סונול פותחת את שוק הדלקים לתחרות: תייבא בנזין מחו"ל

חברת האנרגיה סונול שבשליטת דודי ויסמן פותחת את שוק הדלקים לתחרות. החברה חתמה בימים האחרונים על חוזה מול ספקית הדלקים הזרה ויטול (VITOL) על רכישת כ־400 מיליון טונות בנזין לפי ההערכות, כך נודע ל"כלכליסט". מדובר במכסה גדולה של בנזין שתגיע ממקורות שונים בחו"ל, כאשר אלו יאוחסנו במתחם תש"ן בדרום הארץ ויספקו, על פי מקורות בענף האנרגיה, כ־40%–45% מהביקוש של סונול לבנזין בשוק הישראלי, או כ־12.3% מהביקוש החזוי במשק כולו (בנזין אוקטן 95, נתוני 2017).

עבור המשק הישראלי מדובר בפריצת דרך מכיוון שזה כעשור סונול ומתחרותיה רוכשות כמעט את כל הדלקים שלהן מבית הזיקוק החיפאי שבשליטת עידן עופר (בזן). הרכישה נכפתה על סונול לאחר הפרטת בתי הזיקוק בעשור הקודם, אז המדינה מכרה את בית הזיקוק הדרומי לפז שהיתה אז בשליטת צדיק בינו ואת זה הצפוני למשפחת עופר. כפועל יוצא מכך פז נאלצה לספק דלקים לעצמה בלבד, ואילו שלוש חברות האנרגיה הגדולות במשק אחריה – סונול, דלק ישראל ודור אלון – נכבלו לרכישה גם של בנזין וגם של סולר רק מבית הזיקוק הצפוני שנהנה מהמצב. עתה, כאמור, נפתח ערוץ שיווק חדש שהוא לא בתי הזיקוק המקומיים, כאשר ההערכות הן שדלק ישראל בשליטת יצחק תשובה בוחנת אף היא את המהלך עם אפשרות לחבור לסונול כדי לייצר יבוא מצרפי לשתיהן תוך ניצול יתרון לגודל לטובת השגת מחיר יותר טוב עבור הסחורה.

שוברים את המונופול

טרם המהלך קיבלה סונול את ברכת הדרך מהממונה על הגבלים עסקיים וזאת לצורך קבלת היתר לאחסון ויבוא של דלקים במתקני תש"ן (תשתיות נפט הממשלתית) שמשמשים את כל המשק לאחסון, כאשר הפריקה בפועל תיעשה במתקנים הדרומיים של תש"ן.

הרעיון לשבור את מונופול הרכישה מבית הזיקוק של משפחת עופר לא נולד אתמול, וכבר במרץ 2012 דיווח "כלכליסט" שסונול חברה לדור אלון ביבוא מטען בודד של בנזין שהגיע לצרכנים בישראל. בתגובה לפרסום דאז הסביר מנכ"ל סונול ניר גלילי שבתי הזיקוק שמהם הוא רוכש דלקים הם מונופול שנכפה עליו, ולכן הוא מחפש אפשרויות אחרות, שלצערה של סונול הסתכמו אז ביבוא מטען בודד ותו לא.

מה שקרה מאז הוא שמחיר הדלק בעולם עלה לרמות של חוסר כדאיות כלכלית, אולם בשנה וחצי האחרונות, עם צניחת מחירי האנרגיה בעולם, נולדה ההזדמנות לקשור חוזה ארוך טווח ולאורך שנת 2018 שמגלם כמחצית מצרכי החברה בשוק המקומי.

