עובדות לשעבר של רמי לוי הגישו בקשה לייצוגית ב-127 מיליון שקל

בבקשה, שהוגשה על ידי עו"ד גיא אבני, טוענת הראשונה כי עקב אי תשלום דמי החגים יש לפצות אותה ב-832 שקל, על הפרשה לפנסיה רק מהחודש השביעי במקום מהיום הראשון בעבודה עוד 1,801 שקל ועל אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה לפצות אותה ב-500 שקל. התובעת השנייה תובעת בעילות דומות פיצוי על סך של 1,700 שקל.

מהמסמכים שהוגשו לבית הדין עולה שהשתיים כבר פנו לרשת לפני הגשת התביעה בדרישה לפיצוי ונענו בשלילה. מהטענות והתשובות עד כה עולה שיש מחלוקת בין התובעות לרשת על הפרשנות הנכונה לצו ההרחבה שקובע את תנאי העבודה בכל ענף רשתות המזון בשאלה מה הוותק והאופן שבו צריך לשלם דמי חגים.

סניף של רמי לוי צילום: דן בלילטי

הסוגייה שיכולה להיות מעניינת יותר היא זו הפנסיונית. המחלוקת המסתמנת היא בשאלה מי אחראי לוודא שלעובד יש או אין קרן פנסיה ביום הראשון שלו לעבודה? אם לעובד יש קרן פנסיה כשהוא נכנס לעבודה חדשה המעסיק צריך להפריש לו לפנסיה כבר מהיום הראשון. אם אין לו עדיין קרן פנסיה אז המעסיק יכול לחכות חצי שנה לפני שיפריש כספים לקרן. אך כאן עולה השאלה של מי האחריות לוודא את קיומה של קרן הפנסיה – האם המעסיק צריך לפעול באופן אקטיבי כדי לוודא זאת, לדוגמה באמצעות בדיקה במסלקה הפנסיונית, או שזה אחריותו של העובד לדווח שיש לו קרן פנסיה. לטענת רמי לוי, העובדות לא דיווחו על קיומה של קרן בזמן שנשכרו לעבודה.