ניסיון הסחיטה בבנק יהב: היום יוגש כתב אישום נגד ההאקר

מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה תגיש היום (ג') לבית משפט המחוזי בת"א. כתב אישום נגד עובד לשעבר בחברת הדיוור האלקטרוני אקטיב טרייל, על פריצה למחשביה וגניבת מידע כדי לנסות לסחוט כספים מבנק יהב. העובד לשעבר, ליאור שרעבי (32) מפרדס חנה־כרכור, יואשם בעבירות של סחיטה באיומים, חדירה למחשב כדי לעבור עבירה, שיבוש פעולת מחשב והלבנת הון.

שרעבי נעצר לפני כשלושה שבועות בעקבות חקירה של כוח משימה מיוחד של יחידת הסייבר הארצית בלהב 433 של המשטרה, הרשות להגנת הסייבר במשרד ראש הממשלה ובנק ישראל.

ליאור שרעבי מובל לבית משפט השלום בראשון לציון צילום: אוראל כהן

על פי כתב האישום שיוגש, שרעבי השתמש בידע שצבר בעת עבודתו, וכן במידע שאסף מאקטיב טרייל, כדי לפרוץ למחשבי החברה. הוא שלף ממאגרי החברה פרטי לקוחות וכתובות שהיא קיבלה מגופים פיננסים, ובהם בנק יהב, לצורך שליחת מיילים שיווקים.

בעזרת המידע, שרק בדיעבד הסתבר שלא כלל מידע פיננסי רגיש, פעל שרעבי כדי לנסות לסחוט כספים הן מאקטיב טרייל והן מבנק יהב.

על פי הראיות שנאספו בחקירה, שרעבי שלח תחילה לגורמים בהנהלת החברה והבנק מיילים. הוא הציג עצמו כחלק מקבוצת האקרים, וטען שבוצעה פריצה למערכות החברה והבנק, ובידיו מידע רב על לקוחות. במיילים דרש שרעבי תשלום כופר במטבע הממוחשב ביטקוין. הדרישה הראשונית מאקטיב טרייל עמדה על מטבעות ביטקויון בשווי של כ־1.2 מיליון שקלים, ואילו מבנק יהב על סכום שנעמד בעשרות אלפי דולרים.

שרעבי הוסיף וכתב במיילים שאם לא ישולם הכופר, הנתונים הרגישים יועמדו למכירה פומבית ברשת האינטרנט המחתרתית דארקנט, כך שלבנק עשוי להיגרם נזק רב. שרעבי, כך נטען, נקב ביום ושעה שבהם יעמיד את הנתונים למכירה אם לא יקבל את הכסף. הוא הוסיף שהחל כבר בפעילות לפרסום ברשת על המידע שבכוונתו למכור לכל המרבה במחיר.

"לשמחתנו הבנק גילה אחריות ומיהר לפנות אלינו", אומר סגן ראש יחידת הסייבר הארצית בלהב 433, רפ"ק יניב עזאני, שניהל את כוח המשימה. "התייחסנו לזה כמו אירוע ביטחוני לכל דבר. בשלבים כאלה אתה לא יודע אם בצד השני לא נמצאת אולי מדינה עוינת שמפעילה טרור סייבר כדי לפגוע במערכת הפיננסית של ישראל. לכן אירוע כזה מתנהל כמו אירוע חירום לאומי. יש גם חשש שחלק מהמידע באמת יימכר, מה שעושי ליצור אפקט על לקוחות הבנק, שלא יודעים מה יש בידי הפורץ ומה לא".

כוח המשימה גייס את יחידת המו"מ של המשטרה, כדי ליצור תקשורת רציפה עם שרעבי מחשש שעקבותיו ייעלמו. "פעלנו במישור המודיעיני, הטכנולוגי והחקירתי כדי לנסות להבין מי עומד מאחורי המיילים, מתוך נקודת מוצא שייתכן שבהחלט יש בידיו את המידע שהוא טוען שהשיג", מסביר רפ"ק עזאני. "בעולם הסייבר הכל יכול לקרות מהר מאוד, ולכן חששנו שהוא יפעל או ייעלם לפני שנגיע אליו ונדע אם יש לו שותפים".

במהלך המו"מ, כך עולה מכתב האישום, שרעבי גם קיבל תמורה מסוימת מהצוות שפעל לאתרו כדי למשוך זמן. "היה חשוב לנו להבין מהר מאוד את נתיב הכסף, ולפעול מהר שלא ייגרם נזק כלכלי לבנק", אומר רפ"ק עזאני. לפני כשלושה שבועות, לאחר ששרעבי המיוצג על ידי עו"ד אבי חימי אותר, הוא נעצר על ידי המשטרה. מעצרו הוארך מאז כמה פעמים.