בג"ץ: פעילות חברות גביית הארנונה הפרטיות ברשויות לא חוקית
לפי הפסיקה, מדובר ב"אצילת סמכות אסורה" של וקיים חשש לניגוד עניינים. בג"ץ הורה למשרד הפנים להסדיר את הנושא בחוק תוך שנה
בג"ץ פרסם היום (ב') פסק דין האוסר על שימוש של הרשויות המקומיות בחברות לגביית ארנונה. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי השופטים דפנה ברק ארז, יצחק עמית וענת ברון. לדברי ברק ארז, "ביצוע פעולות גבייה באמצעות חברות גבייה פרטיות היא אצילת סמכות אסורה".
- מפעל רפאל היה פטור מארנונה יותר מעשור
- משרד הפנים מעכב תקנות להנחה בארנונה במתחמי התחדשות עירונית
- מעל הציפיות: 260 מיליון שקל נגבו במסגרת מבצע הארנונה
הפסיקה התקבלה במסגרת עתירה שהוגשה על ידי נשיאות הארגונים העסקיים נגד שר הפנים אריה דרעי ומשרדו, שמאפשרים לרשויות המקומיות להשתמש בחברות הגבייה הפרטיות זאת בייחוד לאור כך ש"ישנו חשש מקיומו של ניגוד עניינים הנובע מזיקה שבין שכר הטרחה של חברות הגבייה לבין גובה הסכומים הנגבים על ידן".
משרד הפנים ניסה להיאחז בנוהל ישן שהוציא, אולם לטענת בג"ץ זה אינו עונה על השאלות הרבות שעולות במסגרת מתן סמכות הגבייה לגוף פרטי. כך למשל אמנם ההחלטה לגבי הליכי הגבייה היא של גזבר העירייה, אולם הנתונים שמגיעים אליו הם מהחברות עצמן, והנוהל לא מתייחס לקריטריונים ברורים בכל הנוגע לגבייה (למשל האם לתת את אותו היחס לעסקים ולתושבים).
ברק ארז התייחסה למספר בעיות הנובעות מהשימוש בחברות הפרטיות כדי לגבות ארנונה. הבעיה החמורה ביותר בנוגע לניגוד העניינים הנובע מהשימוש בחברות הגבייה. לדברי ברק ארז, "בתשובות המשיבים (משרד הפנים-ע"מ) לא ניתן מענה ישיר לחשש מקיומו של ניגוד עניינים הנובע מהזיקה שבין שכר הטרחה של חברות הגבייה לבין גובה הסכומים הנגבים על ידן".
בעוד שמשרד הפנים טען כי מדובר בעניין "טכני", כתבה ברק ארז כי "פעולות גבייה של תשלומי חובה כרוכות בהפעלה של שיקול דעת שלטוני". עוד הוסיפה, כי "הצדדים היו חלוקים באשר להיקף שיקול הדעת שחברות הגבייה רשאיות להפעיל במסגרת פעילותן... אולם גם על פי הגרסה "המקלה" ביותר - זו שהוצגה בין היתר על ידי חברות הגבייה עצמן - עולה כי הן מבצעות פעולות כגון שליחת הודעות תשלום והתראות לפני עיקולים וכן מפעילות 'אמצעי גבייה' כגון עיקול, כניסה לחצרי וכדומה...".
עוד ציינה השופטת, כי "הפעלת סמכות כרוכה גם בהפעלת שיקול דעת, והפעלת שיקול דעת צריכה להיעשות על בסיס של מחויבות וכפיפות לכללי המשפט המנהלי".
בפסק הדין העניק בג"ץ לרשויות המקומיות שנה אחת על מנת להסדיר את פעילותן של חברות הגבייה בחוק.
העתירה הוגשה כאמור על ידי נשיאות הארגונים העסקיים, באמצעות עו"ד איה רייך מינא ממשרד עו"ד עמית פולק מטלון, שרגא ברוש, יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שהגישה את הבג"ץ נגד פעילות חברות הגבייה, מסר בעקבות פסק הדין כי "טחנות הצדק אכן טוחנות לאט אבל לאחר מאבק משפטי של עשור, בית המשפט הביא בשורה חשובה לאזרחים ולעסקים בישראל - נגמר העידן של איש כישר בעיניו יעשה וחוזרים לפעול על פי חוק. לא ייתכן שאכיפת החוק נמסרת לגופים פרטיים אשר מתוגמלים לפי היקף של גביית מסים. עומס הארנונה, בגובה של 22 מיליארד שקל בשנה, הפך לבלתי אפשרי הן לעסקים והן לאזרחים והגיע הזמן לעצור את מסחטת הכספים הבלתי אחראית הזו".