ניתוח כלכליסט
האוזר קיבל רשות להחליש את הבנקים
שר האוצר הודיע אתמול שיו"ר רשות ני"ע ימשיך בתפקיד 3 שנים נוספות, ובמהלכן יקדם את השינוי המבני בבורסה שיוציא אותה מבעלות הבנקים. זה מסביר מדוע הוארכה הקדנציה של שמואל האוזר
פרופסור שמואל האוזר ימשיך לכהן כיו"ר רשות ניירות ערך (ני"ע) בשלוש השנים הקרובות, כך הודיע אתמול שר האוצר משה כחלון. האוזר מסיים את הקדנציה הנוכחית, שהחלה ב־2011, במאי הקרוב, וכחלון החליט להאריך את כהונתו בשלוש שנים כדי שישלים את המהלכים המרכזיים שהוביל במהלכה: הפחתת נטל הרגולציה והחזרת המשקיעים לבורסה המקומית, ובעיקר כדי שיקדם את השינוי המבני בבורסה.
בהתאם לכך, אתמול פרסמו השניים תוכנית מפורטת בדמות תזכיר חוק לגבי השינוי המבני של הבורסה - מהלך שיוציא אותה מבעלות הבנקים ויהפוך אותה לגוף שפועל למטרות רווח.
כחלון ציין בהודעה שפרסם משרד האוצר אתמול כי האוזר "יוביל במהלך הקדנציה הקרובה שלו את הפחתת נטל הרגולציה ואת החזרת המשקיעים לבורסה בישראל.
"אנחנו מתחילים היום מהלך לחיזוק הבורסה והחזרתה למקומה הראוי כקטר של המשק הישראלי - בורסה שתפתח את הדלת בפני עסקים מהארץ ומהעולם, בורסה שתייצר אפיקי השקעה איכותיים לציבור ושתייצר לציבור גיוון של מקורות חיסכון.
"המהלך יביא אותנו לעידן של בורסה תחרותית יותר, שתוביל להורדה בעמלות המסחר הגבוהות שמשלם הציבור.
"במטרה ליישם את התוכנית החלטתי להאריך את מינויו של פרופ' האוזר כיו"ר הרשות. פרופ' האוזר יקדם את תזכיר החוק עם מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד".
לכחלון מתאים שהאוזר יוצא נגד הבנקים
תזכיר החוק קובע כי הבורסה תהפוך לתאגיד הפועל למטרות רווח - בשונה מהמודל כיום שלפיו הבורסה אינה גוף למטרות רווח, וחברי הבורסה, שמרביתם הם חברי המערכת הבנקאית, הם בעלי השליטה.
תזכיר החוק ייצור מצב חדש ובו שיעור נציגות הבנקים בדירקטוריון של הבורסה יירד מ־71% ל־35%. משמעות הדבר היא שהבנקים יחדלו לשלוט במסחר בבורסה, ושחקנים חדשים יוכלו להפוך לחברי בורסה - כלומר, ניתן יהיה לסחור דרכם - וזאת במטרה להפחית את גובה עמלות המסחר לציבור הרחב.
תזכיר החוק גם מאפשר לבורסות זרות ולמשקיעים אסטרטגיים להיכנס לבורסה בתל אביב, כך שתיווצר תשתית להנפקת הבורסה אשר תוכל גם לפעול לגיוסי הון לצורך פיתוחה.
השינוי המבני אמור לצמצם את ניגוד העניינים המובנה שקיים כיום בין ניהולה השוטף של הבורסה לאינטרים השונים של חבריה - בעיקר הרצון של הבנקים להוות את הגורם הבלעדי שדרכו ניתן לסחור בבורסה, מה שמקנה להם שליטה בעמלות המסחר שמשלמים הציבור הרחב וגופי הפנסיה בעת המסחר בבורסה.
התזכיר מאשר את חשיפת "כלכליסט" על כך שכחלון קיבל החלטה בתיאום עם האוזר, ולפיה בעלי המניות הנוכחיים בבורסה - בעיקר הבנקים וכמה בתי השקעות - יחויבו ב־100% מס רווח הון עבור מלוא הרווח שיצמח להם מהשינוי המבני. משמעות הדבר היא שבעלי המניות כיום יוכלו ליהנות רק משווייה הנוכחי של הבורסה, שעומד על כ־400 מיליון שקל, לפי הערכת שווי שנעשתה לפני שנה על ידי פירמת רוי החשבון ארנסט אנד יאנג. כל מכירה של נתח מהבורסה שתיעשה לפי שווי גבוה משווי זה תחויב ב־100%. כלומר, התמורה תגיע ישירות לקופת המדינה.
לפי ההערכת השווי שניתנה לבורסה, הפיכתה לגוף למטרות רווח יכולה להביא להצפת ערך שיעמיד את שווייה על כ־2 מיליארד שקל. הבנקים צפויים להתנגד למהלך.
