בלעדי לכלכליסט
16 שנה ו־22 מיליון שקל אחרי: האוצר לא בטוח שצריך שוק סיטונאי
באוצר טוענים שיש לבחון מחדש את התועלת שבהקמת שוק סיטונאי מפוקח לירקות ופירות, 16 שנה לאחר החלטת הממשלה ו־6 שנים לאחר שהוקמה חברה ממשלתית לטובת הפרויקט. משרד החקלאות: "לא יודעים אם לצחוק או לבכות"
עשרות מיליוני שקלים שהושקעו עד כה בנסיון להקים שוק סיטונאי עלולים לרדת לטמיון. ל"כלכליסט" נודע כי 16 שנה לאחר החלטת הממשלה להקמת שוק סיטונאי בפיקוח ממשלתי למכירת ירקות ופירות, משרד האוצר מבקש לבחון שוב את כדאיות הנושא.
עמדה זו הוצגה בדיון שהתקיים החודש במשרד האוצר על ידי שירה ברגמן, רכזת מים וחקלאות באגף התקציבים, שטענה כי יש לבדוק אם לפרויקט השוק הסיטוני יש בכלל תועלות משקיות המצדיקות את ההשקעה הכלכלית. זאת שש שנים לאחר שהוקמה חברת השוק הסיטוני לישראל, המשמשת זרוע הביצוע של משרד החקלאות להקמת השוק בצומת מסובים על שטח של 221 דונם.
צילום: נמרוד גליקמן
עמדת האוצר הכעיסה את משרד החקלאות, שמסרב לקיים את הבדיקה ומאיים כי יפרק את חברת השוק הסיטוני לאלתר. במכתב ששלח לאודי אדירי, סגן הממונה על התקציבים באוצר ולמוטי אלישע, סגן בכיר לחשב הכללי, כתב מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו: "עת ראיתי את סיכום הדיון באוצר לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. אם עמדתה של ברגמן מקובלת עליכם, אבקשכם להודיעני בהקדם ואתן הוראה לפעול לפירוק החברה הממשלתית אשר תפקידה הוא לפעול להקמת השוק". עוד הוסיף בן אליהו: "אינני מתכוון לבחון 'האם לפרויקט השוק הסיטוני יש תועלות משקיות המצדיקות את ההשקעה'. תתכבדו ותקראו את החלטת הממשלה ונימוקיה להקמת השוק הסיטוני, תתכבדו ותקראו את עשרות המצגות וחוות הדעת שמסבירות את התועלות שבהקמת שוק סיטוני".
כיום פועל השוק הסיטונאי בצריפין, לאחר שפונה לשם מתל אביב ב־2006 למה שהיה אמור להיות כפתרון זמני. במקור תוכנן להפעיל את השוק במיקומו הקבוע במסובים כבר בסוף 2012, אלא שעדיין מחפשים שטח חלופי להקמתו. לסחבת יש מחיר כלכלי כבד. מאז הוקמה חברת שוק הסיטוני ב־2011, תוקצבה החברה בכ־22 מיליון שקל. למרות שהחלטת הממשלה קבעה כי החברה תתוקצב במשך 6 שנים, כלומר עד פברואר החולף, אישר דירקטוריון החברה בספטמבר תקציב ל־2017 של 2.5 מיליון שקל ובהמשך הוחלט להארכת תקצוב החברה לשלוש שנים נוספות.
לטענת אליהו, בדיון שקיים מנכ"ל משרד ראש הממשלה ביולי אשתקד נקבע כי יש להקים צוות להתחלת ניהול המו"מ מול היזם. בן אליהו הסביר את חוסר ההגיון שבדרישת האוצר בכך ש"ייתכן, שבמו"מ עם היזם יתברר כי הוא אינו מעוניין בכסף ממשלתי כלל או שהוא מעוניין בסכום פעוט ביחס לעלות הקמה של כ־500 מיליון שקל שהיה אמור להיות מושקע בתכנון המקורי להקמת השוק באור יהודה. כיצד נוכל לדעת אם יש תועלות משקיות המצדיקות את ההשקעה אם איננו יודעים כלל אם תהיה השקעה ומה יהיה סכומה?", כתב בן אליהו והוסיף כי הורה לחברת השוק לא לבצע את הדרישה מסיכום הדיון. "אני ממתין לתשובתכם הפשוטה. אם החלטתם 'להרוג' את הפרויקט של הקמת שוק סיטוני בישראל, נא הודיעו לנו על כך, במקום שכל המעורבים בנושא יבזבזו את זמנם ויבזבזו כספי ציבור".
עמדת האוצר הוצגה כאמור בדיון שהתקיים כישיבת המשך שלדיון שערך בן אליהו בחודש שעבר, במסגרתו נתבקשה חברת השוק הסיטוני להכין מסמך אודות אופן ההתקשרות הצפוי למול בעל הקרקע במתחם צריפין. במהלך הדיון באוצר, סקר שרון נובק מחברת הייעוץ הפיננסי לשוק MNS את מתווה ההתקשרות הפיננסי. אלא שאז ברגמן טענה כי למרות העבודה שניסו לעשות באגף התקציבים ולמרות העבודה שנעשתה בעבר על ידי החברה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר, לא ברור האם לפרוייקט השוק הסיטוני יש תועלת משקית המצדיקה את ההשקעה. לדבריה, הנושא עלה בעבר כמה פעמים וזה חוזר שוב. נאמרו למרות שמחקר כלכלי שהזמינה חברת השוק הסיטוני בעבר העריך כי הקמתו של השוק תביא לעלייה בכוחם של החקלאים מול המשווקים ולחיסכון של עד 2.5 מיליארד שקל לצרכנים בשנה.
עמדת האוצר עוררה גם את זעם החקלאים. נשיא התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, מסר: "חייבים לחזק את התחרות המקומית דרך שוק סיטוני חדשני אשר יחזק את כוחם של החקלאים מול רשתות השיווק. ברגע שזה יקרה, תחת פיקוח ממשלתי, כוחן הריכוזי והמונופוליסטי של רשתות השיווק החולשות כיום על 65% מהפעילות הסיטונית, ייקטן".
ממשרד האוצר נמסר: "לאורך השנים תמך משרד האוצר בהקמת השוק הסיטונאי. מכיוון שכעת נבחן מתווה חדש להקמת שוק סיטונאי, נדרשת עבודה מקצועית ורצינית שטרם בוצעה על ידי משרד החקלאות, וזאת בשביל להביא למקסימום את התועלת והיעילות מהפרויקט. ככל שמנכ"ל משרד החקלאות מעוניין בסגירת חברת השוק, למשרד האוצר אין עמדה בנושא, וזאת בתנאי שהפרויקט יתחיל להתקדם, ובצורה היעילה ביותר".
