מנכ"ל דלק קידוחים מבטיח: "הגז מלווייתן יגיע עד סוף 2019"
לדברי יוסי אבו החברה ממשיכה לקדם את פיתוח מאגר הגז גם לאחר פסיקת בג"ץ בנושא המתווה ומחפשת בימים אלה פתרון לצורך ביציבות רגולטורית: "חזון השותפות במאגר לווייתן נותר בעינו"
- שקד נגד בג"ץ מתווה הגז: "זו הפעלת סמכות ללא אחריות"; מנדלבליט: "אסור לפגוע במוסד השפיטה"
- בנק ישראל: לשקול השקעה ממשלתית או ערבות מדינה בפיתוח לווייתן ולהטיל מס גז על התעשייה
- מנכ"ל דלק: "פתחנו בשיחות מול הממשלה להגיע לפתרון מהיר ליישום מתווה הגז"
אבו הזכיר עד היום הושקעו במאגר כמיליארד דולר, כאשר הפיתוח המלא יחייב השקעה גבוהה פי 6. עוד טען כי המו"מ לייצוא גז לירדן, מצרים או טורקיה ממשיך כסדרו, לרבות תכנית להצבת צנרת הולכה באורך 500 ק"מ מלווייתן לטורקיה ובעומק של כ-2 ק"מ, וזאת על מנת לגוון את מקורות הגז למשק הטורקי, המתבסס כיום על איראן ואזרבייג'ן.
מנכ"ל משרד הגנת הסביבה, ישראל דנצינגר, קרא להגדיל את השימוש בגז טבעי על חשבון הפחם. "בכל שנה מתים בטרם עת 2,500 אנשים מזיהום. זה מספר יותר גבוה מתאונות, מפיגועים וממבצעים צבאיים. רכב שמונע בגז מזהם ב-80% פחות אך השימוש ברכבים כאלה בישראל עומד על פחות מ-1.5%. בעולם כבר קובעים תקנים ויעדים של עשרות אחוזים בניין זה. יותר מ-50% מייצור החשמל שלנו ב-2014 היה מפחם בעוד במדינות אחרות ב-OECD יש קיטון משמעותי בתחום זה. שלא יספרו לי על ביטחון אנרגטי. אין דבר בטוח יותר מרשת חשמל מבוזרת מאשר ריכוזית".
דנציגר מתח ביקורת על הגישה המתודית של משרד האנרגיה בדבר שמירה על הפחם כחלק מהביטחון האנרגטי של ישראל ואמר שמיתוס שריפת הפחם כמשמר הביטחון האנרגטי חייב להיפסק כי זה ספין שקרי.
"יחד עם משרד האנרגיה קבענו להוריד את שריפת הפחם ב-15%. מעבר להזדמנות לשיפור הבריאות, זו הזדמנות לצמיחה כלכלית. מלבד חב' החשמל וכמה מפעלים, לא כולם מחוברים לגז הטבעי. זו תעודת עניות לכל מי שיושב בחדר הזה. אנחנו יורים לעצמנו ברגליים. הגז הוא מונופול ועל המחיר להיות מפוקח וכדאי. כיום, חוסר הכדאיות גורם למפעלים לא לרצות להשתמש בגז ותפקיד הממשלה הוא לפתור את הכשל הזה ביצירת שוק דומסטי חי ובועט. מחיר הגז שנקבע במתווה הוא האסון הסביבתי הגדול ביותר של מדינת ישראל מאז הקמתה".