הגירעון המסחרי של ישראל אשתקד: העמוק ביותר מאז שנת 2012
הגירעון ב-2016 היה 8.7 מיליארד דולר, פי 3.7 מב-2015. בין הסיבות לגירעון הענק - ירידה של 14% בייצוא כימיקלים שבו שולטת כיל, וירידה של 9% בענף מכשירים אלקטרוניים
גירעון הסחורות של ישראל – המורכב מהייצוא פחות הייבוא – בשנה שעברה עמד על 8.7 מיליארד דולר (ללא יהלומים), פי 3.7 מהגירעון בשנה שלפני כן והגדול ביותר מאז 2012, אז עמד הגרעון על 7.2 מיליארד דולר.
מנתונים שפירסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומסכמים את הייצוא והייבוא של סחורות בחלוקה לפי הרמה הטכנולוגית של הענפים השונים במשק, מתבררת גם הסיבה העיקרית לגירעון הענק הזה – ירידה של 14% בייצוא כימיקלים ומינרלים, ענף שבו החברה השולטת היא כיל, וירידה של 9% בענף הייצור מכשירים אלקטרוניים, שבו החברה השולטת היא אינטל. טבע, מי שבתחילת השנה שעברה היתה אחראית על חלק ניכר מהירידה בייצוא, ככל הנראה פיצתה על כך בהמשך ובענף ייצור התרופות אף נרשמה עלייה קלה של 1.4%.
היקף היצוא התעשייתי (ללא יהלומים) בשנת 2016 הסתכם ב־43.5 מיליארד דולר, לעומת 45 מיליארד דולר ב־2015. מתוך זה כמעט 50%, 21.1 מיליארד דולר, מגיעים מענפי התרופות וההייטק, זאת למרות שהייטק במובנו הרחב מעסיק לא יותר מאשר עשירית מכח העבודה הישראלי. זו אינה הדוגמה היחידה לחשיבות של ענפי ההייטק והתרופות למשק הישראלי, שכן זהו גם הענף היחיד, מבין ארבעה ענפי הייצוא, שרושם כל שנה בשנים האחרונות עודף בין הייצוא לייבוא. כך גם בשנה שעברה, למרות הירידה בייצוא של אינטל והקפאון היחסי במקרה של ענף התרופות, היקף העודף שנרשם הוא של 8.85 מיליארד דולר, כלומר ישראל מייצאת הרבה יותר הייטק ותרופות מאשר מייבאת. עם זאת, הקשיים בשנה שעברה נתנו את אותותיהם גם בענף הייטק והתרופות עם ירידה של כ־15% במאזן המסחרי.
מכולות בנמל אשדוד צילום: גדי קבלו
בצד החיובי, נראה שעיקר הירידה בייצוא נרשמה במחצית הראשונה של השנה שעברה. מאז הרבעון הרביעי של 2016 ייצוא הסחורות גדל מעט. ברבעון הרביעי של אשתקד הוא גדל בכ־7% לעומת הרבעון הקודם וברבעון הראשון של השנה ירד מעט ב־1.8%, אך המגמה הכללית נותרת חיובית. זאת בעיקר לאור הציפיות לעלייה מתונה בסחר העולמי. בטווח הארוך העלייה בייצוא הישראלי תואמת את השינוי בסחר העולמי, או במילים אחרות כאשר צרכנים ועסקים בארה"ב, אירופה וסין קונים יותר, אז הם קונים פחות או יותר באותו שיעור גם יותר מוצרים ישראליים, וההיפך.
בכלל הייצוא והייבוא בשנה שעברה, כולל תחום השירותים (סטארט־אפים, תיירות ועוד), ייבוא וייצוא יהלומים, המשק הישראלי רשם עודף של כ־7 מיליארד דולר. זאת בעיקר בזכות ענפי השירותים השונים, שהם אלו שכל שנה בשנים האחרונות סוגרים את הגירעון בסחר הסחורות ויוצרים את העודף. אולם לעודף הזה יש גם צד פחות חיובי ליצואנים, בדמות התחזקות השקל מול המטבעות הזרים. הכניסה של יותר מטבע זר מאשר המטבע הזר שיוצא מחזקת את הביקוש המקומי לשקלים תמורת מט"ח, מחזקת את השקל ומקשה יותר על היצואן להתחרות בחו"ל ולתעשיינים ישראלים שמוכרים לשוק המקומי להתחרות מול הייבוא שהולך ונעשה זול יותר.
