משפחה מודרנית: האב והבת מספרים על שינוי המין שעברו

אריק וקורי מייסון אוחזים בתמונות שלהם מלפני התהליכים לשינוי מין. "להיות טרנסג'נדר באמריקה של טראמפ זה דבר שיכול להיות קשה מאוד"

הקטע מכמיר הלב הזה נלקח מראיון ששודר לפני כשבועיים ב־"60 דקות" האוסטרלי, ומביא את סיפורם הבלתי ייאמן של משפחת מייסון, אב ובתו מדטרויט, ארצות הברית. קורי פרצה לתודעה בספטמבר 2015 בסרטון ויראלי, שצבר כבר יותר מ־7 מיליון צפיות, ובו אמה מתעדת את הרגע שבו בישרה לה על כך שתקבל הורמוני

אסטרוגן, צעד משמעותי בתהליך שינוי מינה מזכר לנקבה. שנה לאחר מכן, סרטון נוסף בכיכובה של קורי, שצולם במסגרת קמפיין של התנועה נגד בריונות ("The Bully Project") גולל את מסכת ההתעללויות שספגה בבית הספר הישן שלה, וצבר כ־3 מיליון צפיות.

בזכות הצלחת הסרטונים דרך כוכבה של קורי, היא הגשימה את חלומה לדגמן ונהנית ממעמד של שגרירת בני נוער טרנסג’נדרים. חשבון האינסטגרם שלה מציג ל־65 אלף עוקביה שלל סלפיז עם ידוענים, ובהם לאברן קוקס, הכוכבת הטרנסג'נדרית הבולטת של תקופתנו, שהתפרסמה בסדרה "כתום זה השחור החדש". "המודל לחיקוי הגדול ביותר שלי", מכנה אותה מייסון.

קודם באה הקלה, אחר כך הפחד

"תמיד ידעתי שאני שונה", אומרת מייסון ל"מוסף כלכליסט", "כבר בגיל שלוש או ארבע. אבל לא הבנתי שאני בגוף הלא נכון עד שהייתי בת 11". נקודת המפנה היתה כשצפתה בסרטון של כוכבת היוטיוב ג'אז ג'נינגס, גם היא ילדה טרנסג'נדרית שזוכה לתמיכת משפחתה, וחוותה הארה. בעקבות זאת, מייסון החלה בטיפול פסיכולוגי ממושך כדי לוודא שהיא שלמה עם ההחלטה שלה ועם ההשלכות האפשריות שלה, ובתום שלוש שנות טיפול היא החלה לקבל אסטרוגן.

"כשקורי סיפרה לי שהיא בת, חשתי הקלה", אומר אריק (39). "סוף סוף היתה תשובה לשאלה למה היא ילדה כל כך לא מאושרת. התחושה השנייה שחשתי היתה פחד לגבי חייה עכשיו, כשהיא טרנסג'נדרית. כבר אז ידעתי שגם אני טרנסג'נדר, אבל בחרתי לשמור את זה בסוד, כדי לעזור לבתי להתחיל את המסע שלה".

משפחת מייסון לפני התהליכים לשינוי מין. במרכז לס האב. "השינוי חיזק אותנו"

היציאה מהארון של אריק הגיעה לפני כשנתיים, בעקבות צפייה בסרט "הנערה הדנית", שעוסק באישה טרנסג'נדרית. "בסוף הסרט כשמתה לילי, הדמות הראשית, התחלתי לבכות, ובן זוגי לס חשב שאני בוכה בגלל הסרט. אמרתי לו: 'אני מצטערת שנתקעת עם לילי. אני לא רוצה לחיות את החיים שלי בגוף הלא נכון יותר. אני טרנסג'נדר'. לס חיבק אותי ואמר: 'אני לא הולך לשום מקום. נעשה כל מה שצריך'. הוא כל כך תומך, וזה לא ייאמן. לא ידעתי איך אוכל לבקש מבעלי ההטרוסקסואל להישאר איתי בזמן שאני עובר את התהליך, אבל בסוף לא הייתי צריך. אנחנו גורמים לנישואים שלנו לעבוד".

בראיונות לכלי התקשורת סיפר לס כי לאחר שעיכל את הבשורה, "הייתי מאושר מכך שאריק סוף סוף יכול לחיות את חייו כמי שהוא באמת, אבל גם בהחלט דאגתי מהאופן שבו זה ישפיע עליי, על מערכת היחסים בינינו ועל משפחתי. כיום אני יכול להגיד שזה חיזק את היחסים בינינו ואפילו שיפר אותם".

בסוף 2015 החל אריק לקבל טיפול הורמוני לשינוי מינו, ולפני כמה חודשים הוא עבר כריתת שדיים. "הוא תמיד שנא את החזה הגדול שלו", סיפר לס. לדברי אריק, אמו היתה שלמה עם יציאתו מהארון, אולם לקראת הניתוח היא נמלאה ספקות וחששות וניסתה להניא אותו מכך. המצלמות של "60 דקות" ליוו אותו לפני ואחרי הניתוח, עד לשלב שבו הסיר את התחבושות וגילה את החזה החדש שקיבל. "סופסוף אוכל ללכת חשוף חזה על חוף הים", הוא אמר למצלמות בהתרגשות.

