נעלם המודל לחיקוי: טראמפ הוא לא דוגמה
האם ישראל, שהיתה מהמרוויחות הגדולות מהגלובליזציה, ושלכידות חברתית היא עבורה עניין קיומי, צריכה לקחת דוגמה מאמריקה המשוסעת?
העולם לפי דונלד טראמפ הוא זירת מאבק, וכדי לשוב לגדולה, אזרחי ארצות הברית צריכים "להתחייב שוב להתחרות ולנצח". זה נכון שראייה מפוכחת היא לא דבר חדש בוושינגטון.
- טראמפ תוקף שוב את אמזון: הדואר צריך לגבות מהם יותר על חבילות
- טראמפ על חקירת המעורבות הרוסית: "גורמת לארה"ב להיראות רע מאוד"
- טראמפ לחבריו אחרי אישור הרפורמה: "הפכתם לעשירים יותר"
אבל ארצות הברית התיימרה בעשורים האחרונים להיות מגדלור של קידמה, למשל כמגינת זכויות האדם. בשנה החולפת, נדמה היה שהעידן הזה נגמר. בנאום ההשבעה שלו, טראמפ הזכיר ש"אומה קיימת כדי לשרת את אזרחיה". זה המסר הפופוליסטי שאתו עלה לשלטון, אבל נדמה שהוא דווקא נשכח ב־2017, שנה שבה ממשל טראמפ ביטל תקנות לשמירה על הסביבה, הפחית את ההגנות על עובדים וגם על צרכנים, רופף את הפיקוח על המערכת הפיננסית, וזו רשימה חלקית.
את השנה חתם בגולת הכותרת שלו עד כה: רפורמה במסים, שלפי הרוב המכריע של התחזיות לא תזניק את הצמיחה אבל תגדיל את הפער בין האחוזון העליון בארצות הברית לכל השאר. כל זה סיפור פנים אמריקאי, אבל לא רק. ארצות הברית היא תחנה בהכשרה של לא מעט פוליטיקאים, אנשי עסקים ומשרתי ציבור בישראל, ולאורך השנים היתה מקור להשראה, לאידיאלים, וגם לרעיונות פרקטיים. בסוף 2017, לא ברור אם היא עדיין המקום שממנו אנחנו צריכים לייבא רעיונות והשראה. האם ישראל, שהיתה מהמרוויחות הגדולות מהגלובליזציה, ושלכידות חברתית היא עבורה עניין קיומי, צריכה לקחת דוגמה מאמריקה המשוסעת?