ישראל כץ מחריף עמדות מול הנמלים

כשבוע לאחר השביתה בנמלים, שר התחבורה ישראל כץ מחריף עמדות מול הנמלים. לפי ההערכות בענף הספנות, כץ מעוניין לאפשר את פתיחת שני הנמלים החדשים גם אם לא תגובש רפורמה המקובלת על כל הצדדים בנמלים הקיימים.

כץ אף היה צפוי להכריז על כך במסיבת עיתונאים הבוקר (ג'), אולם זו נדחתה ברגע האחרון, ככל הנראה בשל ההתפתחויות הביטחוניות.

הסיבה לכך, לתפיסת כץ, היא שבנמלים הקיימים עברו את גבול הטעם הטוב, בין השאר בכך שהתעלמו מצווים של בית הדין לעבודה. כץ גיבש את הגישה הזו בשבוע האחרון, בעקבות דיון שהתקיים בלשכתו על השביתות בנמלי חיפה ואשדוד.

מגעים במצב של מוות קליני

המו"מ לגיבוש רפורמה נמצא במצב של מוות קליני, אף שהפער בין הצדדים לא גדול מאוד ובחלק נכבד מהסוגיות העקרוניות קיימת הסכמה מלאה. כך למשל, גם המדינה וגם הוועדים מסכימים על סעיף חסינות מפיטורים לרוב העובדים לעשר שנים בתמורה להתייעלות. שני הצדדים גם ירצו לגבש תוכניות פרישה למאות עובדים, בעיקר עובדי דור א', שיעזבו עד פתיחת הנמלים החדשים בחיפה ובאשדוד.

ישראל כץ שר התחבורה צילום: אוהד צויגנברג

בנוסף, שני הצדדים מעוניינים בשדרוג הציוד בנמלים הקיימים, כדי שאלו יהיו מסוגלים להתמודד עם התחרות מצד הנמלים החדשים. ואם זה לא מספיק, גם בוועדים וגם בממשלה מסכימים שהמדינה לא תמשוך דיבידנדים, אלא תשקיע כסף בנמל עצמו. במקרה זה, העובדים קיבלו מראש בקשה לקבל תוספות שכר על כל שדרוג ציוד כאילו המדינה נתנה להם אותו בעצמה.

ובכל זאת, שני דברים מונעים מהצדדים לסגור דיל. ראשית, בוועדים חסר גורם מרכז שניתן לסגור מולו עסקה, וגם בוועדים מודים בכך. בחברת החמשל, למשל, נמצא יו"ר הוועד מיקו צרפתי, שמרכז את המו"מ עבור כל העובדים. במקרה של הנמלים, לכל סקטור יש ועד משלו ובמהלך הדיונים מעלה כל ועד דרישות חדשות ושונות מאלו שעלו קודם לכן.

הסיבה השניה היא שמשרדי האוצר והתחבורה האמינו שהחסינות מפיטורי התייעלות, שעליהם הצהיר כץ בשנה שעברה, היא הדובדבן שבקצפת מבחינת הוויתורים של המדינה. אלא שבוועדים רואים בכך רק את נקודת הפתיחה למו"מ, ואת זה המדינה כבר לא מוכנה לקבל.

ההסתדרות בצרות

בנוסף, מציאות שבה נמלים חדשים ייפתחו כאשר הנמלים הקיימים ממשיכים להחזיק בכוח אדם עודף ובציוד מיושן עלולה לסבך לא רק את עובדי הנמלים הללו, אלא גם את ההסתדרות.

ההסתדרות קרובה לאבד את הייצוג בנמל אשדוד, הנחשב לאחד המעוזים העיקריים שלה, לטובת ההסתדרות הלאומית המתחרה. אם הצדדים לא יגיעו להסכמות על רפורמה, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן עלול למצוא את עצמו בין הפטיש לסדן: בין התמיכה שלו בבית הדין לעבודה לבין הפגנת קו מיליטנטי לשימור ועדי העובדים.

בתוך כך, נראה כי ראשי ועדי העובדים של הנמל רומזים בגסות לבית הדין לעבודה כי הטלת קנסות אישיים עליהם יפעלו לרעת בית הדין. שופטי בית הדין קבעו קנס אישי של 80 אלף שקל על כל ראש ועד בשבוע שעבר, לאחר שאלה סירבו להישמע להוראות בית הדין ולהפסיק את השביתה שבה פתחו.

מעיון בפרוטוקול דיון שנערך במוצ"ש נראה כי חלק מראשי הוועדים רמזו לבית הדין שהטלת קנס כספי עליהם לא תסייע לקדם את מטרות המדינה ואף עלולה לגרום לנזק. כך למשל, אחד מראשי הוועדים באשדוד גדי בוטבול סיפר לשופטים שהוא "לא יודע מחר לבוא לעובדים שלי ולריב איתם לחזור לעבודה כשעדיין מונח עלי קנס כספי של 70 או 80 אלף שקל".

בוטבול לא היה היחיד. ליאור בראזני, מראשי ועדי נמל חיפה, אמר בדיון: "ברגע שאני חוזר לנמל והוצאות המשפט עלי, זה לא נראה טוב מבחינת העובדים שלי. אם אני מדבר עם אנשים מהנמלים, והאוצר מבין שאנחנו מתפטרים היום, כל הוועדים מתפטרים, העבודה תחזור לסדרה עוד 3‑4 ימים וזה נזק של 200‑300 מיליון שקל לנמל. האם שווה לנמלים להשקיע כזה נזק בתמורה להוצאות משפט של 100‑200 אלף שקל?".