הכיסוי הסיעודי בבית הקשיש בארץ הוא מהנמוכים ב־OECD

ישראל היא בין המדינות הבודדות ב־OECD שלא נותנת כל סיוע בקהילה לקשישים סיעודיים עם צרכים נמוכים, כך עולה מדו"ח של הארגון המתפרסם היום. כלומר, קשישים סיעודיים רבים שככל הנראה עדיין נדרשים לסיוע מצד המדינה, אך מצבם לא חמור דיו כדי להתאשפז – מתקשים לקבל כיסוי ונשענים על ביטוחים סיעודיים פרטיים, בהנחה שיש באפשרותם לשלם על כך. רק בארה"ב, קרואטיה וצ'כיה המצב דומה.

עוד עולה מהדו"ח כי אחוז הקשישים הסיעודיים בישראל מעל גיל 65 הוא הגבוה ביותר בין מדינות ה־OECD עם מעל ל־20%. הממוצע בין מדינות ה־OECD הוא 14%.

מדובר בפעם הראשונה שמתפרסם דו"ח OECD על היקף הזכויות שנותנות המדינות החברות בארגון לקשישים סיעודיים, והוא ייחודי בכך שבניגוד להשוואות קודמות בין מדינות הוא בוחן כל מדינה לפי רמות נזקקות שונות לסיוע סיעודי – סיעודיים עם צרכים נמוכים, בינוניים וגבוהים. בסך הכל 14 ממדינות הארגון השתתפו במחקר שעיקריו מופיעים בדו"ח.

ברמת התלות הבינונית ישראל נמצאת גם פה בתחתית הרשימה מבחינת היקף הכיסוי הציבורי לטיפול בקהילה עם כיסוי של כ־45% מהצורך מצד האוכלוסייה. ברמת התלות הגבוהה הכיסוי הציבורי לקשישים סיעודיים המטופלים בקהילה מגיע לכ־45% מהצורך, נמוך מרוב מדינות ה־OECD.

טיפול בקהילה, כלומר בסביבתו הטבעית של הקשיש הסיעודי, נחשב לאידיאלי מבחינות רבות מכיוון שהוא נמצא בחיק משפחתו ויכול להמשיך עד כמה שניתן בחייו ומטופל על ידי גורמים קבועים כגון רופא אישי ומטפל, תוך יצירת רצף טיפולי. הוא עדיף במקרים רבים גם עבור משפחתו וכן בשביל המדינה כשכולם למעשה חוסכים כסף על אשפוזים יקרים. לשם כך נדרשים שירותים יותר מספקים ומקיפים מכפי שיש כיום.

בניגוד לטיפול בקהילה, תחום האשפוז הסיעודי-ציבורי בישראל הוא מהמקיפים בין מדינות הארגון ובמסגרתו ממומנים כמעט 80% מעלות האשפוז, עבור אלו שעברו את מבחני ההכנסה הרלוונטיים. בהקשר זה מצוין בדו"ח כי מבחני ההכנסה בישראל הם בין המחמירים ביותר במדינות הארגון, וכוללים בין היתר מבחני נכסים של הקשישים הסיעודיים לפני שמוחלט אם יקבלו סבסוד עבור האשפוז.

בינתיים בלשכתו של שר הבריאות יעקב ליצמן מציבים תאריך יעד לרפורמה בסיעוד הממלכתי שעודנה מתעכבת, ואמרו אתמול ל"כלכליסט" כי פרטיה יסוכמו עד לערב פסח הקרוב.

לרפורמה בסיעוד הונחו קווי מתאר כלליים בלבד, אולם השאיפה היא ליצור כתובת אחידה למבקשי השירות הסיעודי במקום ריבוי הגופים המטפלים כיום באוכלוסייה זו.

בין השאר המדינה מעוניינת ליצור תמריץ לרצף הטיפולי בקשיש הסיעודי על ידי הגופים המטפלים (בין אם יהיו הקופות או כל גוף אחר), וזאת בשונה מהיום כשלחברות הביטוח אין אינטרס להשקיע באוכלוסייה הסיעודית הנדרשת לאמצעים.

כמו כן הרפורמה תשאף לספק כיסוי בהיקף ראוי ורב יותר לתקופה ארוכה, זאת כאשר היום חברות הביטוח מבטחות לפרקי זמן מוגבלים בלבד. גם המדינה תשאף במסגרת הרפורמה להגביר את יעילות מערך אספקת השירותים וכן את איכותם, תוך מתן עדיפות לשדרוג השירותים בקהילה.

חברי הכנסת איציק שמולי ועמיר פרץ (המחנה הציוני) אומרים בתגובה: "הנתונים מלמדים על עוצמת המשבר בתחום הסיעוד והפתרון היחידי האפשרי הוא קידום הצעת החוק לביטוח סיעודי ממלכתי עליה חתמו 81 ח"כים. אם עד עכשיו הנתונים לא היו מספיק ברורים, אז גם ה-OECD שהוא האורים והתומים של הממשלה אומר את זה בבירור. האמת בישראל ברורה - ברגע האמת המדינה ממוטטת את עלויות הסיעוד האדירות על ראשם של הקשישים שהם אוכלוסיה מוחלשת ממילא".