הדסה עותר לבג"ץ: המדינה אינה אוכפת תשלום חוב בסך 130 מיליון שקל לביה"ח
בעתירה שהוגשה בעיצומו של הליך ההבראה טוען בית החולים כי מדובר בחוב של 4 קופות החולים על שירותים שסופקו למבוטחיהן; זאב רוטשטיין, מנכ"ל הדסה: "כדי להסדיר את מערכת הבריאות הציבורית צריך שהרגולטור יאכוף את החוקים שהוא עצמו חוקק"
- חרף הביקורת: האוצר שחרר להדסה עוד 20 מיליון שקל
- המבקר על חגיגת השר"פ בהדסה: 90% מהניתוחים שנערכו היו במסגרת פרטית
- רופאי הדסה נגד רוטשטיין: מינה מנהל מחלקה בלעדיהם
באי כוחה של הדסה, עורכי הדין נורית אלשטיין ועידו עשת, מדגישים בעתירה כי המדינה מחייבת את בית החולים לספק שירותים למבוטחי הקופות בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. אולם למרות חובתן לשלם, "מנצלות המשיבות (הקופות, ס"ק) את כוחן כמחזיקות בכספי מימון שירותי הבריאות, כדי לקבוע בעצמן, באופן חד צדדי, מתי, כמה ועבור מה הן משלמות לעותרת בגין שירותי הבריאות שנתנה למבוטחיהן".
כשברקע הליך ההבראה שבו נמצא בית החולים עד 2020, כותבים העותרים כי "כתוצאה מהתנהגות הפסולה של המדינה נגרמים לעותרת נזקים עצומים המעמידים בסכנה את פעילותה השוטפת של העותרת כבית חולים ציבורי כללי ומאיימים על המשך יציבותו של הסכם ההבראה עליו חתמה העותרת עם המדינה".
הדסה ובתי חולים ציבוריים נוספים שאינם בבעלות המדינה או קופת חולים כללית, טוענים כי לקופות יש כוח רב עליהן וכי הן מחזיקות בהן לפעמים כבני ערובה. זאת, לטענתם, מכיוון שהקופות הן אלו שמשלמות לבתי החולים בעבור שירותים – וגם אלו שבוחרות לאן להפנות. מצב זה מביא לכך שביכולתן להחליט מתי שירצו להפנות מבוטחים לבית חולים כזה או אחר ומתי לא.
מסדרון בהדסה. בית החולים שאינו בבעלות המדינה טוען כי לקופות יש כוח רב עליו וכי הן מחזיקות בו לפעמים כבני ערובה צילום: אוהד צויגנברג
בהקשר זה מובהר בעתירה כי היא "עוסקת בהיבט העקרוני של חובת המדינה לאכוף על קופות החולים להעביר לעותרת את הכספים המגיעים לה בגין שירותים שסיפקה למבוטחיהן ללא שהקופות יעשו דין עצמי חד צדדי. ההיבט העקרוני האמור לעלות מחובת המדינה להבטיח שירותי בריאות לאוכלוסייה בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. בהתאם לכך, הסעד היחידי המבוקש בעתירה מופנה כלפי המדינה על מנת לחיבה לפעול כלפי המשיבות לאכיפת חקיקת מימון שירותי הבריאות".
מנהל בית החולים הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין, הסביר בשיחה עם "כלכליסט" כי, "כדי להסדיר את מערכת הבריאות הציבורית צריך שהרגולטור יראה מול עיניו את שני צדי המערכת – את קופות החולים המפנות חולים ומשלמות, ואת בתי החולים הציבוריים המגישים שירותים, ויאכוף את החוקים שהוא עצמו חוקק כדי להימנע ממצבי מונופולים אזוריים ומסחיטות של שני הצדדים".
