המהפכה של לימודי הפיזיקה התחילה מלמטה

בתחילת החודש, במהלך סיור שקיים בצפון, צייץ שר החינוך נפתלי בנט בהתלהבות לעוקביו בטוויטר ש"המורה לפיזיקה באולפנת 'צביה' במעלות סיפרה על זינוק במספר הבנות שניגשות ל־5 יחידות לימוד בפיזיקה בעקבות 5 יחידות לימוד מתמטיקה". בנט פסק בנחרצות שמדובר בתופעה וש"מצוינות גוררת מצוינות!".

אפשר להבין את הצורך של בנט לשדר הצלחה ומצוינות. כל שר היה עושה את זה, ובמקרה הזה דבריו גם מגובים לפחות חלקית במספרים ובסטטיסטיקות. את הקרדיט לעלייה במספר הנבחנים בבחינות ברמה של 5 יחידות לימוד בפיזיקה אפשר לקשור לתוכנית לחיזוק לימודי 5 יחידות לימוד במתמטיקה ובמקצועות המדעיים שאותה מוביל בנט, בשל הקשר הדוק בין מתמטיקה לפיזיקה. מתמטיקה היא שער הכניסה ללימודי הפיזיקה, וללא לימוד במתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד, לא ניתן ללמוד פיזיקה באותה הרמה.

אבל לא פחות מכך, ניתן לקשור את העלייה במספר הניגשים לבגרות 5 יחידות לימוד בפיזיקה לקבוצת מורים עקשנית שהחליטה ב־2012 בעצמה ועם מעט עידוד להקפיץ את הפופולריות של המקצוע המדשדש ולהצעיד אותו קדימה. אחרי הכל, על כמה מקצועות אפשר באמת לומר שהשמים — שלא נאמר החלל — הם הגבול, ובאמת להתכוון לכך.

מנתונים שאספה קרן טראמפ, קרן פילנתרופית שייעודה לשפר את איכות וכמות לימודי המתמטיקה והמדעים בישראל, עולה כי ב־2016 ניגשו 9,483 תלמידים לבחינה ב־5 יחידות לימוד בפיזיקה — המשך ישיר לעלייה שנרשמה ב־2015 שבה ניגשו 9,300 נבחנים לבגרות 5 יחידות לימוד בפיזיקה. מדובר בשיפור משמעותי ביחס לשנים קודמות: ב־2007 היו רק 7,935 נבחנים ובשנים הבאות נוצר דשדוש כשהמספרים גירדו את ה־7,000 מלמעלה ואת ה־8,000 מלמטה. עלייה של יותר מ־1,000 נבחנים בחמש שנים אולי נראית כעניין שולי ביחס למספרים של תחומי לימוד אחרים, אך ביחס למקצוע סבוך יחסית כפיזיקה, שסבל מירידה במספר הנבחנים בעבר, מדובר בעלייה של ממש.

המורים לקחו אחריות

קבוצת המורים שהחליטה על דעת עצמה לקדם את לימודי הפיזיקה החלה לפעול לפני כחמש שנים במכון ויצמן. מורים נבחרים מאזורים גיאוגרפיים שונים בישראל החלו להתכנס על בסיס קבוע במכון ברחובות לסיעור מוחות מקצועי — החלפת רעיונות שמטרתה להבין כיצד ניתן לשפר את הוראת הפיזיקה בישראל. לאחר מכן הם חזרו לאזורים שמהם הגיעו והעבירו את התובנות שהגיעו אליהן לשאר המורים במקצוע.

אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ שתומכת בפרויקט שנקרא "קהילת מורי הפיזיקה", מסביר כי "המורים המובילים לפיזיקה בישראל עושים פה מהפכה של ממש. אלו מורים שעובדים לא רק עם תלמידים, אלא גם זה עם זה, וביחד הם מובילים שינוי עמוק מבפנים. אני חושב שזה מאוד מרגש ומעורר תקווה לראות שהמורים המובילים לפיזיקה וקהילות הלמידה שהם הקימו הפכו כבר לשם דבר במערכת החינוך בישראל. בזכות הדרך שהם סללו, קמות בשנים האחרונות גם קהילות למורי המתמטיקה, הכימיה והאנגלית, ועוד היד נטויה".

שר החינוך נפתלי בנט צילום: אוראל כהן, שאטרסטוק

אלכס ויינברג (62), מורה לפיזיקה מאשדוד המלמד באורט נעמי שמר בגן יבנה, הצטרף לגרעין של קהילת המורים המתאספת במכון ויצמן בכל שבועיים בשנה השנייה לפרויקט. לאחר מכן הוא מעביר את הידע שהוא קיבל למורים המתגוררים באזורו.

על מה אתם מדברים במפגשים?

"אנחנו מתחילים עם משהו שאנו מכנים 'נקודות אור' — אנחנו מספרים על נקודת אור כלשהי ממה שקרה בשבועיים האחרונים בכיתה ובבית ספר. לאחר מכן אנחנו עוברים לנושא שנקרא 'מהשולחן למורה' — בתקופה הזו של השבועיים, בין מפגש למפגש, כל אחד שמפתח מעבדה חדשה, או תרגיל יפה מציג את הדברים. אחר כך יש לנו רובריקה של חדשות ממכון ויצמן שבה מוצגים דברים חדשניים הקשורים למקצוע. אנו דנים ביתרונות ובחסרונות שונים שעולים מהלימוד. במפגש אנחנו מדברים גם על משהו בולט שקרה לנו במהלך השבועיים האחרונים וכל מורה מציג איזו בעיה שעלתה אצלו שקשורה לתוכנית הלימודים ולספרים ואנחנו מחפשים פתרונות משותפים".

אתה רואה איך זה מחלחל לכיתה בבית הספר?

