ליצמן: אי תקצוב רפורמת הביטוח הסיעודי - הפרת הסכם קואליציוני

מדובר במהלך יקר מאוד ללבו של השר ליצמן שכבר ניסה לקדם אותו בקדנציה הקודמת שלו במשרד הבריאות ללא הצלחה. בקדנציה הנוכחית, בשונה מהקודמת, הוא דאג לכלול את הרפורמה בהסכמים הקואליציוניים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובימים האחרונים שוחח אתו בעניין והבהיר לו את חשיבותה בעבורו.

צילום: שאטרסטוק

ליצמן אף שיגר לנתניהו מכתב בנושא שבו כתב כי "רפורמת הסיעוד הינה הרפורמה החשובה ביותר במשרד הבריאות בקדנציה הנוכחית, ככל שאני מנסה להתחיל את המהלך - אני נתקל בהיעדר שיתוף פעולה ברור מצד משרד האוצר, מה שאומר שישנה הפרה מהותית של ההסכם הקואליציוני על כל המשתמע מכך. כיוון והרפורמה תקועה, כאמור, אני פונה אליך כמוצא אחרון".

תחום רצוף קשיים וכשלים

בישראל ישנם כ-200 אלף קשישים סיעודיים והצפי הוא שבשנים הקרובות מספר בני ה-75 פלוס יעלה ב-20-30 אלף כל שנה. מבין מדינות ה-OECD, ישראל היא המדינה עם שיעור המטופלים הסיעודיים הגבוה ביותר בבית ובאשפוז – כ-21.5% (נכון ל-2013). ההוצאה הלאומית הנוכחית על סיעוד היא 12.9 מיליארד שקל שמתחלקים ב-56% ממימון ציבורי ו-44% ממימון פרטי.

תחום הביטוח הסיעודי רצוף קשיים וכשלים שדורשים תיקון, ולא בכדי שר הבריאות מתעקש לקדם את הרפורמה שעתידה לכלול, בין השאר, הבטחת כיסוי בהיקף ראוי למבוטחי הביטוח הסיעודי למשך שנים, הגברת יעילות המערך הסיעודי דרך הרחבת שעות הטיפול הניתנות למבוטחים, שיפור מנגנוני הטיפול הסיעודיים בקהילה ובמוסדות האשפוז, הקטנת הנטל על משקי הבית (כשליש מהמטפלים העיקריים בחולה הסיעודי נאלצים לעזוב את עבודתם, ס"ק) והגמשת הקריטריונים לזכאות (מבחני הכנסה) כדי למנוע מצבים שמתרחשים כיום, שבהם גמלאים מקבלים תוספת פרישה זעומה שמביאה לכך שכמה שקלים נוספים מבטלים את זכאותם לקבלת טיפולים.

כמו כן, הרפורמה צפויה להביא לאיחוד הטיפול המבוזר ועתיר הביורוקרטיות שקיים כיום בין כמה גופים ממשלתיים לכדי גוף אחד שיישא באחריות, שגם יבצע תכנון והיערכות ארוכי טווח בתחום לשנים הבאות. להערכת גורמי מקצוע, למרות שהרפורמה עתידה לעלות סכומים גבוהים – בטווח זמן הארוך היא צפויה להיות כדאית כתוצאה מייעול מנגנוני הסיעוד.

מוקדם יותר החודש התקיים כנס מיוחד של השדולה למען הביטוח הסיעודי שבו אמר השר ליצמן כי "לצערי, מדינת ישראל מזניחה כיום את הקשישים והזקנים הנדרשים למענה סיעודי". הוא הוסיף כי "יש לשים קץ למצב הקשה והסבוך בו נמצא מערך שירותי הסיעוד בישראל, שמקשה על אלו שנזקקים לשירותי סיעוד ובני משפחותיהם. המצב בו המדינה לוקחת כסף מבני משפחה כדי לממן סיעוד של יקירם, הוא שוד. זה עוול שיש לתקנו".

עוד אמר השר כי "הרפורמה נועדה להרחיב את הזכאות לטיפול סיעודי רפואי לקשישים בכל שכבות האוכלוסייה, לצמצם את הביורוקרטיה הקיימת בטיפול בקשיש (שכיום מטופל על ידי 6 משרדים ממשלתיים וגופים נוספים, ס"ק) ולשפר את איכות הטיפול הרפואי-סיעודי, תוך יצירת רצף טיפולי במסגרת אחת. לא אהסס להביא למשבר קואליציוני אם זה לא יבוצע. הרפורמה בביטוח הסיעוד הציבורי תביא לצדק חברתי לאזרחי ישראל, ותוביל לביטוח סיעוד ציבורי משופר לכלל האוכלוסייה".