הכנ"רית סיגל יעקבי: "מנגנון שכר הטרחה מזעזע ויוצר תמריץ מעוות"

אחרי כמעט שנה בתפקיד, לכונסת הנכסים הרשמית (הכנ"רית) עו"ד סיגל יעקבי יש מסקנה אחת מאוד מעניינת: "הכל מתחיל ונגמר בשכר טרחה". ולא, היא לא מתכוונת רק לעיוות המקומם שנוצר כשנאמן או מפרק גורפים מיליוני שקלים שכר טרחה בזמן שהנושים מקבלים פירורים או לא כלום.

יעקבי, כך נראה, מתחילה להפנים שמנגנוני התמרוץ אינם מעודדים הבראה אמיתית של חברות, אלא הם בעיקר ממריצים את בעלי התפקיד למצוא דרכים לנפח את שכרם, בלי שום קשר לפירות שהם מניבים בסופו של דבר לנושים. הבעיה היא שחוק חדלות הפירעון החדש, שאמור לייצר מהפכה בענף, כלל לא נוגע בנושא שכר הטרחה. לדברי יעקבי, בתוך שנה אמורה מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים להשלים תקנות חדשות לתיקון העיוותים.

היום אין כמעט הבראות המון הקפאות הליכים מסתיימות בשכר טרחה עצום לנאמנים ומפרקים. את מקרי השיקום האמיתי אפשר למנות על כף יד אחת: קלאבמרקט, אייס ואולי גם מגה, שהנושים שלה עוד לא קיבלו את כל מה שהובטח להם.

“זה נכון אין כמעט הבראות היום שמחזירות תאגיד לפעילות, אבל גם מכירת פעילות והמשך תעסוקה לעובדים היא עדיפה לנושים”.

למכור חלק מהפעילות ולהמשיך להעסיק חלק מהעובדים, זה מה שקרה להוניגמן. בנוסף נשארו שם חובות של 233 מיליון שקל שיימחקו כמעט במלואם. התוצאה הזו היא הבראה בעינייך?

“הוניגמן זה מקרה שכדאי לתחקר אותו ולבדוק אם ניתן היה בנסיבות העניין להגיע לתוצאות מרשימות יותר”.

סיגל יעקבי, הכנ"רית הראשית

יש סיכוי לשינוי בעקבות חוק חדלות הפרעון החדש שייכנס לתוקף בספטמבר 2019?

“החוק החדש מנסה לתמרץ את החברות להגיע לבית המשפט בשלב מוקדם יותר, כשקל יותר לשקם. יש פרק שלם שעוסק בהסדר לפני צו פתיחה בהליכים. אמנם החברה לא מקבלת הקפאת הליכים, אבל כן יכולה לנהל מו”מ מוגן בתנאים מסוימים, וגם כאן היא צריכה להקדים ולהגיע כי מי שיכולה להיכנס למו”מ היא מי שיש לה יכולת לפרוע את ההתחייבויות שלה בתוך 12 חודשים”.

לא הגיע הזמן שבעלי תפקיד ייבחרו על פי ההצלחה המוכחת שלהם בהבראת חברות?

“ככלל אי אפשר שלא להסכים עם הטענה הזו, אבל יש קושי לבחון אך ורק את התוצאה הסופית. יש סיטואציות שבהן מראש ההליך נועד לכישלון, אבל אתה מנסה בכל אופן לתת את ההזדמנות, ממש כמו שמגיע פצוע אנוש לבית החולים, וגם אם אתה יודע שרוב הסיכויים שאי אפשר יהיה להציל אותו, אתה עדיין עושה את מרב המאמצים להשאיר אותו בחיים”.

הבעיה שזה לא תמיד נעשה. בהוניגמן עשו הכל? הרי הם אפילו לא הגישו לשופט תוכנית הבראה ולא עשו ספירת מלאי.

“יכול להיות שיש לתמרץ בעלי תפקיד באמצעות מנגנון שכר, שלפיו במקרה של הצלחה בשיקום רמת השכר תהיה הרבה יותר גבוהה, ובמקרה של פירוק ומימוש השכר הוא פירוק ומימוש (כלומר תקנות שמאפשרות לגבות שכר טרחה נמוך הרבה יותר, כ־1% בלבד מהקופה, לעומת עד 15% מהקופה לפי התקנה החלופית – ע.ר.)

ציפייה לתגמול צנוע

יעקבי היתה סגניתו ויד ימינו של הכנ"ר הקודם, פרופ' דוד האן, שפרש מתפקידו לפני כשנה. על אי ההצלחה של שרת המשפטים אילת שקד להעביר את האן בוועדה למינוי שופטים כשופט בבית המשפט המחוזי בחיפה, יעקבי לא מוכנה לומר מילה. אבל אין ספק שהיא מבינה היטב שמי שהכשילה את האן בוועדה למינוי שופטים היא קודם כל לשכת עורכי הדין, שהונעה מהתנגדות המפרקים להאן. על הרקע הזה יעקבי נחושה לנסות לייצר שינוי, שיעניק לה יותר אהדה בקרב הנאמנים והמפרקים. ובניגוד אולי למה שאפשר לחשוב, הדרך לזכות באהדת המפרקים אינה בתמיכה בדרישות שכר עצומות, אלא בעמדה אחידה שתתגמל במקרים המתאימים.

