חוק ההסדרים: מי נגד מי במפת הלחצים
מיפוי המחלוקות שנותרו בתקציב ובחוק ההסדרים מגלה כי המתנגדים הגדולים לרפורמות הם רה"מ נתניהו, דוד ביטן, מירי רגב ומשה גפני, שמפוררים מבפנים את שארית התוכניות שהיו לממשלה
אחרי שבועות של גרירת רגליים, הימים האחרונים הפכו אינטנסיביים במיוחד בכל הקשור לתקציב המדינה וחוק ההסדרים. אבל, למרבה האבסורד, חלק גדול מהמחלוקות שמתגלעות כעת בדיוני הוועדות הן כלל לא בין הקואליציה לאופוזיציה — או בין משרד האוצר לגופים אחרים כמו הלשכות המקצועיות — אלא בין הממשלה לבין עצמה. משרדי הממשלה השונים רבים ביניהם, וכך, לדוגמא, מתווכחים משרד האוצר ומשרד המשפטים על פסקת היציבות בחוק לעידוד השקעות הון. בעוד שהאוצר רוצה לאפשר לוועדה של מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד הכלכלה ומנהל רשות המסים להבטיח יציבות על שיעורי המס למשך 10 שנים על בסיס שיקול דעתם, במשרד המשפטים חוששים כי הדבר יהווה פתח לשחיתות ודורשים קריטריונים ברורים.
המחלוקות היא גם בין חלקים שונים של הקואליציה. למעשה, עיקר המחלוקות כרגע הן בין שר האוצר משה כחלון ליו"ר ועדת הכספים משה גפני, ובין כחלון לחברי כנסת שונים בליכוד. כך, למשל, מתנהל קרב בין השר כחלון לבין שרת התרבות והספורט מירי רגב סביב רפורמת ההימורים. רגב מתנגדת להורדת רף המיסוי על כספי זכייה מ־50 אלף שקל ל־5,000 שקל. קרב אחר מתנהל בין משרד האוצר לגפני לגבי מיסוי פיצויי פיטורים: בעוד שבאוצר דורשים כי כל מי שמרוויח מעל 30 שקל בחודש ומפרש לפיצויים 8.3%, יישלם מס הכנסה על כספי הפיצויים — גפני דורש כי התקרה תעלה למשכורת של 50 אלף שקל.
כמובן שאין חדש או מפתיע במחלוקות סביב אישור התקציב — אלו היו גם בתקציב הקודם, בזה שלפניו ולבטח גם בתקציבים הבאים. אבל השנה, ביתר שאת, הצדדים מתקשים להגיע לעמק השווה והמחלוקות מגיעות עד לרגע האחרון. כך, סביב חוק בזק התנהלו ויכוחים ערים ממש עד לשבוע שעבר, אז עבר בוועדת הכלכלה. ח"כ רועי פולקמן מכולנו התווכח עם יו"ר הקואליציה דוד ביטן על הרטרואקטיביות — דרישת האוצר כי המחיר שייקבע במשרד התקשורת במידה והוט ובזק לא יגיעו תוך 15 חודשים להסכמה על מחיר השימוש יוגבל רקטרואקטיבית לשנה בלבד — ואף הגיש בקשה לריבזיה. למעשה, כל אחד מייצג במקרה זה את המשרד של הבוס שלו: פולקמן את האוצר וביטן את משרד התקשורת, או יותר נכון את ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו, עליו נאסר לעסוק בענייני בזק בגלל קרבתו לבעלים שאול אלוביץ'.
למעשה, כמעט לכל אחד יש מה לדרוש, ומה להציע סביב החוק ההסדרים. לכל פוליטיקאי יש תמיכה להציע לכחלון ותמורה לבקש, ולכל גוף חיצוני כמו הלשכות המקצועיות (רואי החשבון, עורכי הדין ויועצי המס), ארגון העצמאים או הרשויות המקומיות יש מספר חזיתות מול נציגי הממשלה השונה. בשבילם, להקטין אש בחזית אחת כדי לקבל צ'ופרים בחזית השנייה היא אסטרטגיה יעילה.
