הירושה לחשב הבא: המאבק מול כיל על ים המלח

יותר משנתיים עברו מאז קיבלה החשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי־בויאנג'ו את המשימה לגבש עמדה בנוגע לתמורה שתקבל כיל על נכסיה, במידה ויוחלט שלא להאריך את זכיונה בים המלח ב־2030. אתמול - שבועיים לפני סיום כהונתה ויומיים אחרי כניסת מחליפה רוני חזקיהו להליך חפיפה - שלחה עבאדי־בויאנג'ו מכתב לכלכלן הראשי יואל נוה ובו היא מתייחסת לשווי נכסי כיל. נוה עומד בראש צוות תום תקופת הזיכיון בים המלח.

ואולם, נראה שהחשבת העבירה את מלוא תיק כיל למחליפה חזקיהו. כך, היא כתבה לכלכלן הראשי כי למרות שהעמדה הרשמית של האגף בנוגע לשווי הנכסים כבר סגורה ומוכנה, היא לא מפרסמת אותה מאחר שהחשב הכללי החדש הוא שיידרש לצאת לשימוע ולהגן על ההחלטה מול לחצים שונים. האמירה הנחרצת היחידה של החשבת הכללית נגעה בצורך ללכת להליך מכרז עם תום תקופת הזיכיון ולא להאריך באופן אוטומטי. בשל האמירה, מנית כיל הגיבה בירידות, אך לאחר מכן תקנה כלפי מעלה וסיימה את יום המסחר עם ירידה של 0.74%.

לטענת גורמים שונים, על החשבת הכללית הופעלו לחצים מצד כיל ומצד משרד ראש הממשלה שלא לקבל את החלטה בנושא הנכסים, אולם באגף הכחישו טענות אלה. למעשה, ההחלטה של עבאדי־בויאנג'ו שלא לקבל החלטה, היא מהלך מתוחכם. כך, למרות שהיתה יכולה לפרסם את החלטותיה בנושא שווי הנכסים כבר אתמול, היא בחרה שלא לעשות זאת ובכך העבירה את הלחצים לחזקיהו. הוא זה שיאלץ להתמודד עם הלחץ הציבורי באם ההמלצות יטיבו עם החברה, ומנגד להתמודד עם לחצי החברה באם ההמלצות יפגעו בה. בנוסף, אם המלצותיה של עבאדי־בויאנג'ו לגבי אי הארכת הזיכיון באופן אוטומטי יתקבלו — היא תוכל לגזור על כך קופון ציבורי.

השאלות הפתוחות: רוכש זר וזכות סירוב

הצוות שעוסק בתום תקופת הזיכיון של כיל הוקם רשמית באוגוסט 2015, זאת בעקבות החלטת הממשלה לאישור המלצות שישנסקי 2 בנוגע למיסוי משאבי הטבע. הצוות - בו חברים נציגים של האגפים השונים של משרד האוצר, היועץ המשפטי לממשלה, רשות המסים, משרד הכלכלה, משרד ראש הממשלה ועוד - היה אמור להגיש את מסקנותיו עד מאי 2016, אמנם החברים בו גילו כי מדובר בסוגיה מורכבת יותר משציפו, ונכון לעכשיו הם צפויים להגיש את ההמלצות רק ביוני הקרוב. המטרה של הצוות בקביעת שווי הנכסים ועתיד הזיכיון היא הענקת ודאות לחברה, בהנחה שכל עוד היא לא יודעת מה קורה איתה ב־2030 היא תחשוש להשקיע היום. על פי ההערכות מחירו הנמוך של האשלג הוא שמונע מהחברה להשקיע כעת, אולם חוסר הוודאות בטוח לא תורם.

ואמנם, דווקא מהאמירה הנחרצת של החשבת — בנוגע לצורך לצאת למכרז על הזיכיון לקראת 2030 — סרבו להתרגש אתמול במשרד האוצר שכן מי שיכריע בסופו של דבר בנושא הוא הצוות של הכלכלן הראשי נוה, שהחשב הכללי הוא רק אחד החברים בו. לטענת גורמים שונים באוצר, יציאה למכרז היא החלטה שאין חולק עליה, אולם שאלות מורכבות יותר כמו האם יש לצאת למכרז על הזיכיון עצמו או על העסק כולו נשארו עדיין פתוחות.

