חמאס מתעצם צבאית על חשבון תושבי רצועת עזה

פחות משנתיים מאז סיום מבצע צוק איתן, שוב מנשבות רוחות המלחמה מרצועת עזה. גילוי המנהרה בשטח ישראל מהגזרה הדרומית של רצועת עזה, שהותר אתמול לפרסום, הוא עדות נוספת למאמץ שמשקיע חמאס בפיתוח אמצעי זה לקראת סבב הלחימה הבא. למעשה, מאז סיום הלחימה בצוק איתן, חמאס לא נח לרגע בכל האמור לחפירת מנהרות חדשות שישמשו את ארגון הטרור בזמן לחימה. העיתוי אמנם לא ידוע, אך גם הפעם נשמעים קולות מצה"ל ולפיהם חמאס אינו מעוניין עתה בעימות. אותם קולות מזכירים בין השאר את מצבו הכלכלי הקשה של ארגון הטרור כאחד ההסברים לחוסר המוטיבציה שלו לצאת כרגע להרפתקה צבאית חדשה.

הישג טכנולוגי או מאמץ שהגיע באיחור? הטכנולוגיה שמאחורי חשיפת מנהרת החמאס לפי הערכות, מסתמן כי הפיתוח הטכנולוגי שסייע באיתור המנהרה פותח על ידי אלביט מערכות, בשיתוף פעולה עם מפא”ת. גם המכון הגיאופיסי לישראל מעורב בפרויקט הראל עילם לכתבה המלאה 

אך בפועל נראה כי פני הדברים שונים. חמאס משתקם והרצועה לא, וזאת מפני שמי ששילם את מחיר סבב הלחימה האחרון היו הכלכלה העזתית והתושבים שם.

לפי דו"ח של האו"ם שפורסם באחרונה, 75 אלף עזתים עדיין מחוסרי בית כתוצאה מהלחימה בשנת 2014. ההבטחות לשיקום הרצועה בפיקוח בינלאומי נותרו חסרות כיסוי, כשעל פי הנתונים פחות מ־20% מקרוב ל־100 אלף הבתים שניזוקו קשות שוקמו ונמצאו ראויים עתה למגורי אדם. באחרונה הפסיקה ישראל את הזרמת המלט לרצועה לאור ידיעות שהזרוע הצבאית של חמאס עקפה את מנגנון הפיקוח הבינלאומי והפנתה את המלט לשיקום המנהרות שלה.

צילומים: אוראל כהן, דובר צה"ל, אי.אף.פי, רויטרס

המאמץ סביב בניית המנהרות מרוכז על ידי יחידת נוח'בה, יחידת העילית של חמאס. מאז תחילת השנה הנוכחית דווח על מותם של 12 אנשי חמאס בפעילויות שונות הקשורות במנהרות, כשנסיבות המוות לא ברורות. לפי הערכות, בחפירת המנהרות עוסקים כאלף פועלים המשתכרים סביב כ־1,500 שקל בחודש. במקביל, ותחת איפול תקשורתי מלא, לוחמי הנוח'בה עורכים במנהרות תרגולים המדמים עימותים עם חיילי צה"ל וחטיפת בני ערובה ישראלים.

שיעור ההתאבדויות עולה, וכך גם מספר הניסיונות להגר

נוכח השיקום האזרחי האטי, המצור הישראלי (אף שישראל היא ספקית הסחורות המובילה לרצועה) והלחץ שמפעילה מצרים מדרום - הזדמנויות התעסוקה עבור הצעירים ברצועה דלות. לפי הערכות, שיעור האבטלה ברצועה מגיע כיום לכ־45% ובקרב צעירים הנתון מגיע ל־60%. לא בכדי שיעורי ההתאבדות בקרב הצעירים בעלייה, וכך גם שיעורם של אלה הרוצים להגר מהרצועה כשהם שואבים השראה מאחיהם בסוריה.

האינדיקציה הבולטת לכך שהצעירים רוצים לברוח ניתנה בפברואר האחרון, אז התירה מצרים פתיחה מוגבלת של מעבר רפיח ואלפי עזתים נרשמו כדי לעבור בו ולא לחזור.

מה שעוד תורם לתחושת הייאוש היא ההתנהלות המושחתת והאכזרית של שלטונות חמאס. ממשלת חמאס ספגה מהלומה כלכלית בעיקר נוכח הפעילות המצרית להרוס את מנהרות ההברחה ברפיח. לא רק שערוץ זה גלגל תעשייה שלמה, אלא גם היווה מקור הכנסה חשוב לדרגי ההנהגה השונים בזרוע הצבאית והמדינית של הארגון.

