היועמ"ש החליט לסגור את תיק החקירה נגד ניסן סלומינסקי

מנדלבליט קבע כי "בהיעדר אפשרות לברר עד תום את פרטי התלונה של המתלוננת ב.ב. מחמת אי-שיתוף פעולה, קיים קושי לבחון את טיב גרסאות המעורבים ואת משמעותן. לאור האמור, אין די בתשתית הראייתית להוכחת המעשים".

בסוף שנת 2016 התפרסמו ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת ידיעות ופוסטים על עבירות מין לכאורה שביצע סלומיאנסקי לפי הנטען בנשים שונות. ב-12.1.17 הורה מנדלבליט לפתוח בבדיקת החשדות. אלא שרק שתי נשים, מתוך כלל הנשים שאותרו ושאליהן פנתה המשטרה, הביעו נכונות למסור עדות ונגבתה מהן תלונה. נשים אחרות שאותרו, סירבו בתוקף למסור עדות.

ח"כ ניסן סלומיאנסקי צילום: אלכס קולומויסקי

התלונה החמורה יותר היתה של ב.ב., שהתייחסה לאירועים שהתרחשו במהלך שנת 2014-2015, בעת שעמדה בקשר מקצועי עם סלומיאנסקי, כשכיהן כיו"ר ועדת הכספים. לטענתה, במספר הזדמנויות, פגש בה סלומיאנסקי במסדרונות או במעלית הכנסת, חיבק אותה חיבוק ארוך וצמוד, ניסה לנשקה ולבסוף נתן לה נשיקה על לחיה, רק משום שהיא הסיטה פניה לבל ינשקה בפיה. בנוסף, תיארה ב.ב. אירוע מסוים בלשכת חבר הכנסת ניסן סלומיאנסקי, במהלכו חיבק אותה, נשק על לחיה והחמיא לה על הופעתה הנאה.

נוכח ממצאי הבדיקה, המליץ פרקליט המדינה לפתוח בחקירה נגד סלומיאנסקי בחשד להטרדה מינית ומעשה מגונה. במסגרת החקירה, נדרשו מספר השלמות עובדתיות מב.ב., והיא זומנה למסירת עדות נוספת במשטרה, אלא שלא הגיעה. בהמשך ב.ב. לא התייצבה במשטרת ישראל במועדים שתואמו עמה מראש, ואף לעתים כלל לא ענתה לפניות החוקרים.

בד בבד, נחקר סלומינסקי והכחיש כל טענה למעשה שיש בו כוונה מינית, ובפרט הכחיש כי ניסה לנשק את המתלוננת בפיה והצמידה ממושכות אליו בחיבוק. הוא טען כי הוא ממעט לחבק נשים. כמו כן, הסביר שחיבוקים ידידותיים הם בגדר הנהוג והמקובל בכנסת ושהוא עצמו אדם חם ולבבי, כך שככל שחיבק את אותן נשים, מדובר היה בחיבוק תמים.

לאחרונה, משכשלו כל הנסיונות לגבות מב.ב. את העדות הנוספת ולערוך עימות, הודיע ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה כי, נוכח התנהלותה האמורה של המתלוננת, צפוי קושי בניהול הליך משפטי. בהמשך לכך, פרקליטות המחוז ופרקליט המדינה המליצו לגנוז את תיק החקירה בהיעדר ראיות מספיקות. מנדלבליט החליט לאמץ את ההמלצות.