החוקים לא מבשילים
כאשר הממשלה בעצמה לא מצליחה להגיע להסכמות על החוקים שהיא מביאה, אז למה בעצם יש לצפות מהכנסת? באופן הפגנתי, יו"ר ועדת הכספים משה גפני קבע אתמול רק דיונים בסעיפי חוק ההסדרים עליהם יש הסכמה — וזאת על אף שמספר סעיפים הנכללים בחוק מחכים לאישור הוועדה עליה הוא ממונה.
גפני כועס על כך שהממשלה לקחה את הזמן עד שהביאה את החוקים לוועדות הכנסת, ועל כך שחלק מהחוקים שהגיעו לוועדות לא היו בשלים באמת. כעת מתקיימים דיונים בין גפני וביטן לבין נציגי האוצר — ביניהם סגנית הממונה על התקציבים יעל מבורך וראש המטה של כחלון נדב שיינברגר — במטרה להגיע לסיכומים. מבחינת גפני, אין טעם לקיים דיונים בוועדה כל עוד מאחורי הקלעים קיימות מחלוקות.
ההסדרה של ההסדרים
אלא שלמרות שתקציב המדינה אמור לקבוע את סדרי העדיפויות של הממשלה לשנתיים הבאות, העיקר הוא לא בספר התקציב ובחוק ההסדרים, אלא סביב תאגיד השידור וחוק ההסדרה של שר החינוך נפתלי בנט.
הצעת החוק של השר בנט להסדרת מעמדם של בתים ביהודה ושמרון הנמצאים על אדמות פלסטיניות, אליה נרתם נתניהו, נותנת למעשה כוח לכחלון. שר האוצר, שדאג להחריג מההצעה שנועדה להלבין את פינוי עמונה הסדרת ישובים שלגביהם התקבל פסק דין, עדיין לא דרש דבר בעד תמיכתו. אך מאחר שתהליך החקיקה עוד ארוך, כחלון יודע שנתניהו ובנט יידרשו לתמיכתו — וכך יוכל להשתמש בדבר כקלף מיקוח. גפני כבר השתמש בתמיכה בחוק ההסדרה, כאשר איים שלא יתמוך בו אם משרד המשפטים של השרה איילת שקד תתנגד להצעת החוק לאפלייה מתקנת של חרדים ועולים.
מלבד עמונה, גם עננת תאגיד השידור "כאן" מרחפת מעל חוק ההסדרים. המחלוקת בין נתניהו לכחלון עודנה לכאורה תקציבית — שכן שר האוצר טוען כי השארת רשות השידור יקרה מהפעלת התאגיד החדש — אך השאלה העיקרית היא שאלה של כוח, האם כחלון יצליח לעמוד מול נתניהו או שמא ייכנע בטענות תקציביות. הרי באוצר יודעים לשחק עם עשרות מיליוני שקלים ימינה ושמאלה כשהם רוצים, אך מה שעומד על הפרק מאחורי הקלעים הוא עקרון השידור הציבורי העצמאי.
אבל כך או כך, תקציב 2017-2018 יעבור. לאף אחד מהצדדים אין כרגע אינטרס להפיל את הממשלה ולהקדים את הבחירות, וגם גורמים חיצוניים שמתערבים בהליך החקיקה יודעים שאין אופציה שלא לאשר את התקציב בשלב הזה. השאלה כמובן היא מי משיג מה, כמה ועל חשבון מי. כל חקיקה שתשונה כעת, דוגמת הרפורמה בהימורים או תשלום פיצויים על נזקי טבע מתוך קרן הפיצויים של רשות המסים, תצטרך להביא את האוצר למציאת מקור הכנסות אחר. אבל כדי שזה יקרה, כל האינטרסים המחלוקות והמאבקים יצטרכו בימים הקרובים להתכנס לכדי החלטות, שכבר היו אמורות להתקבל.