הצבא המצרי החל לפעול נגד מנהרות ההברחה מאז הודח מוחמד מורסי, הנשיא מטעם האחים המוסלמים, בקיץ 2013. עלייתו של עבד אל־פתאח א־סיסי האיצה את הפעילות נגד מנהרות ההברחה ברפיח, ומאז 2015 הגבירו המצרים את המאמץ שלהם בהקשר זה לאור התגברות הטרור הדאעשי בסיני - שעל פי המצרים חמאס מסייע לו לוגיסטית. לפי הערכות, בשלוש השנים האחרונות השמידו המצרים יותר מ־1,000 מנהרות מסוגים וגדלים שונים בגבול רפיח.

כדי לפצות על הפסדים שנובעים מהריסת המנהרות, אנשי חמאס הגבירו את הלחץ על תושבי עזה. הדבר בא לידי ביטוי באכיפה מוגברת בכל האמור לגביית מסים, כולל על רוכלים, נהגים וכדומה. זאת הסיבה שבתחילת החודש כמה עשרות עזתים אמיצים ערכו עצרת מחאה נדירה למדי בכיכר החייל האלמוני שבו ביקשו מאנשי חמאס להקל את לחץ המסים. במקביל, יותר ויותר קולות בעזה החלו לדרוש משלטון חמאס בעזה לפרסם את תקציבו השנתי כדי להבין לאן הולך הכסף של התושבים.

אסמאעיל הניה. ארכיון צילום: אי פי אי

הזרוע הצבאית לא נפגעת

לחמאס נוח מבחינה תעמולתית להציג תמונה של מצוקה אזרחית גדולה, אבל מוקדי הכוח שלו בראשות הזרוע הצבאית גדודי עז א־דין אל־קסאם אינם סובלים ממחסור מזומנים. הדיבורים וההערכות בנוגע למשבר פיננסי וסגירת ברז הכספים בעקבות הקרע עם איראן הנם חלקיים, כשעל פי מקורות ערביים ומערביים כאחד - במהלך השנה שעברה אישרה ההנהגה הבכירה של משמרות המהפכה באיראן תקציב שנתי נדיב ישירות לזרוע הצבאית של חמאס.

למעשה, הנכון הוא שההנהגה האיראנית החליטה לקרר באופן משמעותי את יחסיה עם ההנהגה המדינית של חמאס, ובייחוד עם יושב ראש הלשכה המדינית ח'אלד משעל, וזאת עקב הפלרטוט המחודש של חמאס עם סעודיה, אויבת הנפש של איראן. התקררות היחסים הזו באה לידי ביטוי בהפסקת הזרמת כספים איראניים לצרכיה האזרחיים של חמאס, אבל במקביל, הזרוע הצבאית של חמאס בראשות מוחמד דיף מקבלת ממשמרות המהפכה תקציב לשיקום מנהרות התקיפה של חמאס וכן פיתוח אמצעי לחימה. על פי מקורות בעזה, חלק מהסיוע הזה הופנה לרכישת ציוד מתקדם יותר לחפירת המנהרות כדי להחליף את העבודה הידנית.

אבל לא רק הזרוע הצבאית נמצאת במצב פיננסי סביר - גם בכירי הזרוע המדינית בעזה ומחוצה לה אינם יודעים מחסור. כבר דווח בעבר על השקעות חובקות עולם של יושב ראש הלשכה המדינית של חמאס ח'אלד משעל ושל חבר הלשכה מוסא אבו מרזוק בפרויקטים שונים, בייחוד בתחום הנדל"ן במדינות המפרץ. כספים נוספים של חמאס מושקעים גם במדינות דרום־מזרח אסיה.

בכירי חמאס גוזרים קופון מצ’יינג’ והמרת מט"ח

לפי דיווחים ערביים, בכירי חמאס בעזה ובראשם סגן יושב ראש הלשכה המדינית אסמאעיל הנייה, נהנים מזרם הכנסות קבוע גם עתה בעת שהמצוקה מכה בתושבי הרצועה. לפי אותם דיווחים, ראשי חמאס הם אלה ששולטים בשוק השחור המשגשג כיום בעזה, וגם גוזרים קופון באמצעות בעלותם הנסתרת על משרדי הצ'יינג' והמרת המט"ח הפועלים ברצועת עזה. הבעלות הגלויה על משרדים אלה היא של אנשי עסקים תמימים, אך בפועל מנוהלת על ידי בכירי חמאס, כולל על ידי יחיא סנוור - ממשוחררי עסקת שליט וכיום אחד הבכירים בזרוע הצבאית של חמאס.

הכותב הוא מומחה לכלכלת מדינות המזרח התיכון