הנתונים מתחילים לאותת: שנת 2018 לא תהיה טובה כמו 2017

1. נתוני הרבעון הראשון לשנת 2018 שהחלו להתפרסם בימים האחרונים מציירים תמונה מאקרו-כלכלית לפיה ניתן כבר להניח כי שנת 2018 לא תהיה טובה כמו השנה שחלפה. אין מדובר בהפתעה, שכן כלל הגופים הכלכליים כבר חזו האטה בקצב הצמיחה של כלכלת ישראל לשנה הנוכחית לעומת שנת 2017 שנחשבת לשנה טובה עם צמיחה של 3.5% אחרי צמיחה של 4% בשנת 2016. עם זאת, לשנת 2018, הן בנק ישראל והאוצר, הגופים הפיננסיים העיקריים בשוק ההון הישראלי והן המוסדות הכלכליים הבינלאומיים מדברים על קצב צמיחה סביב 3.2% שנתי. לכן, החשיבות במעקב אחרי ההתפתחויות הכלכליות. חשוב לזכור, בניגוד למונח מיתון, המתייחס לירידה בתוצר או בהתכווצות של המשק, אין מדובר בתופעה כזו ואף לא בהאטה חריפה, אלא בצמיחה - אך בקצב מתון יותר שכאמור מתמשכת על פני שנתיים. בנק ישראל, צפוי בשבוע הבא לעדכן את תחזית הצמיחה –העומדת על 3.4% והיא הגבוהה מבין כל הגופים. לפי הערכות, העדכון של בנק ישראל יהיה כלפי מטה.

2. ההאטה בקצב הצמיחה איננה תופעה ישראלית בלבד. היום פרסם ארגון המדינות המפותחות ה-OECD, את מדד המשולב למצב הכלכלה העולמי, מדד מורכב מכמה פרמטרים מאקרו-כלכליים (שינויים במלאים ובהזמנות, התפתחויות בשוק ההון, סקרי אמון צרכנים, אך בניגוד לנתונים סטטיסטים רגילים שמתארים מצב שעבר, המדד המשולב הזה – המכונה CLI - מיועד לחזות נקודות מפנה בפעילות הכלכלית יחסית למגמה 6-9 חודשים קדימה והוא מצליח לעשות זאת בהצלחה לא מבוטלת.

בנימין נתניהו ומשה כחלון איי אף פי

לפי מדד זה, בין הכלכלות הגדולות באירופה, גרמניה, איטליה בריטניה וצרפת, יש סימנים שהצמיחה מאבדת מומנטום כאשר בבריטניה, המדד ממשיך להצביע על צמצום הצמיחה. אגב, גם כלכלת יפן מראה סימנים של האטה. כאמור, ישראל גם חברה בארגון וגם עבורה חושב ה- CLI: החדשות הטובות הן כי המדד הישראלי ממשיך לגדול. הפחות טובות: שמאז אוקטובר 2017, הגידול הולך וקטן ובחודש פברואר 2018 הוא מתקרב לאפס. בהקשר זה ראשי הארגונים הכלכליים בעולם כגון הקרן המטבע הבינלאומי וגם הכלכלנים המובילים מדברים על שני "חוסר איזונים" (IMBALANCES) גדולים במערכת: אחד בתחום הפיננסי, שבא לידי ביטוי בזינוק חד בחוב והשני במישור הגיאו-פוליטי שבא לידי ביטוי באיום במלחמות הסחר על רקע המתיחות בין ארה''ב לסין וגם על רקע מתיחות במזרח התיכון לרבות בסוריה. כלכלת ישראל סובלת מכל המגמות הללו: חוב פרטי גבוה (לפי בנק ישראל חובות משקי הבית זינקו פי 2 מההכנסה הפנויה תוך עשור), המשק הישראלי הוא משק פתוח שהסחר מול העולם מהווה כשליש מהתמ''ג ועל התסיסה במזרח התיכון אין מה להוסיף

3. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את סקר מגמות בעסקים, המיועד לאסוף מידע על מצב המגזר הפרטי, ועל הציפיות של העסקים לגבי התפתחויות כלכליות בעתיד הקרוב. גם במקרה זה המידע הנאסף מדי חודש באופן שוטף, מספק תמונה עדכנית ביותר על מצב המשק ומשמש לזיהוי תפניות במחזור העסקים. הסקר המעודכן, הכולל גם את הפדיון של ענפי המשק, מראה על ירידה של 10% בפדיון ועל ירידה מתונה יותר –אך ירידה עדיין - ב"מאזן הכולל" המורכב משאלות המתייחסות לביצועי החברות בחודש פברואר לעומת ינואר. סימנים מטרידים מיוחד ניתן לראות בתעשייה בה היצור רושם חודשיים רצופים של ירידות כאשר גם נרשמת פסימיות לגבי מספר המועסקים בעתיד לפי תשובת התעשיינים עצמם. כמו כן, בענף הקמעונאי נרשמה צניחה חדה של יותר מ-7% בפדיון כאשר הצפי לעתיד בכל פרמטר אפשרי הוא של התמתנות: הן במכירות והן בהזמנות. גם בענף הבנייה, הצפי הוא להתמתנות. מנגד, אותו סקר מראה איתנות גדולה של ענף התיירות שממשיך להציג נתונים מרשימים (פדיון בתי מלון, מספר לינות ומספר מועסקים) וצפוי להמשיך להוות אחד ממרכזי הצמיחה המרכזיים של המשק - כל עוד המצב הגיאו-פוליטי יאפשר זאת.

בהקשר הזה יצויין כי גם הממד המשולב של בנק ישראל, שממשיך להתרחב, אך התרחבותו הולכת ומואטת זה שלושה רבעונים ברציפות. אתמול התפרסמו גם נתוני גביית המסים ומשם התקבלה הוכחה נוספת שמצבו של המשק טוב, אך פחות טוב משהיה קודם: שר האוצר משה כחלון ציפה לקבל "עודפים", כפי שהתרגל בשנתיים וחצי האחרונות מאז מונה לשר האוצר וזאת על מנת להכריז על הפחתת מסים נוספת. "העודפים" – שהם סטיות כלפי מעלה מיעד הגביה - הגיעו ל-700 מיליון שקלים בלבד, סכום שאי אפשר לזכות לתואר כבוד שכזה. יתרה מזו, גורמים באוצר הסבירו הבוקר שרוב "העודף" הגיעה מסגירת שומות ישנות או חריגות של חברות ואינם מתארות התפתחויות עדכניות במשק.

4. המצב המאקרו כלכלי החדש המתגבש מחייב בראש ובראשונה את תשומת ליבם של מעצבי המדיניות לרבות ראש הממשלה ושר האוצר. בעיקר, הם חייבים להפנים שצפויה ירידה, אם כי מתונה, בקצב הצמיחה של המשק. במילים פשוטות: לא לעולם חוסן, מה שהיה זה לא בהכרח מה שיהיה. לצורך העניין, אם כחלון הפחית מסים שש פעמים ברצף והצליח עד כה, זה לא אומר שיצליח גם בעתיד כי כאמור, הסביבה המאקרו-כלכלית משתנה לנגד עיניו. לכן, עליהם לעקוב, לנקוט במשנה זהירות ולהתנהג באחראיות.