"אם מורה מביא מתודיקה חדשה אנחנו מנתחים אותה ולאחר מכן כמה מורים מנסים אותה בכיתה שלהם. לאחר מכן אנחנו נפגשים שוב ומחפשים מחנה משותף. למשל, אחד הנושאים שעלה לפני כשנתיים נקרא שאלה דיאגנוסטית. הרעיון המרכזי הוא שבעצם היינו צריכים לחשוב באופן דומה לרופא שבודק את המטופל ונותן דיאגנוזה. באופן דומה אנחנו חשבנו על שאלות שונות ולפי התשובות אני כמורה צריך לגלות מה התלמיד לא יודע. ככה אני יכול להבין כיצד לטפל בבעיה של התלמיד. כלומר לא מספיק לקבל ציון 40, אלא להבין איזו תרופה נדרשת עבור כל תלמיד. התחלנו את זה לפני שנתיים וזה פותח וקודם והיום יש כבר אוסף של שאלות דיאגנוסטיות".

אתה חש בשטח משיכה יותר גדולה למקצוע?

"אצלי הסיפור קצת שונה. אני עליתי ארצה ב־1989ומ־1990אני מלמד בכמה בתי ספר. בגיל 62 החלטתי לעשות מעשה ולאחר שבבית הספר שלימדתי בו באשדוד הרמה היתה טובה באתי לגן יבנה. כשבאתי היה מחזור עם שישה בוגרי פיזיקה בסך הכל. אני החלטתי לשנות את זה והנה אנחנו נמצאים ב־2017 והיום יש לי בי"ב 20 בוגרים, בי"א 20 בוגרים ובקרב תלמידי כיתה י' אני מצפה ל־60 בוגרים. אז אם אתה שואל אם יש לי משיכה לפיזיקה התשובה שלי היא שאני מרגיש שכן".

הורביץ. הקרן תומכת בקהילת מורי הפיזיקה צילום: עמית שעל

דרושים מורים לפיזיקה

היעד הנוכחי במשרד החינוך, הוא להגיע ל־14 אלף נבחנים ב־5 יחידות לימוד פיזיקה בעוד כחמש שנים. לשם כך מעוניינים במשרד להגדיל את כמות המורים ל־1,500 מ־1,100 המלמדים כיום, ואת כמות בתי הספר המלמדים פיזיקה מ־530 כיום ל־630 ב־2022.

אלא שסוגיית המורים גורמת לכאב ראש לא קטן במשרד החינוך. נכון להיום קיים חסרון במורי פיזיקה, בייחוד בפריפריה. רבים מהם יוצאים לגמלאות, כשחלק גדול מהם עלו לארץ ממדינות חבר העמים בתחילת שנות ה־90. כמו כן לא קל לשכנע בוגרי פיזיקה המרוויחים משכורת יפה בעבודות אחרות לעבוד כמורים. כדי להתמודד עם המחסור, לפחות באופן חלקי ובתווך זמן קצר, הוקם תיכון וירטואלי שבו למדו בשנה האחרונה כ־900 תלמידים ל־5 יחידות לימוד פיזיקה ברחבי הארץ, בבתי ספר שבהם אין מגמת פיזיקה. התלמידים ישבו מול מסך מחשב במקביל לתלמידים בבתי ספר אחרים, כשמורה לפיזיקה הדריך את כולם באופן מקוון.

מנכ"ל משרד החינוך החדש, שמואל אבואב , מסביר בשיחה עם "כלכליסט" כי בשונה מפעם, כשמנהלי בית ספר חשבו פעמיים אם לפתוח מגמה לפיזיקה לאור העלויות הגבוהות והמשאבים הכרוכים, כעת המשרד מעודד אותם לעשות זאת וגם תומך בהם. "המסר לבתי הספר היה מאוד ברור", הוא אומר, "לא להיבהל מזה שיש לך תת־מגמה עם כמות זעומה של תלמידים — תעודדו אותם להיכנס לזה. ההצלחה של המתמטיקה נתנה את הרוח הגבית ואת התחושה שזה אפשרי. העלייה במספר הנבחנים בבחינת ה־5 יחידות במתמטיקה חיזקה את הביטחון שלנו כי ניתן לעשות מהלך דומה גם בלימודי הפיזיקה".

איך מייצרים תמריצים לגייס עוד מורים?

"אנחנו פונים למורים פוטנציאליים ומציעים להם לעשות הסבה מבלי לעשות את כל לימודי תעודת ההוראה, אלא רק את ההשלמות הנדרשות. הדבר השני הוא לקחת מורים שמגיעים עם אוריינטציה של ביולוגיה, ולהציע להם לעשות הסמכה בפיזיקה. הדבר השלישי הוא לבוא למכללות להכשרת מורים ולציין בפניהם שאנחנו רוצים שיתנו העדפה ללימודי פיזיקה, לאחר מכן אנחנו עוקבים אחרי זה".

לאזן את הסטטיסטיקה

ובחזרה לתלמידות מאולפנת 'צביה' בטוויטר של בנט — האתגר הגדול הבא הוא לאזן את הסטטיסטיקה בין תלמידים לתלמידות. נכון להיום רק שליש מבוגרי מגמת הפיזיקה בישראל הן תלמידות. בארבע השנים האחרונות אמנם חל שיפור קל בחלקן של התלמידות — מ־33% ב־2013 ל־37% ב־2016 — אבל המספרים עדיין נמוכים ביחס לחלקן של התלמידות שניגשות למבחני 5 יחידות במתמטיקה — 45% מכלל הנבחנים. ההסבר הוא שחלק ניכר מהתלמידות במגמות המדעיות מעדיפות לימודי ביולוגיה וכימיה, ואילו התלמידים מעדיפים פיזיקה, אלקטרוניקה ומדעי המחשב.