בדרכים: רפובליקת בננה
בעיר תעשייתית אפורה אני בורחת מאיש שלא יודע לסיים שיחה היישר לזרועותיה של מכשפה אצטקית
אני יושבת איתו בהוסטל שבו הוא עובד בסן לואיס פוטוסי, ושקועה עמוק במלל אינסופי של המלצות לטיולים באזור. זו עיר מנומנמת של תעשיית רכב, ואין הרבה מה לעשות כאן. בחצות כבר משתררת בה דממה מוחלטת. הגעתי הנה בדרכי לצפון מקסיקו בעקבות המלצה חמה, ועכשיו אני תקועה בתוך שיחה ומחפשת איך להיחלץ ממנה בלי לחשוף את טבעי המיזנתרופי. מזל שפויו מגלה לי שהוא חובב מושבע של משחקי קופסה. אני, הוא ושניים מחבריו מתיישבים סביב שולחן ומתחילים לשחק "הרמז". כך ניצל היום שכמעט הלך לאיבוד.
פיניאטה על גג ההוסטל של פויו צילום: דנה לב לבנת
תלבושת אצטקית במוזיאון המקומי צילום: דנה לב לבנת בערב אני יוצאת לשוטט בעיר, ובאחת הכיכרות נתקלת בחבורת מקומיים ששורפת עלים, תוקעת בצדפים ומנגנת בכלי הקשה. אני מנחשת שזה טקס אצטקי. יש כאן כ־20 משתתפים בכל הגילאים, לבושים טי־שירטס עם הדפסים אינדיאניים מהסוג שנפוץ בחנויות תיירים, ולגרביהם תפורים אצטרובלים מרשרשים.
אני מתיישבת על הגדר בצד ומצלמת את המתרחש בתאורה קלושה ובלתי אפשרית. הכל כל כך מוזר ורחוק ממני. הריקוד נמשך כמעט שעתיים. במרכז מעגל עומד בחור שמתופף ונותן קצב לריקוד. אשה אחת הולכת מסביב, עוברת בין המשתתפים, ובידיה כלים מעלי עשן. היא לוחשת באוזניהם ונושפת עליהם עשן. הנגנים מתחלפים, ובשלב מסוים בחור צעיר מצטרף לָאשה, נוטל בקבוק מים ומטפטף על החברים. היא הולכת מאחוריו ומברכת. לפני שאני מספיקה להבין מה קורה, היא ניגשת אליי ומושכת אותי לתוך המעגל.
היא מברכת אותי, מתיזה עליי מים ומגישה לי ולסובבים פירות מתוך ערימה שמונחת על השטיח במרכז המעגל. כולם מתחילים לאכול. אני בוהה בבננה שקיבלתי ומנסה להרגיש קסם כלשהו או התעלות רוחנית. אבל כל שאני מצליחה לחשוב עליו זה איך אפשר להחליף את הבננה בתפוח. האם מותר להחליף פירות בטקס אצטקי? האם האלים יכעסו עליי כי אני מעדיפה תפוחים?
המכשפה הזקנה עם העשן לא יודעת אנגלית, כמו כל האנשים שמסביבי. והיא גם לא מדברת הרבה, רק מסתכלת עליי בעיניים טובות של מישהי שעשתה מצווה בחינם למען אשה זרה, ונותנת לי חיוך ענקי של "אין בעד מה". אני תקועה. והפעם אין דרך להימלט מזה בלי לצאת מיזנתרופית רעה. אני זורקת את הבננה בחזרה לערימת הפירות, ובתוך חלקיק שנייה, לפני שהבעת פניה מספיקה להתחלף לתדהמה, חוטפת משם תפוח אדום ועסיסי ותוקעת בו ביס. גרסיאס, סניורה!
סן לואיס פוטוסי צילום: דנה לב לבנת 
