עיכוב בהוצאת היתר בנייה פוצץ עסקת קומבינציה
פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי מלמד אותנו עד כמה חשוב ומהותי להתנהל בהגינות בעסקים, ולהקפיד על תום לב, כנות ושקיפות
בית המשפט המחוזי בלוד חייב באחרונה חברת נדל"ן ובעליה לפצות יזמית בנייה בכ-600 אלף שקל עקב חוסר תום לב בניהול משא ומתן לעסקת קומבינציה לגבי מגרשים בפתחתקווה. מדובר בפיצוי נמוך ביחס למה שהיזמית תבעה – כ-13 מיליון שקל.
יזמית הבנייה "אפרים פלינר" ניהלה בשנת 2009 משא ומתן עם חברת "פזית" שבבעלותה זכויות בשני מגרשים בפתח תקווה – מגרש אחד בבעלות מלאה ו-53% מהזכויות במגרש השני. באוקטובר 2009 חתמו החברות על הסכם קומבינציה לגבי המגרש הראשון, שלפיו פזית תקבל 20 מתוך 53 דירות שייבנו, והמשיכו להידבר לגבי המגרש השני, שהצריך הסכמה גם מצד יתר השותפים בו.
אלא שבסופו של דבר מי שהתנער מההסכם השני הייתה פזית ולא השותפים (שחתמו עליו בשלהי 2013), וזאת על רקע חילוקי דעות בנוגע לבנייה בפרויקט הראשון.
ב-2014 הגישה פלינר תביעה לפיצוי של יותר מ-13 מיליון שקל על הפסד רווחים ונזקים שונים שהסבה לה התנערותה של פזית מההסכם השני. פלינר טענה שפזית הוליכה אותה שולל עד לרגע האחרון, שכן הסתמכה על הבטחותיו האישיות של הבעלים שיחתום על ההסכם.
ארכיון צילום: דוד הכהן
פזית מצדה הגישה תביעה נגדית של כ-4.6 מיליון שקל, בין היתר עקב עיכוב בהוצאת היתר הבנייה למגרש הראשון, מה שלטענתה הוביל לאיחור במסירת הדירות לרוכשים ולפיצוץ העסקה השנייה.
רק דיבורים
בחלוף כשנתיים וחצי של דיונים השופטת ד"ר איריס רבינוביץ-ברון הוציאה תחת ידה פסק דין ארוך ומנומק. השופטת מצאה כי אין בסיס לטענת פלינר כאילו בינה לבין פזית נחתם הסכם לגבי המגרש השני. השופטת ציינה כי אמנם היו "דיבורים" על חתימה, אך הם לא התגבשו בסופו של דבר להסכם מחייב, בין היתר לנוכח העובדה שפלינר ידעה כי פזית לא תחתום עד שישולם לה פיצוי על העיכוב בהוצאת היתר הבנייה למגרש הראשון.
עם זאת, השופטת סברה כי פזית ובעליה התנהלו בחוסר תום לב בכך שהמשיכו לנהל עם פלינר משא ומתן גם בשלב שבו כבר היה ברור שלא תתגבש עסקה.
השופטת קבעה כי בעליה של פזית שגה כשלא עדכן פלינר כי החתימה על ההסכם תלויה בפיצוי על העיכוב בפרויקט הראשון. בהתנהגות זו הוא הפר את סעיף 12 לחוק החוזים המחייב לנהל משא ומתן לקראת כריתת חוזה "בדרך מקובלת ובתום לב".
לגבי הפיצוי לפלינר, השופטת לא סברה כי מגיע לה הסכום שדרשה ופסקה לה קצת יותר מ-600 אלף שקל על עלות הגשת בקשה להיתר בנייה והוצאות בנייה מסוימות, לרבות הוצאות משפט חלקיות ושכ"ט עו"ד של 50 אלף שקל. בעלי פזית חויב לשלם מכיסו חלק מהסכום בין היתר מאחר שהתחייב באופן אישי לחתום על ההסכם. מצד שני, התביעה הנגדית של פזית נדחתה לחלוטין, בין היתר לנוכח הקביעה כי העיכוב בהוצאת היתר הבנייה נבע מתנאים ושינויים מצד גופי התכנון, וכן מהתנהלות פזית עצמה, שהתעכבה בתשלום היטל ההשבחה.
אף ששתי התביעות הסתיימו בקול ענות חלושה, פסק הדין מלמד אותנו שחוסר כנות והיעדר שקיפות במהלך משא ומתן עלולים להיות טעות חמורה ששווה כסף רב.
• ב"כ התובעת: עו"ד דר' רוי בר-קהן, עו"ד הראל דדון
• ב"כ הנתבעים: עו"ד יצחק יונגר, עו"ד ישי מאירסדורף
* עו"ד רונה גינת עוסקת בדיני חוזים ומשפט מסחרי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
