מתווה הגז: אל תמהרו לחגוג

הדיו על הדף עוד לא יבשה ובמשרד האנרגיה כבר ממהרים לקחת קרדיט על המהלך של יצירת נוסח חדש ומרוכך לפסקת היציבות של מתווה הגז.

מי שהובילו את השיחות מול דלק ונובל אנרג’י הם מנכ”ל משרד האנרגיה שאול מרידור, ראש המטה שלו סיוון דטאוקר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט והממונה על התקציבים במשרד האוצר אמיר לוי.

השלושה ניהלו מרתוני שיחות מול נובל אנרג’י, שכל מה היא רוצה בעצם זה דבר אחד: עוגן משפטי שאיתו היא תוכל ללכת לבוררות בינלאומית במקרה שהיא תגלה שקמה בישראל ועדת ששינסקי 3. לנובל אנרג’י היה דחוף להגיע לסיכום, בעוד דלק ורציו היו גמישות יותר. וכך, לאחר שיצאה ההודעה על הסיכום, בסביבתן בירכו על ההחלטה ולא אמרו דבר מעבר.

ייתכן שהסיבה לכך היא שבדלק ורציו מחכים לראות מה יקרה בבג”ץ לאחר שהממשלה תאשר את הנוסח המרוכך ביום ראשון. הן יודעות שלבית המשפט העליון שמורה המילה האחרונה.

מאגר הגז לווייתן צילום: אלבטרוס צילומי אוויר

אם בג”ץ יאשר את הנוסח המרוכך, הכדור יעבור לידי נובל אנרג’י שעוד צריכה לקבל החלטת השקעה סופית בפיתוח מאגר לווייתן. עד היום נובל אנרג’י לא הביטחה שהיא תוציא את הגז מהאדמה ורק הודיעה כי עד סוף 2016 היא תחליט מה לעשות בכל הנוגע למאגר הענק.

נובל אנרג’י נמצאת במצב פיננסי רעוע. היא הפסידה 2.4 מיליארד דולר ב־2015 ואת הרבעון הראשון של 2016 סיכמה בהפסד של 287 מיליון דולר, כך שההשקעה הדרושה לפיתוח לווייתן — שאותה היא צריכה לשאת יחד עם שותפתה הישראלית דלק — בהיקף של 5—7 מיליארד דולר עלולה להיות גדולה עליה.

אך למרות זאת, נדמה כי נובל אנרג’י השלימה עם המצב הנוכחי. סגן הנשיא של החברה קית’ אליוט הגיע אתמול לישראל כשהוא מלווה בארדמה משפטית, ככל הנראה כדי לסגור עניינים אחרונים.

כלומר, אם הכל יתקדם כשורה, ב־2019 יחובר מאגר לווייתן לחוף הישראלי. במילים אחרות, גם כעת משק הגז הישראלי תלוי במידה רבה בנובל אנרג’י ובהחלטותיה. כך שבכל מקרה עוד מוקדם לחגוג את הנוסח המרוכך ולפתוח שמפניות.