כשפרקליט התביעה אינו מתייצב למשפט, זה לאו דווקא בגלל הפקקים בדרך

"התחלתי את הבוקר בבית המשפט המחוזי בחיפה. בשעה שמונה וחצי אני נכנס לאולם, ובא כוח התובע לא מגיע. אני לא מחכה אף פעם, אבל ישנה שאלה, למה הוא לא הגיע? האם בכוונה?", כך פתח השופט אברהם אליקים, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, את דבריו בכנס הלשכה במושב שנושאו טקטיקות ואסטרטגיות בניהול ההליך האזרחי. את המושב, שעסק בטקטיקות ואסטרטגיות בניהול ההליך האזרחי, הנחה עו"ד צביקה בר-נתן, ראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ובינלאומית במשרד גולדפרב זליגמן.

"פעם חשבתי בתמימות שהיו פקקים ולכן עורך הדין לא הגיע. במקרה מסוים היה לי קשה, אבל מחקתי את התביעה בגלל אי ההתייצבות. אחרי שנתיים פגשתי את אותו עורך דין בהלוויה, היתה שם אווירה חיובית, ואז הוא אמר לי: 'אספר לך את האמת, הגשתי התביעה במחוזי ירושלים והגענו שם להסדר'. התברר שהצעתי הצעה בתחשיב נזק שלא מצאה חן בעיניו, אז הוא אמר ללקוח: 'לא נעשה כלום, השופט בסוף ימחק את התביעה, ומקסימום נשלם הוצאות'. אז הנה טקטיקה שלדעתי אינה מכובדת".

השופט בדימוס אבי זמיר צילום: עמית שעל

השופט בדימוס אבי זמיר דיבר על החקירה הנגדית: "אני מודע להלכות שזו הדרך הטובה ביותר לגילוי האמת, אז אני מבקש לומר שחצי עולם מסתדר נהדר בלי חקירה נגדית. אפשר לספור על אצבעות שתי ידיים את החקירות הטובות ביותר, אך בדרך כלל זה בזבוז זמן אחד גדול. אני מבקש להקדיש לזה מחשבה נוספת, להיות תמציתיים, עניינים ואם אפשר להגיע להסדר דיוני בלי להודות".

השופט אברהם אליקים , סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בחיפה

עו"ד רובי בכר ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות' תמך בדברי זמיר: "חקירות הן כלי יעיל לגילוי האמת, אך בשנים האחרונות אני מכהן כבורר ופחות כעורך דין, ורוצה להטיל ספק באקסיומה שלפיה השופט יודע לזהות מי דובר אמת ומי משקר, וזו עוד סיבה לתת פחות משקל לחקירות ויותר למסמכים".

עו"ד רם ז'אן ממשרד עמר, רייטר, ז'אן, שוכטוביץ ושות', הביעה התנגדות לדברי קודמיו: "יש תיקים שחקירה נגדית היא התיק, שרק דרך חקירה אפשר להוכיח מי דובר אמת ומי שקר. הכל נעשה היום בהתכתבות. שכחנו שהתיק צריך להיות פרונטלי. יש צמצום של הליטיגציה הפרונטלית וכינוסה למסמכים, ובעיניי זה שגוי".

עו"ד ארז חבר הצטרף לדברים: "חקירות זה ליטיגציה. לא ניתן לנהל תיק בלי חקירות. יש שופטים שייתנו לך לשאול שלוש שעות שאלות לא רלוונטיות, ויש שלא ייתנו מעל עשר דקות, אבל בלי החקירות אי אפשר".

השופט בדימוס זמיר השיב להם: "המושג השולט היום הוא 'האמת המוסכמת'. יותר מ־90% מהתיקים מסתיימים בהסכמה בין הצדדים, ואותה 'אמת מוסכמת' היא כנראה תוצר של העומס הבלתי נסבל על המערכת. אני לא אומר שפתרון בדרכי שלום הוא רע, אבל עובדה היא שבמשפט הקונטיננטלי נפח הפשרה מצומצם בהרבה". השופט משה ברעם מבית המשפט המחוזי בירושלים השיב: "אני שופט קונטיננטלי, כשעורכי הדין לא יודעים לחקור – אני חוקר, ואני שלם עם התוצאות".

ומה לגבי כמויות המסמכים שמגישים עורכי הדין לבתי המשפט? כיום מצויה על הפרק טיוטה של תקנות חדשות המגבילות מאוד יכולת עורכי הדין להגיש מסמכים ארוכים, כשהכוונה היא להגביל את כתבי הטענות לשלושה־חמישה עמודים בלבד. השופט ברעם: "יש תיקים שמצדיקים כתבי טענות ארוכים, ויש תיקים שזו מריחה מיותרת. צריך לקחת בחשבון ששופט מקבל עשרות עמודים וזה פוגע באינטרס עורך הדין. צריך להסביר את עילת התביעה ולא לספר סיפורים".

עו"ד חבר חלק עליו: "תיק ליטיגציה מורכב של חברות לא ניתן להסביר בשלושה־חמישה עמודים. מה שיקרה עכשיו הוא שכל מי שירצה לקבל אישור להגשת כתבי טענות ארוכים יותר יגיש בקשה ושם יסביר על פני 20 עמודים למה התיק מורכב".