הביקורת כיום כלפי הכנ"ר היא עצומה, בעיקר מצד בעלי תפקיד. הם טוענים שאין הבראה אמיתית, שאין פיקוח על בעלי התפקיד, שהכנ”ר מתרפס בפני שופטים, לא מעז להתנגד לדרישות שכר טרחה מופרכות, ולא פועל לסגירת התיקים בתוך זמן סביר.

“תפקיד הכנ"ר הוא להבטיח תקינות, יעילות והגינות של הליכי חדלות פירעון. מה שקרה בשנים האחרונות בשוק הזה הוא משהו מטורף, עלייה תלולה במספר תיקי פשיטות הרגל. אנחנו עכשיו עובדים על נוהל חדש שיסדיר את כל נושא המינויים. זה הנושא הכי רגיש. יש מערך של פיקוח על בעלי תפקיד שנמצא בהליכים מתקדמים. אני מאמינה שבקרוב נראה פה שינוי.

“אני חושבת שתקנת שכר הטרחה 8א היא מזעזעת. המטרה שלה היתה נכונה, לתמרץ בעלי תפקיד להשיא את התמורה והתועלת לנושים, אבל בפועל בחלק גדול מהמקרים בעלי תפקיד מתומרצים לפי 8א, שמאפשרת לדרוש עד 15% מהקופה) על נכסים שממילא קיימים בקופת הפירוק או שלחברה יש זכות בהם בלי שפעולה מיוחדת שלהם הביאה לקבלת הנכסים. אין גם ספק שיתר מנגנוני השכר שקבועים בתקנות לא רלוונטיים להליכים גדולים כי מהר מאוד המדרגות הולכות ונשחקות (מעל סכום מסוים שנמצא בקופה בעל תפקיד יכול לקבל עד 1% ולפעמים גם פחות, ע.ר.). המדרגות כמו שהן היום לא יכולות לתת תגמול לבעלי תפקיד בתיקים משמעותיים, ותקנה 8א איננה הפתרון של הבעיה, היא יוצרת עיוותים אחרים. מחלקת ייעוץ וחקיקה התחייבה להשתדל להציג מודל שכר חדש עד כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון. אני מקווה מאוד שניתן יהיה לעמוד ביעד הזה.

“אגב, בעיניי מודל השכר יוצר עיוותים לא רק בתיקים הגדולים. לי מאוד מפריע שבתיקים של החייבים הכי מסכנים, האוכלוסיות הכי חלשות במדינה, נקבעות תוכניות פירעון או יש מאבק על מימוש דירות מגורים, שברור שמה שעומד מאחורי זה זה שאיפת בעל התפקיד להגדיל את שכרו. לגיטימי שבעלי תפקיד יקבלו שכר הוגן על הפעולה שלהם, אבל אסור שהשכר ייצר תמריצים מעוותים”.

למה הכנ”ר לא מקים מאגר נאמנים שמועסקים על ידו?

“גם סנגוריה ציבורית הרוב הם לא עובדי מדינה, רוב המייצגים הם עורכי דין פרטיים. ההבדל הוא ששם הם מקבלים שכר שלא על פי מערכת תמריצים, אלא תעריפונים שקבועים מראש ולכן אנו חוזרים שוב לשאלת התמריצים החיוביים והשליליים שמודל השכר מייצר. גם מאגר מנהלים מיוחדים הוא מאגר שאנחנו הקמנו ויש בו 200 עורכי דין, אבל עדיין לא מרגישים שיש פה שירות ציבורי, כי מעבר לזה ששירות ציבורי הוא נטול אינטרסים, את מצפה גם לתגמול בערכים יותר צנועים. לכן זה מחזיר אותנו לשאלת השכר”.

יש תיקים שנקראים בציניות “תיקי פנסיה”, תיקים שלא ייגמרו לעולם כי אין אינטרס לסיים אותם, כמו תיק הקואופ, שפתוח כבר 18 שנה, ותיק חפציבה. איך הכנ”ר מאפשר את זה?

“אנחנו חוזרים שוב לבעיותיות, כנראה שכל הרעות חולות של התיקים האלה מקורן במודל תמריצים לא מספיק מדויק או מתמרץ שיוצר תמריצים שליליים. תיק בסדר גודל של חפציבה בהיקף שעות העבודה שנדרש שם, בהיקף הפעולות שנדרש שם, ואני רוצה להיות הוגנת כלפי בעל התפקיד במובן הזה, שנחזור לאוגוסט 2007 עם רעידת האדמה שהייתה כאן עם 4,000 אנשי שנותרו ללא קורת גג, ואז היינו מוכנים לשלם כל מחיר. זה לא היקף עבודה שאפשר לדרוש מבעל תפקיד לקבל שכר טרחה רק בסוף ההליך.

