נתניהו ב"יד ושם": "גם היום - העולם אדיש לשנאת היהודים"

ישראל מרכינה ראש לזכר ששת המיליונים. אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחו הערב (א') בעצרת הממלכתית בכיכר גטו ורשה ביד ושם בירושלים. השנה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה יעמוד בסימן "לחלץ תווי פניהם" - סיפורו של היחיד בשואה.

"המעצמות ידעו ולא פעלו", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בהתייחסו לספר חדש שנחשף ובו נטען כי ארה"ב, בריטניה ומדינות הגוש הסובייטי היו מודעות לרצח של לפחות 2 מיליון יהודים בסוף שנת 1942. "היו יכולות להציל 4 מיליון יהודים", הוסיף נתניהו.

"האנטישמיות של האיסלאם הקיצוני, איראן ודאעש, חותרת בגלוי להשמדתנו. שנאת היהודים מופנית עכשיו למדינת היהודים", טען ראש הממשלה. "באשר לאדישות העולם, האם בתחום זה השתנה משהו? התשובה שלילית. ישנן מקרים רבים שבהם העולם עומד מנגד ולא מונע השמדת עם. בעולמנו קיומו של החלש רופף וסיכוייו לשרוד אינם גבוהים. החלשים נמחקים".

נתניהו ב"יד ושם"

נשיא המדינה ראובן ריבלין נשא דברים בפתח העצרת: "בשם אחיינו ואחיותינו הגיבורים, קורבנות השואה ושורדיה שנאבקו על קיומם, על יהדותם ועל צלם האנוש שבהם, בשמם אני אומר - ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. עם ישראל חי".

"72 שנים חלפו מאז כבתה שלהבת הגיהנום בכבשנים של אושוויץ. ככל שחולף הזמן, ככל שהעדים לזוועה מתמעטים, ככל שמדינת ישראל מתבגרת - מתחדד הצורך שלנו לעסוק ביחסינו לשואה ולזיכרון השואה", הוסיף ריבלין. "לעולם, השואה הייתה ותהיה תכנית השמדה שתוכננה ובוצעה נגד העם היהודי. תאי הגזים לא נבנו כפשע נגד האנושות - הם נבנו במטרה להשמיד את העם היהודי ואותו דווקא".

"לא הייתה עוד תופעה היסטורית כזאת - השמדה שמנותקת מסכסוך, מנותקת משאלות טריטוריאליות או ממאבק על שליטה. מהלך אימים שכינס יהודים מרחבי העולם כולו - מיבשות שונות, יהודים שלא ידעו איש את שפת רעהו, מאמינים וכופרים, מתבוללים ואורתודכסים, במטרה אחת - להשמיד אותם ואת זרעם מעל פני האדמה. מובן מאליו שלשואה יש לקחים אוניברסליים, אבל ההתכחשות לייחודיות של שואת העם היהודי היא טעות היסטורית, לאומית וחינוכית".

נשיא המדינה רובי ריבלין, ב"יד ושם" צילום: מזמור הפקות

במהלך העצרת הועלו שש משואות של שורדי שואה: משה העליון, משה יעקובוביץ', ג'נין בוהנה סבן, משה פורת, מקס פריבלר ואלקה אברמוביץ'.

את דבר נציג הניצולים נשאה שורדת השואה אסתר מירון, יו"ר עמותת עולי הונגריה בירושלים. "ביולי 1944 כשהגעתי לאושוויץ-בירקנאו, היו בו כ-30 אלף נשים יהודיות. בסוף אוקטובר 44' נותרו רק כ-500 נשים ששרדו את הסלקציות של מנגלה", סיפרה. "באחד מהבלוקים האלה הייתי אני עם בת דודתי. קודם לכן היינו שלוש - בת דודתי, אני ואחותי הקטנה אלווירה, אלא שמנגלה הפריד בינינו בסלקציה הגדולה בערב יום כיפור 44' ושלח אותה ממני ומן העולם".

"בת דודתי ואני חיכינו שישלחו אותנו למחנה עבודה. באופן מפתיע, לפני שנשלחנו בטרנספורט למחנה העבודה, העמידו את כל הבלוק לסלקציה נוספת מול האצבע המחליטה. אנשים נכנסו להיסטריה מהקטסטרופה של שני הטורים המוכרים - החלשים והכשירים. מי לימין, מי לשמאל. מי לגז ומי לטרנספורט".

