עימות חריג בין האונ' העברית לבי"ח הדסה על עבודות הרחבה לבניין ה-MRI

היום (ב') בשעה 15:00 היה אמור להתקיים דיון בבית משפט השלום בבירה דיון בבקשת האוניברסיטה להוציא צו מניעה להמשך הבנייה, בטענה כי בית החולים פולש לשטחים שבבעלותה. בהדסה טענו מנגד כי מדובר בבקשה "קנטרנית ופוגענית שנעשתה בחוסר תום לב", ואף הוסיפו כי זו עלולה לפגוע בחיי אדם מכיוון שהיא מעכבת את פתיחתו מחדש של מרכז ה-MRI שנסגר בשנה שעברה בעקבות תאונה שהתרחשה בו. נכון להיות משתמש בית החולים בניידת MRI שלדבריו אינה עומדת בביקוש ובתורים הארוכים.

בעברית אמרו ל"כלכליסט" כי גילו בהפתעה שמנהל בית החולים הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין, החליט לבצע עבודות להרחבת בניין ה-MRI על שטחי האוניברסיטה מתחת לגן הניצב סמוך לבניין מרפאות בקמפוס עין כרם. לדבריהם, הם ניסו להידבר עם פרופ' רוטשטיין על הנושא כמה פעמים וכן נשלחו מכתבים בעניין מטעם ארגון נשות הדסה שבית החולים בבעלותו, אך בקשותיהם לא נענו ולכן נאלצו, לדבריהם, לפנות לבית המשפט. הפרויקט, יש לציין, כבר בנוי לחלוטין.

רגע לפני שהחל הדיון בבית המשפט, הגיעו שני הצדדים להסכמה לקיים מחר בבוקר דיון בניסיון נוסף להגיע להבנות בנוגע למחלוקת. השופטת מיכל הירשפלד קבעה כי הצדדים ישובו אליה ביום רביעי השבוע ויעדכנו אם הגיעו להבנות כלשהן.

בית חולים הדסה צילום: אוהד צויגנברג

פרופ' רוטשטיין יצא בביקורת חריפה על האוניברסיטה בשיחה עם "כלכליסט" ואמר: "איזה מין בית ספר לרפואה שמגדל פרחי רפואה ומשביע אותם את שבועת הרופא יכול לפגוע בחולים? זה לא מקובל עלי, אם הם טוענים שגנבנו להם שטח שייקחו מודד וימדדו, אם באמת פלשנו להם לשטח נחזיר להם". הוא אף הוסיף כי "הפיצוץ מעיב על יכולתנו ללמד עבור האוניברסיטה בשנה הבאה. עד עכשיו סבסדנו את האוניברסיטה בהרבה כסף, אנחנו לא מוכנים במצב כזה להמשיך לסבסד מה גם שאין לנו מאיפה כי אנחנו בעצמנו בפשיטת רגל. האוניברסיטה איבדה את הלגיטימיות, הם פתחו באש מיותרת בכיוון הלא נכון – על כוחותינו".

החוסר במכשירי MRI, דבר שמוביל לרשימות המתנה ארוכות ולתורים לבדיקה המתקדמת, הוא אחד הנושאים המרכזיים ששר הבריאות יעקב ליצמן נדרש להם כבר בשנה שעברה, אז הורה להוסיף כעשרה מכשירים לבתי החולים ולקופות. במסגרת תוכניתו הכוללת שעתידה לשלב גם הסבת מכשירים מחקריים לשימוש קליני השיג השר רישיונות לתפעול 46 מכשירים עד ב-2017 כשכיום פועלים כ-30. במצב שכזה, מערכת הבריאות הציבורית בישראל תעלה לכ-5 מכשירים למיליון איש, אך היא עוד רחוקה מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD, שם יש 14 מכשירים לכל מיליון איש.

ההסכם הראשוני בין העברית לבין בנות הדסה השולטות בבית החולים הירושלמי נחתם ב-1936 ונכללה בו התכנית להקים את קמפוס הר הצופים, הסמוך למושבה של האוניברסיטה. ב-1960 נפתח גם קמפוס עין כרם ואליו עברה גם חלק מפעילות הפקולטה לרפואה. במהלך השנים התהדק הקשר בין שני המוסדות וסטודנטים לרפואה ולמקצועות רפואיים נוספים דוגמת סיעוד וריפוי בעיסוק משתלמים ומתמחים בבית החולים. בשל הקשר בין השניים והסכם הסינוף שנחתם ביניהם זכה בית החולים לתואר – בית חולים אוניברסיטאי.

הסכסוך בין שני המוסדות הירושלמיים היוקרתיים מגיע בזמן ששניהם נמצאים במשבר פיננסי קשה ועוברים בימים אלו הליך הבראה. דו"ח פיננסי של המועצה להשכלה גבוהה חשף לאחרונה כי לאוניברסיטה העברית גירעון של 100 מיליון שקל בשנה, הנובע בעיקר מגיבנת הפנסיה התקציבית שהיא סוחבת על גבה ואשר מגיעה ל־20% מהוצאותיה. בית החולים הדסה נקלע למשבר חמור בתחילת 2014 לאחר שנודע שצבר גירעון של כ-1.3 מיליארד שקל, בעיקר בשל הסכמי שכר מנופחים, הסכמים נדיבים מדי עם קופות החולים ותרבות ניהולית קלוקלת.

תגובת העברית: "עשרות שנים מתקיים שיתוף פעולה ייחודי וטוב בין הנהלת האוניברסיטה העברית בירושלים לבין הדסה, תוך חשיבה משותפת על צרכי החולים, בית החולים וצרכי האקדמיה. מאז נכנסה ההנהלה החדשה של הדסה לתפקידה נתקלת האוניברסיטה בהתנהגות לא מובנת ובסדרה של פעולות כוחניות מצידה. לאחר שכשלו ניסיונותיה של האוניברסיטה להגיע לפתרון בעיית השטחים בדרכי הידברות, נאלצה האוניברסיטה לפנות לבית המשפט לקבלת צו מניעה כנגד בנייה לא חוקית של בית החולים על שטחי קרקע השייכים לאוניברסיטה. אנחנו עדיין רוצים ומאמינים שניתן להגיע להבנות משותפות לא באמצעות בית המשפט. לצערנו, מנכ"ל הדסה פרופ' רוטשטיין בוחר לא לעבוד בשותפות עם האוניברסיטה במספר תחומים נוספים – הוראה, מחקר ונושאים לוגיסטיים. הנהלת האוניברסיטה חוששת מפגיעה במחקר ובציבור הסטודנטים".