למה? במה זה נבדל מקלאבמרקט ומגה?

“יכול להיות שצריך ללכת על מנגנון שכר ביניים כלשהו, כי משרדים כן משקיעים אלפי שעות עבודה”.

בתיק חפציבה הושקעו 80 אלף שעות עבודה.

“אני הכנסתי אותם להתכנסות והבנה שהתיק הזה הולך להסתיים ולא יעזור כלום. אבל אי אפשר בתיק כזה לצפות שבעל תפקיד יממן מימון ביניים את התיק, וישלם לעובדים שלו מיליוני שקלים בלי לקבל תשלום. ועדיין ברור שמנגנון שכר לפי שעות יוצר תמריצים שליליים. ברגע שיש שכר שעתי שהוא לא תלוי תוצאה, את תבצעי את הפעולה בכל מקרה, לעומת סיטואציה שאת מקבלת שכר רק על פי תוצאה, אז את תשקלי את הסיכויים והסיכונים ואת התוחלת שבביצוע הפעולה.

“אין ספק בכלל שתיקים שאילוצי התקנות מחייבים אותם במנגנון שעתי מחייבים גם בקרה הרבה יותר הדוקה. הרי אם זה היה לקוח פרטי, הוא עצמו היה עושה את הבקרה על עורך הדין ומוודא שהוא לא משתולל עם השעות. בהליכי חדלות פירעון הנושים הם לא צד ישיר מול בעל התפקיד, ואין ספק שזה התפקיד של הכנ”ר לבצע את הפיקוח הדוק יותר על בעלי תפקיד”.

אבל כמעט בכל התיקים הגדולים הכנ"ר מכשיר ומגבה כל פעולה של בעל תפקיד.

“לפעמים זה נכון, הפיקוח לא מספיק טוב ולכן אנחנו מקימים את יחידת הפיקוח על הנאמנים. גם אני התחלתי במחוז, והייתי מספיק כנה עם עצמי להגיד שכשאני יושבת עם בעל תפקיד והוא עושה עבודה עבורי ואנחנו 'אוכלים מאותו מסטינג', אני לא באמת יכולה לעשות פיקוח נוקב. הגבולות צריכים להיות הרבה יותר חדים וברורים, חייבת להיות הפרדה אקוסטית, כשאני צריכה לבוא למישהו ולהגיד לו ‘אתה פעלת לא כדין’, זה לא יכול להיות מישהו שאני שותה איתו קפה. לכן חייבת להיות יחידה נפרדת. על פי תוכנית העבודה שלנו, עד סוף 2018 זה אמור לצאת לדרך”.

מי צריך לשאת בשכר טרחה

מה התפקיד שלכם מול ביהמ”ש? לפעמים רואים שנציג הכנ"ר מתיישר עם האג'נדה של השופט.

“אם אני מכוונת את העמדה שלי לאג’נדה שלו אז לא צריך אותי. בית המשפט בתיקי נזיקין יודע להחליט גם בלי שמחזיקים לו את היד. אז דווקא בחדלות פירעון התפקיד שלי זה להחזיק לו את היד? לא. התפקיד שלי זה להביע עמדה מקצועית. ואני מקווה שהיא תהיה הגיונית וסבירה וטובה והיא תאומץ, אבל אני לא אכוון אותן מראש כדי שבית המשפט יקבל. אני צריכה להביע את העמדה המצפונית שלי שאני חיה איתה בשלום”.

אי אפשר שלא להזכיר את מגה. הנאמנים דרשו 153 מיליון שקל, השופט אילן שילה פסק להם 25 מיליון שקל והם ערערו לעליון. עמדת הכנ"ר היתה שמגיע להם 28 מיליון שקל. יש שמועה שאולי מי שהתנגדו לשכר הטרחה במחוזי, החקלאים ובנק הפועלים, לא ימשיכו את המאבק בבית המשפט העליון. את תישארי לבד?

“נראה לך שזה מה שמטריד אותי? אני מקווה שתהיה אמירה של בית המשפט העליון לגבי השכר, אמירה ביקורתית מסוימת על עצם הדרישה המופרזת. גם 28 מיליון שקל היה על הצד המאוד גבוה”.

יש סיכוי שתדרשו לחלק את עלות שכר הטרחה בין כל הנושים? למה רק החקלאים והספקים של מגה צריכים לשלם את שכר הטרחה?

“בתיק נידר היתה סיטואציה ספציפית, בעיניי הוא לא יוצר מספיק מובהקות, אלא תשתית לדיון הזה. זה משהו שצריך להסדיר בתקנות, זה לא צריך להיות יציר פסיקה. יש פה שאלה עקרונית מי נושא בשכר הטרחה. לכאורה הנשיאה בשכר צריכה להיות כמידת ההנאה שלך, ואם קיבלת שירות, לא יכול להיות שעלותו תגולגל רק על הנושים האחרונים מהמעט שנשאר להם”.