"את בת דודתי ראיתי בטור השמאלי, טור החלשים. החלטתי שלא אתן לקחת אותה ממני. בתוך 10 שניות קפצתי אליה, תפסתי בבגד שלה, משכתי אותה לאט לאט אחורנית אל הטור הימני, העמדתי אותה במקומי כדי שלא יראו מקום חסר, ואני התגנבתי בפסיעות מהוססות למקום האחרון בטור".

אסתר הוסיפה כי "לאושוויץ ממלכת המוות היו חוקים משלו - שם היה צריך להיות שייכים למישהו, להיות ביחד. היחד היה הכוח של היחיד. היחד נתן משמעות לחיים וגם למוות. היחד היה האכפתיות שלנו אחד כלפי השנייה. התחלקנו בפת הלחם היומית, במקום שעל דרגש השינה, בצד אחד של ברז המים והעיקר שבשארית הכוחות תמכנו אחת בשנייה. האובדן של אחותי אלווירה ועיניה שבערו בקרבי חיזקו בי את הרצון לשמור את הביחד היחיד שנשאר לי עוד עם בת דודתי".

"כעת, בהגיעי לשליש השלישי של חיי, בהישרדותי אני רואה זכות גדולה שיש איתה גם חובה - חובה לפעול ביחד, לקיים חברה עם ערכים שוויוניים, אנושיים ויהודיים, שנוכל למסור את האבוקה שקיבלנו מאלה שנשארו שם, לבנינו, לבני בנינו ולדורות הבאים אחרינו. אני תפילה שנוכל למסור בבוא העת לאהובינו למעלה שהצדקנו את הישרדותנו".

עצרת יום השואה ביד ושם צילום: גיל יוחנן

מחר תישמע ברחבי הארץ צפירת דומייה בת שתי דקות בשעה 10:00. מיד לאחר הצפירה יתקיים טקס הנחת הזרים למרגלות האנדרטה למרד גטו ורשה בהשתתפות נשיא המדינה, ראש הממשלה, קנצלר אוסטריה, סגן יושב ראש הכנסת, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, יו"ר הסוכנות היהודית, הרמטכ"ל, המפכ"ל, זקן הסגל הדיפלומטי, ראש העיר ירושלים, ארגוני ניצולים ולוחמים ומשלחות מרחבי הארץ ומחו"ל.

בין השעות 12:45-11:00 יתקיים טקס "לכל איש יש שם" - מעמד הקראת שמות קורבנות השואה על-ידי הציבור הרחב באוהל יזכור וכן במשכן הכנסת בחסות יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. מהשעה 11:00 תתקיים פעילות מיוחדת לקהל הרחב במוזיאון יד ושם שיאפשר לציבור המבקרים הזדמנות להכיר את עבודתו באמצעות סדרת מפגשים עם מומחי המוזיאון שיחשפו לקהל מסמכים, תעודות, יצירות וחפצים שאינם מוצגים לציבור ביום יום.

מחר אחר הצהריים בפולין יתקיים מצעד החיים ה-29 בפולין שבו יצעדו יותר מעשרת אלפים בני נוער מרחבי העולם לאורך שלושה קילומטרים ממחנה אושוויץ למחנה בירקנאו כמחווה אילמת לשישה מיליון היהודים שנרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם. את הממשלה ייצג שר החינוך נפתלי בנט וכן ישתתפו בו גם נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור והרמטכ"ל גדי איזנקוט.

בשעה 19:45 יינעלו אירועי יום השואה בטקס בקיבוץ לוחמי הגטאות במעמד הנשיא ריבלין. לראשונה בתולדות המדינה יתארח נשיא גרמני בטקס. הנשיא היוצא יואכים גאוק יהיה אורחו של הנשיא ריבלין. העצרת תתקיים בשיתוף קרן קיימת לישראל תחת הכותרת "מדור לדרור" ותוקדש לנושא העברת האחריות לזיכרון מן הדור הראשון לדורות הבאים. בעצרת ישתתפו ניצולים ומשפחותיהם, יוצרים ומוסיקאים, תושבי הצפון, אנשי ציבור, חברי התנועה הקיבוצית, חיילים וחניכי תנועות נוער מכל רחבי הארץ .