כצפוי: בנק ישראל הותיר את ריבית חודש פברואר על 0.1%

כצפוי, בנק ישראל הותיר את הריבית במשק לחודש פברואר על 0.1% ומשלים שנתיים עם אותו שיעור ריבית. כמו בחודשים האחרונים, הסיבה העיקרית שיש לבנק ישראל שלא לשנות ממנהגו הוא כי אין לו מספיק סיבות לנקוט במדיניות אחרת. בחודש הבא שוב יודיע הבנק על הריבית לחודש מרץ, וזו תהיה הפעם האחרונה בה בנק ישראל מודיע על הריבית פעם בחודש. החל מאפריל הודעות הריבית יצטמצמו ל-8 פעמים בשנה, כלומר פעם בחודש וחצי בממוצע כפי שמקובל בחלק גדול מהבנקים המרכזיים במדינות המפותחות.

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגידה קרנית פלוג, נמצאת כיום בין הפטיש לסדן. בין גוש היורו והמדיניות המרחיבה מאוד שהוא נוקט, כולל ריבית שלילית של 0.4%, לבין הפד האמריקאי שצופה המשך העלאות הריבית השנה ובשנה הבאה בארה"ב. לא רק זה, אלא שבכל הקשור לשני הפרמטרים המרכזיים עליהם מסתכלת הוועדה המוניטרית – סביבת האינפלציה ומצב שוק התעסוקה – ישנו גם פיצול. 2016 הסתיימה עם אינפלציה שלילית של 0.2% ואפילו התחזיות האופטימיות ביותר לא צופות שיעור אינפלציה גבוה מ-1% השנה, ובכך ישראל דומה יותר למצב בגוש היורו. מצד שני, שיעור האבטלה במשק נמוך מאוד ועומד על 4.6% נכון לנובמבר, ובכך ישראל דומה יותר לארה"ב. כל אחד מהפרמטרים הללו דוחף לכיוון מנוגד של מדיניות ריבית, כלומר החלק ה"אירופי" של המשק הישראלי דוחף להשארת הריבית על כנה עוד זמן רב, בעוד החלק ה"אמריקאי" דוחף להעלאה של הריבית בקרוב כחלק מהחזרה לנורמליזציה של רמות הריבית לאלו שהכרנו לפני המשבר הכלכלי של 2008, בין השאר משום שלא רצוי שהריבית בישראל תהיה נמוכה משמעותית מהריבית של ארה"ב לאורך זמן כי הדבר עשוי להוביל לתמרוץ שלילי להשקעות בישראל ועוד.

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג צילום: אלכס קולומויסקי

לא מן הנמנע כי מה שכרגע מכריע את הכף לטובת השארת המצב על כנו הוא הייצוא הישראלי, או יותר נכון שער הדולר. כדי לעזור ליצואנים השקיע בנק ישראל עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות כדי למנוע מהשקל להתחזק יותר מדי מול המטבעות הזרים, ובמיוחד הדולר. העלאה של הריבית היתה יוצרת עוד תמריץ למשקיעים לקנות שקלים ולחזק את המטבע הישראלי על חשבון הדולר.

ישנה עוד סיבה והיא לא נמצאת בנתונים הכלכליים הקשיחים. העלאת הריבית עכשיו היתה שוברת לא רק את התחזיות של שוק ההון, אלא את התחזית של בנק ישראל עצמו, או יותר נכון של חטיבת המחקר של הבנק. בתחזית שפירסמה החטיבה בדצמבר היא צפתה כי הריבית הנוכחית תישאר על כנה עד הרבעון הרביעי של השנה ואז תעלה ל-0.25%. אמנם זוהי תחזית שאינה מחייבת כלל את הוועדה המוניטרית של הבנק, אבל מבחינת תודעת הציבור זהו ניואנס שכמעט איש אינו מכיר. מכאן שהחלטה על העלאת ריבית כיום היתה פוגעת באמון הציבור בתחזיות הבנק, ומדובר במכה שאיש בבנק ישראל, כמו כל בנק מרכזי שהנכס העיקרי שלו הוא אמון הציבור בכוחו וצעדיו, לא ימהר לספוג.