הסכמות על הרפורמה בסיעוד: חולים סיעודיים בכל הרמות יוכלו להמיר שעות טיפול לכסף

שרי האוצר, הבריאות והרווחה הגיעו היום (ד') להבנות בנוגע לשורת שינויים ברפורמה הממלכתית בסיעוד. הבשורות העיקריות הן שהתקציב לרמת הסיעוד הנמוכה ביותר יגדל מ-1,000 שקל ל-1,205 שקל בחודש וכי הפעימה השנייה במסגרת התוכנית שתוכננה ל-2019 – תצא לדרך כבר השנה. כלומר, במקום 400-500 מיליון שקל שהיו אמורים לעבור השנה – יועברו השנה מעל למיליארד שקל. שלושת השרים תכננו לקיים היום מסיבת עיתונאים מיוחדת ולבשר בה על השינויים החדשים, אך בשל סערת החקירות הוחלט לבטל אותה ולהעביר הודעה לעיתונאים. השינויים צפויים להיכנס לתוקף עוד השנה.

לצד הבשורות הללו, נפתרה אולי הסוגיה השנויה ביותר במחלוקת שהקימה עליה בשבוע האחרון את חברות הסיעוד. מדובר באחד מסעיפי הרפורמה הקובע כי חלק מהתקציב שיועד לשעות טיפול עבור האוכלוסייה הסיעודית – יומר לתקציב גמיש שבו יתאפשר לאדם הסיעודי ולמשפחתו להשתמש בו גם עבור שעות טיפול – אך גם עבור צרכים אחרים דוגמת שירותים שונים או ציוד עזר.

אלא שבמקום ההחלטה המקורית לאפשר לסיעודיים ולמשפחותיהם להמיר החל מהרמה ה-2 ועד לרמה ה-6 (מצבי הסיעוד הקשים ביותר, ס"ק) רק ארבע שעות שבועיות משעות טיפול – לכסף שבו יוכלו להשתמש בו גם לצרכים אחרים – כעת הוחלט כי כל שעות הטיפול ברמות הללו (למעט 1, הקלה ביותר) ניתן יהיה להמיר לכסף. זאת תוך שני סייגים: 1. ברירת המחדל היא עודנה שעות טיפול של מטפל המגיע לביתו של הסיעודי; 2. אם יבקש להמיר חלק מהשעות הללו בכסף, עליו להמיר מינימום של כ-4 שעות (ולא פחות, נגיד שעה או שעתיים).

שר האוצר משה כחלון, שר הבריאות יעקב ליצמן ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן כשהכריזו על תוכנית הסיעוד הלאומית החדשה צילום: דוברות משרד האוצר

עבור חברות הסיעוד המספקות שירותי מטפלים לאלו שהוגדרו כסיעודיים מדובר במכה גדולה, אפילו גדולה מאוד. כיום מגלגל התחום כ-7 מיליארד שקל בשנה שמגיע מהמדינה, כשהסכומים המושקעים בחברות אלה מטעם גורמים פרטיים נחשב לזעום. במלים אחרות, המרת התשלום על שעות הטיפול לשירותים אחרים שיינתנו לסיעודיים בהתאם להעדפותיהם, תביא לחברות הללו להפסדים של מאות מיליוני שקלים בשנה.

בשבועות האחרונים החלו חברות הסיעוד לפעול מאחורי הקלעים ודרך לוביסטים על מנת לשנות את רוע הגזירה מבחינתם. אתמול הן אף קיימו הפגנה נגד השינוי המתוכנן מול קריית הממשלה בתל אביב. כלפי חוץ טוענות החברות כי המדינה מסירה את אחריותה מהטיפול בקשישים הסיעודיים ומאלצת אותם ואת בני משפחותיהם לדאוג לכלל השירותים.

כיום מקבלים קשישים שהוגדרו כסיעודיים סיוע בצורת תקצוב שעות טיפול מהמדינה שבמהלכן מגיעים אליהם מטפלים, וזאת לפי שלוש רמות אבחון. הרמה הראשונה קיבלה 9.75 שעות טיפול שבועיות, הרמה השנייה והקשה יותר קיבלה 18 שעות טיפול שבועיות וקשישים סיעודיים ברמה השלישית והקשה מכולן קיבלו 22 שעות טיפול בשבוע.

אלא שבמסגרת ההבנות שהושגו, תשתנה השיטה הנוכחית וייקבעו שש רמות אבחון במקום השלוש הקיימות כיום. במקום שעות טיפול, סיעודיים ברמה הראשונה יקבלו מעתה סכום קבוע של 1,205 שקל בשבוע ללא שעות טיפול, אלה שיוגדרו כרמה שנייה יקבלו עשר שעות טיפול שבועיות שאותן יוכלו להמיר לשירותים אחרים; אלה ברמה השלישית יקבלו 14 עד 17 שעות שבועיות שאותן יוכלו להמיר (14 למטפל זר, 17 למטפל ישראלי, ס"ק); ברמה הרביעית יזכו ל-18 עד 21 שעות טיפול שבועיות שניתן יהיה להמיר; ברמה החמישית 22 עד 26 שעות וברמה השישית והקשה מכולן – 26 עד 30 שעות. עלות שעת טיפול אחת היא מעט פחות מ-50 שקל.

הרפורמה בסיעוד או בביטוח הסיעודי הוצגה בנובמבר אשתקד לאחר לא מעט חבלי לידה קשים ביותר, והיא נועדה לספק מענה אולי לאתגר הגדול ביותר עמו מערכות הבריאות והרווחה צפויות להתמודד בשנים הבאות – הזדקנות האוכלוסייה. תקצוב התוכנית צפוי לעלות בשנים האחרונות בהדרגה ולהתייצב על כ-1.8 מיליארד שקל ב-2021 כשהתוכנית תבשיל במלואה.