"עבור ילדיי אני עדיין אותו הורה", אומר כעת אריק, כמה חודשים לאחר הניתוח, "רק שעכשיו יש לי שיער קצר יותר".

קורי בסרטון לקמפיין של התנועה נגד בריונות. "יש משוגעים שהיו מעדיפים שנמות" צילום: צילום מסך

איך קורי הגיבה לשינוי?

"קורי היתה מאד תומכת, כמו גם כל שאר ילדינו. היא ואני מתקשרים ברמה אחרת לגמרי עכשיו, כששנינו בתוך התהליך. היא בכתה לאחר שעברתי את הניתוח לכריתת השדיים, ואני דאגתי. אבל אז היא הסבירה לי שהיא פשוט כל כך שמחה בשבילי. ידעתי שהיא מבינה כמה זה היה משמעותי עבורי".

התקשורת מחבקת, אבל המדינה ברגרסיה

הקהילה הטרנסג'נדרית זוכה לחשיפה מוגברת במיוחד בחודשים האחרונים. מצד אחד הנראות שלה גדלה, ויש לה יותר ויותר ייצוגים חיוביים במדיה. מנגד, הפתיחות כלפיה דווקא בנסיגה, לפחות בארצות הברית. לפני כחודש הודיע הנשיא הטרי דונלד טראמפ כי הוא מבטל את ההיתר שניתן על ידי ממשל אובמה לשימוש של תלמידי בית ספר וסטודנטים בשירותים ציבוריים על פי מגדר ולא על פי מין, "עד לבחינה מלאה יותר של הסוגיות המשפטיות". השירותים הציבוריים הם נקודה משמעותית לנערים ונערות על הרצף המגדרי, לא רק בגלל הסירוב להכיר בחוסר ההלימה שלהם לזהותם, אלא גם כי זו זירה לבריונות.

"אני חושב שזה מצער ומטריד שטראמפ ביטל את ההנחיות להגנה על ילדים טרנסג'נדרים בבתי ספר", אומר אריק. "הילדים האלה הם גם כך בקבוצה הפגיעה והמופלית ביותר בבתי ספר כיום, והם זקוקים לכמה שיותר הגנה. להיות טרנסג'נדר באמריקה היום זה דבר שיכול להיות קשה מאוד".

וכשמנהיג העולם החופשי עסוק בלהחזיר אותו אחורה, אין פלא שהמייסונים סופגים גם הערות אלימות. "אני וקורי קיבלנו הודעות מאיימות אונליין. מישהו אמר לי שאני ובתי צריכים למות בגזים, כמו בשואה", משתף אריק, ואילו קורי מספרת על אדם אחר, "שאמר שהוא בדרך לרצוח את כל משפחתי".

ג'אז ג'נינגס, כוכבת הרשת הטרנסג'נדרית שהיוותה השראה למייסון צילום: Jazz Jennings YouTube

הנחמה מצויה, אולי, בתגובות מצדו השני של המתרס. "התגובות הטובות ביותר הן מאנשים שאומרים לי שהצלתי את חייהם, שבזכותי הם החליטו לא להתאבד", אומרת קורי. "משמח אותי מאוד כשילדים אומרים לי שהסיפור שלי נתן להם אומץ להיחשף בפני הוריהם". אריק מספר על מפגש מעודד עם כומר, שאמר לו: "אלוהים אוהב אותך, אני אוהב אותך, אתה בן אנוש מושלם בעיני האל. אל תאמין לעולם למי שאומר לך אחרת".

נראה כי התקשורת האמריקאית מפצה במידת מה על נזקי הממשל בסיקורים אוהדים. רק השבוע אירחה אלן דג'נרס בתוכניתה את השחקנ/ית אסיה קייט דילון שנולדה כאשה, אך אינו/ה מזדהה לא כגבר ולא כאשה, אלא במגדר א־בינארי, איפשהו ברצף המגדרי. במקביל, המגזין "טיים" פרסם השבוע כתבת שער על צעירים וצעירות שדוחים את מושגי המגדר הבינאריים הקשיחים וחיים ללא זהות מגדרית מובחנת. "כבר כילד הרגשתי מאוד בין לבין", מתאר קייסי בן ה־28, אחד המרואיינים בכתבה. מיגל בן ה־16, מרואיין אחר, הסביר כי אנחנו נמצאים בתקופה שבה החברה מאמצת חידושים בקלות יחסית: "אנשים בדור שלי, אם הם שומעים על משהו חדש, פשוט מגיבים ב'אה, אוקיי'".

מייסון ולאברן קוקס. "המודל לחיקוי הכי גדול שלי" צילום: אינסטגרם @coreymaison

"כשסרטון הווידיאו הראשון של קורי נעשה ויראלי, הבנתי שהעולם צריך ללמוד מה המשמעות של להיות טרנסג'נדר, אומר אריק. "פשוט אין מספיק חינוך לגבי הנושא הזה, ובורות מתדלקת תוקפנות".

קורי מסכימה. "לפעמים זה מפחיד להיות כל כך ציבורי, כי יש בחוץ אנשים משוגעים שהיו מעדיפים שאמות, אבל אולי חלק מהם ישנו את דעתם כשיראו שאני רק בן אדם רגיל, כמוהם. כל הבעת תמיכה שאנחנו מקבלים מעניקה לנו עוד אומץ להמשיך ולחלוק את הסיפור שלנו".