תזכיר החוק כולל שינוי דרמטי נוסף בבורסה - מעבר למסחר בימי שישי עד שני, כפי שנהוג בעולם, במקום ראשון עד חמישי כיום. לפני שנה חשף "כלכליסט" כי מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט החל לקדם את המהלך הזה, אך נתקל בהתנגדות מצד שני הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי - שחששו מהשפעתו על מרקם יחסי העבודה שלהם.
תזכיר החוק כולל רפורמה נוספת שמוביל ביינארט, האפשרות למסחר כפול במניות של חברות בינלאומיות הנסחרות בחו"ל מבלי לבצע רישום כפול של החברות. ביינארט רצה להתחיל ביישום המהלך ללא מגבלות כלשהן, אך האוזר חשש מפגיעה בציבור המשקיעים כיוון שמדובר בחברות שלא נתונות לפיקוח רשות ני"ע.
לכן בסופו של דבר תזכיר החוק נקבע כי ניתן יהיה לסחור באופן כפול רק בחברות בעלות שווי שוק של 100 מיליארד דולר ומעלה.
יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר. כחלון מרוצה צילום: נמרוד גליקמן
הסלוגן של הרשות בקדנציה הזו: תחרות
מאז נכנס לתפקידו ב־2011 השלים האוזר את הרגולציה בכמה תחומים. הוא הטיל פיקוח על זירות המסחר, דוגמת פלטפורמות מסחר במט"ח ובסחורות שטומנות בחובן סיכון רב למשקיעים, אשר עד לפני חצי שנה פעלו ללא פיקוח כלל. כיום הזירות האלו כפופות לפיקוח הרשות, וכדי לפעול בהן יש לקבל רישיון מהרשות שקובעת מגבלות על רמות המינוף של משקיעים הפועלים בהן. המטרה של המגבלה הזו היא להפחית את הסיכון להפסדים שייווצרו במסחר שייעשה דרכן. בקדנציה של האוזר גם אושר חוק הפיקוח על חברות דירוג האשראי, שספגו פגיעה תדמיתית במשבר הפיננסי האחרון כשהגיבו באיחור רב למתרחש בחברות המדורגות.
לאחרונה העביר האוזר בכנסת רפורמה שתאפשר כניסה של קרנות נאמנות זרות לשיווק בישראל. לפי הרפורמה, החל ב־2016 יוכלו הבנקים להציע ללקוחות שלהם להשקיע בקרנות נאמנות ותעודות סל זרות, כך שהלקוחות יוכלו לגוון את אפשרויות ההשקעה שלהם. הרפורמה גם אמורה להגביר את התחרות מול קרנות הנאמנות ותעודות הסל הישראליות, ולהביא להפחתת עלויות לצרכן.
רפורמה נוספת שהעביר האוזר נגעה להפחתת עמלות ההפצה שגובים הבנקים ממנהלי קרנות הנאמנות עבור שיווק הקרנות לציבור הרחב. האוזר חתך את גובה העמלות, ודרש ממנהלי הקרנות לגלגל את הפחתת העלויות שלהם לצרכן לתקופה של כחצי שנה. המהלך הוביל להעברת כ־100 מיליון שקל בשנה מהבנקים לציבור המשקיעים בקרנות.
האוזר גם עמד מאחורי המהלך להחלפת הנהלת הבורסה הקודמת, תוך הדחה דרמטית של המנכ"לית אסתר לבנון והיו"ר סם ברונפלד, שלטענתו כשלו במאמץ להחיות את מחזורי המסחר הדועכים בבורסה.
האוזר לא הספיק להשלים דברים רבים
נוסף לשינוי המבני בבורסה, האוזר מעוניין להשלים מהלכים נוספים שכרגע נמצאים בהליכי חקיקה, ובהם חוק הריטים שאמור להקל בהקמת קרנות ריט (קרנות שמשקיעות בנדל"ן ונסחרות בבורסה). האוזר מעוניין שהקרנות האלה ייכנסו גם לתחום ההשקעה בדיור להשכרה ויסייעו בהוזלת נטל הדיור - אינטרס שעולה בקנה אחד עם אחד האינטרסים המובהקים של שר האוצר.
האוזר מעוניין להמשיך ולקדם גם את חוק המחקר ופיתוח (מו"פ), שנועד לייצר תשתית לפיתוח חברות הפועלות בתחום זה, תוך סיוע בגיוס הון לחברות. המטרה היא שהחברות האלה יישארו בישראל ויפעלו ממנה, ובהמשך אולי אף יבחרו להנפיק את מניותיהן בבורסה הישראלית. בשיתוף עם משרד המשפטים פורסמו לאחרונה כמה שינויי חקיקה להקלה על חברות שיבחרו לבצע הנפקות בבורסה הישראלית, כמו גם שורה של הקלות לחברות קטנות ובינוניות במטרה למנוע את מחיקתן מהבורסה בשל עלויות רגולציה גבוהות.