מלבד סוגיית שווי הנכסים של כיל והשאלה האם לצאת למכרז או לא, עבאדי־בויאנג'ו הציפה במכתבה לכלכלן הראשי מספר סוגיות שנבחנות כעת על ידי הצוות. הסוגיה הראשונה היא האפשרות שגורמים בינלאומיים יקחו חלק במכרז על משאבי ים המלח, בנפרד או כחלק מקבוצת רכישה. בעבר התנגדה החשבת הכללית לרכישת כיל על ידי חברת פוטאש הקנדית, שכן אז היה מדובר במכירה מלאה של נכסי מדינה לגורם בינלאומי. כעת היא מעלה את האפשרות כי גורמים בינלאומיים ייקחו חלק מקבוצה שתקבל את הזיכיון, ככל הנראה מתוך הבנה כי כדי שגוף יכנס להשקעה בסדר גודל כזה יהיה צורך גם במשקיעים זרים.

סוגיה שנייה שעולה במכתב נוגעת לסעיף בשטר הזיכיון הקובע כי לחברת כיל תהיה "זכות סירוב ראשונה". הסעיף קובע כי כיל זכאית לסרב או לקבל את תנאי הזיכיון החדש במכרז, ורק לאחר מכן תפתח האפשרות לפנייה לחברה אחרת. במכתבה, החשבת קוראת לנוה לבחון כיצד יעשה הדבר בפועל, שכן "זכות סירוב ראשונה" עלולה לפגוע בנכונות חברות אחרות לגשת למכרז. "לכיל יש זכות ראשונים במכרז", מסבירה מנהלת מחלקת מחקר ברוקראז' בבית ההשקעות פסגות אילנית שרף. "היא יכולה לסרב לגשת אליו. אם תפעל כך אז כנראה לא תהיה כדאיות לאף גורם אחר". בנוסף, מדגישה שרף כי לכיל יש יתרון יחסי במכרז עתידי על כל שחקן אחר, וכי לא סביר שהזיכיון יינתן לבסוף לגורם זר.

סוגיה שלישית שמעלה החשבת נוגעת לבעלות על הנכסים עם היציאה למכרז. כאן החשבת לא נוקטת עמדה, אך מעלה את השאלה האם המדינה תרכוש את הנכסים בים המלח ותשמור על הבעלות עליהם או שתמכור אותם לרוכש החדש. כן היא מעלה את השאלה האם המכרז יהיה על הנכסים והזיכיון יחד או רק על הזיכיון, כיצד יש למסות את הרווחים או ההפסדים שיגרמו לכיל בעקבות מכירת הנכסים, והאם יש לקזז את הטבות המס שקיבלה החברה לאורך השנים מהתשלום על הנכסים. על פי הערכות בשוק ההון, שווים של נכסי כיל עומד על 2—3 מיליארד דולר. עוד מבקשת החשכ"לית להתייחס לסוגיית המלאים, שכן לעיתים החברה אוגרת אשלג למשל: מימוש החומרים בפרק זמן קצר עלול להשפיע על מחיר הזיכיון ועל גובה התמלוגים.

מלבד השאלות לגבי הזיכיון שמעלה החשבת הכללית, לחשב הכללי החדש יש עוד מספר נושאים מול כיל שנמצאים עוד על השולחן. אותם נושאים הועברו אתמול לחזקיהו כחלק מהליך החפיפה, וביניהם נמצא נושא המעקב על הסכם קציר ים המלח. ההסכם מסדיר את פעילות חברת הבת מפעלי ים המלח, שהייתה אמורה להשלים את הפרויקט עד ינואר 2017. הפרויקט — שכולל בין היתר חפירת מלח ופינויו לשולי הבריכה, הפרדת תמיסות מערמות המלח ושינוע המלח לים — עוד רחוק מסיום, כפי שפירט מבקר המדינה בדוח שיצא לפני יותר מחצי שנה.

