גפני מבקש לזמן את כחלון: "שיציג המדיניות שלו בנושא התקציב הדו שנתי"
דיון בוועדת הכספים: החשבת הכללית באוצר הציגה פיתרונות לבעיות שנוצרו במסגרת התנהלות הממשלה ללא תקציב - וספגה על כך ביקורת מחברי הכנסת
"אני מבקש לפנות לממונה על התקציבים, לאחר שהיה סיכום כי ייתן את דעתו על תקציב דו שנתי. אני מבקש לדעת האם לאגף התקציבים יש מדיניות בעניין התקציב, האם הוא צריך להיות חד שנתי, דו שנתי, אולי מספיק תקציב אחד לקדנציה, גם על זה מישהו יכול לחשוב", כך אמר הבוקר (ג') בפתח הדיון יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני.
- אסור לחזור לתקציב דו־שנתי
- כחלון: אנסה להתחמק מתקציב דו־שנתי ואקל על חברות הייטק
- ועדת הכספים אישרה: התקציב הבא יהיה דו שנתי ל-2016-2015
הרקע לדרישתו של גפני הוא הסיכום בעת אישור התקציב לפיו מספר חודשים לאחר אישורו יציג האגף את עמדתו המקצועית. בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו בעת הקמת הממשלה אמנם סיכמו המפלגות על תקציב דו שנתי גם ב-2017-2018 אך בעוד שראש הממשלה, בנימין נתניהו דוחף למהלך זה, שר האוצר משה כחלון, ואגף תקציבים דווקא מתנגדים מתוך חשש כי האומדנים עליהם התבססו בעת בניית התקציב לא יהיו מדויקים ויביאו לפערים גדולים מהמתוכנן בתקציב של 2018.
עוד אמר גפני בדיון כי הוא מבקש לזמן לוועדה את שר האוצר, משה כחלון, לדבריו "הוא צריך למסור דיווח לוועדה על יעד הגירעון, על נתוני הצמיחה, כל הדברים הללו, אני מבקש להזמין אותו כבר עכשיו לוועדה. הוא צריך למסור דיווח לוועדה ולהציג את המדיניות שלו לאחר דיון התקציב".
מוקדם יותר הציעה החשבת הכללית של האוצר, מיכל עבאדי בויאנג'ו כי הוצאות הקרן והריבית על החוב הממשלתי יצאו מחישוב התקציב ההמשכי. עבאדי בויאנג'ו אמרה כי "מצד אחד צריך לאפשר לממשלה להתקיים. מצד שני צריך לאפשר לממשלה הבאה אחריה איזשהו מרווח לפעול. המסקנה הראשונה שלנו היא כי על פי החוק המגבלה נקבעת על בסיס התקציב של השנה הקודמת, כולל קרן וריבית ומחלקים ב-12. התקציב ההמשכי השנה עמד על 32.7 מיליארד שקל בחודש לכל הממשלה". לדבריה "הסכום כולל את תשלומי הקרן והריבית של החוב. ברור שהתשלומים האלה הם הראשונים, צריך לעמוד בחובות". החשבת הסבירה כי מאחר והוצאות הקרן של החוב הממשלתי אינן משפיעות על הגירעון החלטה זו לא תשפיע על הגירעון של הממשלה העתידית".
עבאדי בויאנג'ו המשיכה ואמרה כי "תשלומי הקרן והריבית על החוב, שהם לא לינארים, ב-2015, בשליש הראשון של השנה שלמנו חצי מחוב, כל חודש מותר עד 32.7 מיליארד, אך אני לא יכולה לעבור את הסכום, אם הם לא לינארים, אז יכול להיות מצב שבחודש מסוים הוצאות הקרן והריבית יכולות לדחוק את התקציב של המשרדים".
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) הגיב להצעה והזהיר כי "אם הריבית בעולם תעלה בצורה רצינית ואת תביאי את המצב לגירעון בשנה הבאה זה עלול להשליך על התקציב".
נקודה נוספת עליה המליצה החשבת היא הכנה להתכונן לאירועי חירום. "אין מנגנון כזה היום. אם יש אירוע שיוצר תקלה כלכלית, אם החשב הכללי רואה שהוא לא יכול לעמוד במגבלה צריכה להיות טכניקה של הממשלה והכנסת לשנות את המצב", אמרה.
החשבת הכללית המליצה בסופו של דבר כי "עד 6 חודשים במנגנון הקיים אפשר להסתדר. אני חושבת שמעבר לכך צריך לאפשר לחשב הכללי, או לשר האוצר המכהן, באישור הממשלה לבוא לכנסת ולבקש הצמדות אחרות למנגנון של אחד חלקי 12. אני לא בעד לסגת ממנו, הוא מרסן ומאפשר לממשלה הבאה לשנות סדרי עדיפויות."
ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג הזהיר בדיון ואמר כי "אסור לחשבת לשכלל מודל לפיו החשב הכללי מנהל את מדינת ישראל כאשר אין תקציב. כאשר אתה מנסה לשכלל את תיקון העיוות הוא יהפוך את הנורמה".
במהלך הדיון חשפה החשבת הכללית כי היו שלושה מקרים בהם וועדות החריגים לא אישרו העברת כספים בגלל שלפי אגף התקציבים לא היה לכך מקור מימון בתקציב העתידי, בהם איטום גג במרכז לבריאות הנפש ורכישת מכשיר אולטרסאונד מיילדותי למרכז רפואי.
ח"כ גפני התרעם ושאל "זה מה שהיה בשנה הזו? בא אגף תקציבים ואמר שאין כסף?" החשבת הכללית ניסתה להסביר את דבריה וטענה כי ההחלטות בוועדות החריגים שקובעות חריגה מהתקציב ההמשכי מתקבלות יחד בוועדה.
ח"כ גפני התפרץ ואמר "אמרת שאגף התקציבים אמר במסגרת התקציב תסתדרו".
ח"כ מיקי לוי שאל על כך "אם את לא היית מאשרת, איפה זה היה נגמר? צריך להוסיף פה מנגנון נוסף".
גפני סיכם את הדיון ואמר "הדיון הזה מפחיד, הוא אומר שיכול להיות חשב כללי או סגניו, שיכולים לעשות נזק בל יתואר, וידינו קצרה מלהושיע". עם זאת, הביע תמיכה בהצעת החשבת ואמר "הקרן והריבית לדעתי לא צריכים להיות חלק מהחישוב החודשי, אלא אם כן קורה אירוע שבו הריבית הפכה להיות משהו קטסטרופלי שבו אנחנו לא יכולים להתעלם מהגידול בריבית."