פרשת העלמות המס בלאומי ארה"ב: כבוב דחה את הבקשה לביטול הסכם הפשרה

שופט המחלקה הכלכלית, חאלד כבוב, דחה היום (א') את הבקשה שהוגשה על ידי בעל מניות בבנק לאומי שמהותה ביטול הסכם הפשרה בפרשת העלמות המס. ההסכם נחתם במסגרת חקירה בה היה נתון הבנק בשנים קודמות בחשד כי בכיריו סייעו ללקוחותיו האמריקאים להתחמק מתשלומי מס. בעל המניות מיכאל בן פורת טען באמצעות עו"ד יעקב סבו שיש לבטל את ההסכם בגלל היותו סותר את תקנת הציבור וטען לניגוד עניינים של השופט אורי גורן שעמד בראש הוועדה שגיבשה את ההסכם והסתרת מידע בנוגע לניגוד העניינים מבית המשפט ומהציבור. 

השופט חאלד כבוב צילום: אוראל כהן

הוועדה הוקמה במסגרת תביעה נגזרת שהוגשה כדי לבדוק את אחריות נושאי המשרה בבנק לכשלים שהובילו לקנס של 400 מיליון דולר לרשויות בארה"ב.

על פי ההסדר שגיבשה הוועדה הגופים המבטחים יעבירו לבנק בסכום של כ-92 מיליון דולר. כמו כן, בכירי הבנק לשעבר ובהם גליה מאור, מנכ"לית הבנק לשעבר, איתן רף יו"ר הדירקטוריון לשעבר וצבי איצקוביץ', לשעבר ראש החטיבה לבנקאות פרטית חוייבו להשיב סכום משותף של כ-5.1 מיליון שקל, שמשקף כ-11% מהבונוסים שקיבלו.

בן פורת טען כי יו"ר הוועדה, הנשיא בדימוס אורי גורן, החזיק כנאמן כ-5.78% ממניות בנק לאומי עבור שלמה אליהו. טענה נוספת  נגעה לעו"ד רם כספי, שייצג את נושאי המשרה מהבנק בפני גורן והוועדה. לדברי בן פורת כספי היה בעל סמכות לקבוע את שכרו של גורן למקרה של מחלוקת עם אליהו. ואכן, כספי התערב לטובת גורן והוסיף לשכרו 25 אלף שקל.

כבוב לא קיבל את בקשתו של בן פורת לדחיית הסכם הפשרה. "מינוי הנאמן הסתיים בשנת 2013 בלא הפעלת סמכויות מיוחדות שהוקנו לנאמן במסגרת תפקידו. דהיינו עסקינן בנאמנות עיוורת, פאסיבית", כתב לגבי גורן. ולגבי כספי: "אין ולא היה קשר כלשהו, ישיר או עקיף, בין עו"ד כספי, בתוקף תפקידו כבא כוחם של נושאי המשרה בבנק, לבין הנשיא בדימוס גורן בכל הקשור להסדרי הנאמנות שהגיעו לקיצם זמן רב לפני שמונתה הוועדה".

ולגבי מעורבות כספי בשכרו של גורן, כתב כבוב: "יש לציין כי שיקול דעתו של עו"ד כספי התמצה בתוספת של 25 אלף שקל, וזאת לאחר שתנאי שכרו של הנשיא בדימוס גורן כנאמן הוסכמו מול קבוצת אליהו ללא קשר לעו"ד כספי. אמנם לא גובה הסכום הוא שקובע קיומה של זיקה, אך יש בו כדי להשליך על הטענה של עילת פסלות בענייננו".

מימין: עו"ד רם כספי והשופט בדימוס אורי גורן. כבוב דחה את הבקשה של בן פורת אבל הסכים כי היה מקום לחשוף את הקשר בין גורן לכספי צילומים: מיקי אלון, אוראל כהן

את דחיית הבקשה של בן פורת נימק כבוב בשיהוי, בחוסר תום הלב, במועד העלאת הבקשה של בן פורת - לאחר שהוצא נגדם צו חוסם באשר לאפשרות להגיש תביעה נגזרת בארה"ב.

עם זאת כבוב ציין כי היה מקום לגלות את זיקותיו של גורן, הן לעובדת היותו מחזיק בנאמנות עיוורת מניות הבנק עבור שלמה אליהו והן לכך שעו"ד כספי מונה כבורר בעניין שכרו למקרה של מחלוקת עם אליהו. "לפני סיום אציין כי אף אם עובדות החזקת מניות הבנק על ידי הנשיא בדימוס גורן כנאמן וקביעת שכר טרחתו בחלקו על ידי עו"ד כספי פורסמו ברבים וסביר שהיו ידועות לכל דכפין, עדיין ראוי היה לתת ביטוי למידע זה בכתב מינוי הוועדה, בישיבתה הראשונה או בגילוי דעת של הוועדה לציבור, באופן שלא היה מתיר חשש להעלאת טענות שיש בהן להטיל רבב על אי תלותה והגינותה". להעדר גילוי זה נתן השופט ביטוי בהטלת ההוצאות.

כספי דרש הוצאות כבדות, וכבוב לא נעתר: "לאור העובדה כי לא ניתן פרסום פומבי לעובדות האמורות סמוך להקמת הוועדה, לא מצאתי לחייב את המבקש בהוצאות ריאליות. המבקש ישלם סכום של 7,500 שקלים לעו"ד כספי, הנשיא בדימוס גורן וכן למשיבים 18-22 (קבוצת בנק לאומי)".