עוד על הפרק בין אגף החשב הכללי לכיל ההתנגדות למיזוג בינה לבין פוטאש, אליו התייחס החשבת הכללית במכתב; בוררות התמלוגים שעל פי הערכות האוצר תכניס בסופו של דבר מיליארד שקל; עמדת החשב הכללית בנושא שישנסקי 2 ומניית הזהב שמחזיקה המדינה בכיל.

מימין: החשב הכללי הנכנס רוני חזקיהו, בעל השליטה בכיל עידן עופר והחשבת הכללית היוצאת מיכל עבאדי־בויאנג'ו. תיק כיל הגיע לשולחנו של החשב החדש צילומים: אוראל כהן, בלומברג, עומר מסינגר

הצד הלוחמני והצד הפייסני של היו"רים

בכיל קיוו בשנה האחרונה שהחברה תקבל את הארכת הזיכיון בים המלח, החלטה לה החשבת מתנגדת. יושב ראש כיל הקודם ניר גלעד הנהיג קו מילטנטי בחברה בכל הנוגע להארכת הזיכיון וסוגיות רגולטוריות אחרות, ובתוך כך איים בעצירת השקעות בישראל ומניעת פרנסה מהמונים מתושבי הדרום. הוא קיווה כי החברה תקבל כפיצוי על ועדת שישנסקי 2 את הארכת הזיכיון.

את הקו הזה שינה יושב הראש הנוכחי יוחנן לוקר - שנכנס לתפקידו בשנה האחרונה - והחברה החלה לנקוט בקו פייסני יותר. כך, הוא נקט מספר צעדים שנועדו להשיג אמפטיה מהרגולטורים, ובכך, בין היתר, עצירת פרויקטים בחו"ל, הגעה להסכמה עם המדינה לגבי שומדת מס וסיום העסקת מספר בכירים במעין "ניקוי אורוות". בנוסף, כיום יש גם צפי לסיום פרשיית התמלוגים על מוצרי ההמשך של ים המלח.

למעשה, החלטה של החשבת מאתמול היא בבחינת מבחן משמעותי ראשון ללוקר. מלבד הארכת הזיכיון, לחברה חשוב לדעת כמה בדיוק היא תקבל מהמדינה על נכסיה, שכן השווי חשבונאי אליו מושך הרגולטור צפוי להיות קטן משווי שנקבע לפי אורך חיי הנכס בפועל. מלבד זאת, שווי הנכסים משתנה כתלות בפרמטרים עתידיים כמו שיעור ההיוון (הריבית), שווי יתרת הנכסים, אך גורמים בשוק ההון טוענים כי ניתן לאמוד את שווים ב־ 2—3 מיליארד דולר.

למרות שעבודת החשבת לגבי שווי הנכסים כבר מוכנה כאמור, ייתכן שאפילו החשב הנכנס חזקיהו לא יקבל את ההחלטה בנושא. זאת מכיוון שההחלטה רלוונטית לאירוע שייקרה בעוד יותר מעשור, ועד אז יעברו בתפקיד חשבים נוספים. חזקיהיו מגיע מרקע עסקי לתפקיד החשב הכללי, וייתכן כי היכרות זאת תוביל לעמדה אחרת בנוגע לכיל. חזקיהו ייכנס לתפקיד החשב במקביל להסדר ניגוד עניינים שתוכנו טרם נחשף.

הארכת הזיכיון היא לא הדאגה היחידה של כיל

בתגובה להודעת החשבת הכללית אתמול, בלאומי שוקי הון הודיעו כי אם תצא הודעה רשמית בנושא — מניית כיל תצא מרשימת המניות המומלצות של שנת 2017. "לפי הפרסומים, המלצה זו מנוגדת לניסיונות שנעשו בשנתיים האחרונות לשכנע את משרד האוצר להאריך את הזיכיון", אמרה אתמול אלה פריד, אנליסטית בכירה בלאומי שוקי הון.

ואולם החלטות הרגולטורים הם לא מקור הדאגה היחיד של החברה. הכנסות כיל התכווצו מאוד בשנים האחרונות נוכח חולשת שוק האשלג העולמי, הוא מקור הרווח העיקרי שלה. "לא ברור האם הגענו לתחתית או שאנחנו עדיין תוך כדי ירידה", ציינה שרף מבית ההשקעות פסגות.