ילד אסור: אמריקה סוערת סביב הפרדת ילדי המהגרים מהוריהם

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

ארצות הברית של אמריקה, 2018: הילדים מתייפחים, השומרים צוחקים

בשבוע שעבר העלה מייקל היידן, ראש ה־CIA לשעבר (שמונה לתפקיד על ידי ג'ורג' בוש הרפובליקני), ציוץ שבו כתב: "גם ממשלות אחרות הפרידו בין אמהות לילדים", לצד תמונה של הכניסה לאושוויץ. התגובות סערו, אבל היידן סירב לחזור בו. האיש בן ה־73, תלמיד של ההיסטוריה, רואה כבר כמעט שנתיים איך ארה"ב מתנהלת תחת עננה פשיסטית, ולמרות שפה ושם הביע את דעתו על האופן שבו דונלד טראמפ מחליש את שלטון החוק בדמוקרטיה הגדולה, צריך היה לקרות משהו קיצוני כדי לגרום לו לצרף תמונה של אושוויץ לציוץ בטוויטר. הפרדת ילדים מהוריהם וסגירתם ב"מקלטים" שנראים כמו בתי כלא היו הדבר הקיצוני הזה.

בעיית ההגירה הלא חוקית בגבול ארה"ב־מקסיקו היא סיפור ותיק, אבל בעשור האחרון טפטוף מחפשי העבודה הוא כמעט אפסי; מי שכן מגיעות הן משפחות ממדינות מרכז אמריקה - אל סלבדור, ונצואלה והונדורס - שבורחות מהאימה במדינותיהן אל פסל החירות שראו בסרטים ומבקשות מקלט מדיני. על הדרך מגיעים גם חברי כנופיות, והשלטונות האמריקאיים מתקשים להחליט מי באמת זקוק למקלט ומיהו עבריין.

פעוטה בת שנתיים מהונדורס בוכה בעת ששוטר גבול עוצר את אמה גבול ארה"ב מקסיקו. לא מבדילים בין מבקשי מקלט לחברי כנופיות צילום: איי אף פי

נשיאים קודמים הלכו בין הטיפות, עצמו עין מול משפחות תמימות והתמקדו בגירוש מהגרים שהיוו סיכון. אבל אז עלה לשלטון טראמפ, נישא על גלי שנאה למהגרים. לא לכל המהגרים: אין דין מהגר טוב מנורבגיה כדין מהגר רע מוונצואלה. טראמפ זיהה את הסנטימנט הזה והפך אותו בקלות לנשק. לתפקיד שר המשפטים הוא מינה את ג'ף סשנס, שבשנות השמונים נפסלה מועמדותו לתפקיד שופט פדרלי בגלל דעותיו הגזעניות. ב־2018 סשנס חי את החלום, ובאפריל הודיע כי מי שיגיע לגבול יואשם בעבירה על החוק הפדרלי, מה שיעניק לממשל אישור להפריד ילדים מהוריהם. בחודשיים שעברו מאז הופרדו יותר מ־2,000 ילדים, בהם תינוקות בני חודשים אחדים, ופוזרו במתקנים מאולתרים בטקסס ואריזונה. סשנס, אגב, לא התרגש מההשוואה לנאצים: היא מופרכת "כי הנאצים מנעו מהיהודים לעזוב", לעומת האמריקאים שאוסרים עליהם להיכנס, הגיב ביובש.

המדיניות הזו היתה יכולה להמשיך מתחת לערפל אינספור החדשות שמייצר טראמפ, אלמלא התחילו כמה עיתונאים לשאול שאלות. המגזין "טקסס מאנת'לי" פרסם ראיון עם פעילה בעמותה שעוזרת למהגרות, שסיפרה סיפורים מסמרי שיער על מה שראתה במקלט בטקסס. "לפעמים אומרים להורים 'אנחנו לוקחים את הילד שלך', וכשזה שואל 'מתי תחזירו אותו?' עונים 'אנחנו לא יכולים להגיד, אתם תעמדו לדין, אנחנו לא רוצים אתכם כאן'. אשה אחת סיפרה לי שכשקצינים לקחו את הילדה שלה, זו התחילה לצרוח ולהקיא. האשה ביקשה חמש דקות לנחם את הילדה, והקצין ענה 'אם לא תתני לה ללכת, נוסיף לך לכתב האישום'". אקטיביסטית אחרת דיווחה לרשת CBS כי פגשה נערה בת 16 שטיפלה בתינוקת בת שנתיים שנכלאה איתה. "היא לימדה את הילדים האחרים איך להחליף חיתולים לתינוקת. ילד אחד אחז בחוזקה פיסת נייר שהיתה צילום תעודת הזהות של אמו".

לסיפורים האלה הצטרפו קלטות שבהן נשמעו ילדים בוכים בעוד השומרים צוחקים, צילומים של מאות ילדים במתחמים מגודרים שנראים כמו כלובים, ישנים עם שמיכות מילוט, יוצאים לשעתיים לאוויר הצח, מנסים לברוח. פה ושם דווח על ניסיונות התאבדות. הזוועה הזו נהפכה השבוע לכותרת הראשית היחידה באמריקה.

אמריקה שוקעת לתוך רפיון ידיים

כשהילארי קלינטון הזהירה בקמפיין 2016 שטראמפ יקים "כוח גירוש" וימרר את חייהם של מהגרים ופליטים, אמרו שזו טקטיקת הפחדה. עכשיו כבר מדברים באמריקה על מחנות ריכוז. נכון לאמצע השבוע, לא נראה פתרון קרוב למשבר הנוראי הזה: טראמפ מחזיק בילדים כבני ערובה כדי לכפות על הדמוקרטים לאשר לו תקציב לבניית החומה (שאותה, כך הבטיח בקמפיין, תממן בכלל מקסיקו). הדמוקרטים מנסים להביא להצבעה חוק שיאסור הפרדת משפחות, אבל מתקשים להשיג גיבוי רפובליקני, כי המפלגה של רייגן היא עכשיו המפלגה של טראמפ.

אזרחי ארה"ב נראו השבוע נסערים ומזועזעים, אבל אחרי שכל המצעדים הגדולים בשנתיים האחרונות לא הזיזו לטראמפ, יש באוויר תחושה מעיקה של הרמת ידיים. עוד מצעד נקבע ל־30 ביוני ובינתיים, בכל יום שעובר מופרדים עוד כ־100 ילדים מהוריהם. הם לא יודעים מתי יראו אותם שוב, אם בכלל.

ארצות הברית של אמריקה, 2018.