאדם מהיישוב התעשייה האווירית ולווייני עמוס זה אותו הדבר, ולך תסביר שזה לא שלך". לדברי וייס, הסיבה לבחירה ברשטנב היתה הצעה שאי אפשר לסרב לה, הן מבחינת מחיר הלוויין ועלות השיגור והן מבחינת הקצאת המיקום במסלול סביב כדור הארץ.

750 מיליון שקל בשנה למחקר ופיתוח

לאחרונה מתנהל דיון ציבורי ער סביב הדרישה לקצץ בתקציב הביטחון. "כאחד שהיה במערכת הביטחון הרבה שנים, מה שחשוב לי זה שתקציב המחקר והפיתוח במערכת הביטחון יגדל או לפחות יישמר באופן יחסי לתקציבים של מדינות אויב", אומר וייס. "אנו מדברים על תקציב שנע סביב 750 מיליון שקל לשנה ולא גדל ריאלית כבר הרבה שנים. מנקודת המבט של התעשייה האווירית, אנו צריכים להיות רווחיים ולפרנס 15 אלף בתי אב. אם משרד הביטחון מחליט לא לקנות מאיתנו מל"ט מסוים או מערכת מכ"ם, המשמעות היא שאנו צריכים להצליח לשווק אותם במדינות אחרות, שזה שוק הרבה יותר קר וקשה, או שאני צריך להתחיל לפטר אנשים".

וייס גם התייחס לתלונות הציבור על התנאים שאנשי הקבע זוכים להם, למשל בתחום הפנסיה: "אני בעצמי איש קבע לשעבר, ויש פה בזמן האחרון עליהום מתמשך ומוגזם נגדם. שופכים פה את המים עם התינוק. אנשים לא מבינים את הנזק ארוך הטווח שנגרם לישראל בגלל ההשתלחות הבלתי מרוסנת באנשי צבא הקבע".

לאחרונה מדברים לא מעט על התעצמות המל"טים האזרחיים כמנוע צמיחה. איך אתם נערכים לזה?

"אנו בוחנים את הנושא, אבל עוד צריך לראות אם יש לקוחות ומשקיעים שמתעניינים בו". וייס מודה כי תחומי התעופה האזרחית, שמהווים כ־26% מפעילותה, מצויים בקשיים פיננסיים בשנים האחרונות. "זה שוק מאוד קשה שנשלט על ידי ענקים כמו בואינג ולוקהיד מרטין. הענף כולו נמצא בבעיה עסקית בגלל זה, ויכול להיות שניאלץ לעשות שינויים במבנה הארגוני ואולי לצאת לגמרי מחלק מהפעילויות הללו". במקביל, אומר וייס, החברה פונה לכיוונים מבטיחים יותר כגון ייצור הטקסיבוט, מערכת רובוטית להסעת מטוסי נוסעים על הקרקע בשדה התעופה, שנמצאת היום בשלבי קבלת רישיונות; או פרויקט התחבורה העתידני סקייטראן, שמתקן הדגמה ראשון שלו נבנה בימים אלו.

מדברים לא מעט על סופם של מטוסי הקרב המאוישים. זה תרחיש סביר?

"האיזון בין היקף הפעילות שיתבסס על מל"טים למטוסי קרב מאוישים הולך ומשתנה משמעותית לטובת השימוש במל"טים. כבר היום עשרות אחוזים מהפעילות בחילות האוויר המתקדמים בעולם מתבססת עליהם בעיקר כי הם חוסכים המון כסף — לוגיסטיקה יותר פשוטה, פחות אימוני טייסים וכו'".

אתם הולכים לקראת הנפקת זכויות מיעוט בשנה הקרובה. האם צפויים קיצוצים בכוח האדם לקראת המהלך?

"אין קשר בין הדברים. כשהביצועים העסקיים שלך בבעיה, אתה צריך לנקוט צעדים שישפרו אותם. פתחנו בדיאלוג עם ארגון העובדים כדי שיבינו שהם לא ייפגעו מזה ואולי אפילו ייהנו מהמהלך".

חיכוכים עם הוועד: מתעופפים גיצים

היו לאחרונה חיכוכים בין ההנהלה לוועד. האם חל שינוי מאז עזיבת חיים כץ (יו"ר הוועד בעבר וכיום שר הרווחה)?

"אם יש מדי פעם חיכוכים, ויכוחים, ולפעמים גם גיצים שמתעופפים לאוויר, זה דבר טבעי. מדובר בוועד עובדים אחראי שמבין שכשיש אפשרות — מצ'פרים, אבל כשיש קשיים נכנסים למשטר צנע. עזיבתו של חיים כץ לא יצרה שינויים בהתנהלות".

במקביל לקיצוצים אתם ממשיכים לגייס עובדים צעירים. למה שיבואו לעבוד אצלכם ולא אצל גוגל?

"קשה למצוא במקומות אחרים את העוצמה והחדשנות של הדברים שאנחנו עושים פה. אתה יכול לשבת בחברת הייטק מול מסך ולתכנן איזה מוצר, אבל אין לך את האינטראקציות עם האנשים, עם פרויקטים חדשניים ועם השטח כפי שיש פה. למרות פיתויי השכר, רוב האנשים שמגיעים לפה לא עוזבים".