כחלק מהחוזה ויטול תחזיק במתקני אחסון לדלקים דרך קבע שאותם היא תחכור מתש"ן, כאשר בסביבת סונול מעריכים שהסיבה הראשונה למהלך היתה ניסיון לייצר "מאזן אימה" מול בתי הזיקוק בחיפה ועד להבנה שהלקוח שלהם לא תמיד יבוא לרכוש דלקים בצורה אוטומטית. סיבה שנייה למהלך היא כלכלית, כלומר שסונול הצליחה להוריד את מחיר הבנזין ביחס לזה שאותו היא רוכשת מבתי הזיקוק. סונול לא מדווחת יותר לבורסה (נמחקה לפני כארבע שנים), אולם בשוק יודעים שמחיר הדלק בשער בית הזיקוק אינו מפוקח ויכול להשתנות בכל רגע (רק מחיר הליטר לבעל המכונית מפוקח).

הנימוק השלישי למהלך הוא הורדת מרווח השיווק של חברות הדלק שמאיימת על הרווח הנקי של החברות. מרווח השיווק הוא הפער בין מחיר הבנזין שחברות הדלק קונות מבית הזיקוק למחיר הסופי שהוא נמכר ללקוח. פער זה היום מפוקח ומשקלו כ־10% ממחיר הליטר (בנזין אוקטן 95, שירות עצמי).

בימים אלו מקיים משרד האנרגיה שימוע לחברות הדלק להורדת מרווח השיווק בפער של 8 עד 10 אג', ולכן סונול מנסה להקדים תרופה למכה ולרכוש דלק במחיר טוב יותר עבורה, ועד לרמה שהפגיעה הצפויה מצד משרד האנרגיה תתקזז במעט עם רכישה זולה יותר של בנזין. במשק האנרגיה מעריכים שכל אגורה לכאן או לכאן משמעותה 10 מיליון שקל רווח גולמי שנתי. סונול מגלגלת על פי ההערכות כ־5 מיליארד שקל בשנה, אולם המיסוי הגבוה ועלויות התפעול משאירים בידיה רווח נקי של כ־40–50 מיליון שקל. לפיכך, השגת מחיר נמוך על הבנזין, שהוא הדלק הפופולרי בישראל, מייצרת עבורה רשת ביטחון מפני מהלכים רגולטוריים.

ומה יראה מזה הלקוח בכיס? הדבר תלוי בכמה יירד מרווח השיווק. אם סונול תספוג את כל ההורדה ועד לרמה של 10 אג', אזי סונול תנצל את המהלך רק כדי לקזז הפסדים. מנגד, אם מרווח השיווק יירד בכמה אגורות בודדות,ייתכן שסונול תגלגל חלק מהעסקה שהשיגה לכיס של הצרכן. כך או כך צריך לזכור שבמציאות שבה המדינה לוקחת 65% מס מכל ליטר בנזין, וש־25% הוא המחיר של בית הזיקוק (שממנו סונול חתכה עכשיו), המשמעות מבחינת בעל הרכב לא יכולה להסתכם ביותר מכמה אגורות בודדות לתדלוק.

מה יעשו החברות הנוספות

אם סונול אכן תשלים את מהלך היבוא בזן עלולה להפסיד עד 12% מהמכירות המקומיות שלה. לפי דו"חות בזן לסוף 2016, החברה נצמדת לכמות המכירה השנתית שעליה מדווח משרד האנרגיה, כלומר כושר מכירה כללי של כ־3.17 מיליון טונות של בנזין, מתוכםן בזן הפיקה כ־1.85 מיליון טונות. הכנסות החברה ממכירת בנזין הסתכמו בשנה שעברה בכ־951 מיליון שקל, שהם כ־22% מההכנסות שלה. בזן אינה מפרידה בין כמות המכירות של בנזין באוקטן 95 לבנזין באוקטן 98, אולם נתוני משרד האנרגיה מעידים שמכירות הבנזין ברמת אוקטן 98 הם פחות מ־1% מכלל הביקוש המקומי, ולכן ניתן להתייחס להיקף המכירות של בזן כאילו כמעט כולו מבנזין אוקטן 95.

לפיכך, ההערכות הן שבזן עלולה להפסיד עד 12% מהשוק המקומי שלה. אולם הבעיה שלה עלולה להחריף אם חברות אחרות ישכפלו את ההצלחה של סונול ויצטרפו למהלך.

בסונול אישרו את פרטי הידיעה.