זיהום נחל אשלים: כיל התעלמה מ־20 שנה של התרעות על אסון מתקרב בנגב

לפני שנה, ב־30 ביוני, קרס הקיר המזרחי של "בריכת גבס מספר 3" במפעל רותם אמפרט מקבוצת כימיקלים לישראל, והחלה גלישה מסיבית של 100-200 אלף קו"ב של תמיסה חומצית - הכוללת חומרים כמו זרחן, מתכות כבדות ומלחים בריכוז חריג - מהבריכה אל שמורת הטבע של מדבר יהודה, באזור נחל אשלים.

תכולת הבריכה דלפה בזרם אדיר במורד הנחל במשך כ־48 שעות ולאורך יותר מ־20 ק"מ, תוך גרימת נזק רב לסביבה, למותם של בעלי חיים, ולהרעלת הקרקע. המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה מנהלת חקירה פלילית לבדיקת נסיבות האירוע וחשדות לעבירות על חוקי הסביבה בנושא זה. המזהמים שנמצאו בשפך עלולים לזהם את האזור למשך שנים רבות. בנוסף, התפקוד האקולוגי של הנחל נפגע באופן חמור. הנחל סגור מאז למבקרים וגם כשייפתח, ייתכן שחוויית הביקור בנחל תיפגע.

פקח רשות שמורות הטבע דוגם את נזקי דליפת החומצה לנחל אשלים צילום: חיים הורנשטיין

תחקיר "המקור" בערוץ 10 שישודר הערב חושף שורת מסמכים פנימיים של רותם אמפרט שמתוארכים במועדים שונים מ־1997 ועד 2016, ובהם אזהרות חוזרות ונשנות על אסון ממשמש ובא. בדיעבד, מתברר כי מסיבות בלתי ידועות, למרות ההתרעות הצעות שונות לפתרון הבעיה לא יושמו עד שלבסוף קרסה הסוללה.

בפרסום בתקשורת בעבר צוין שכיל חסכה 30% מעלות הקמת דפנות בריכות האידוי במפעל רותם אמפרט, כשהחליטה שלא לעבות את איטומן.

"מקור לדאגה גדולה"

המסמך הראשון הוא משנת 1997, ובו אחד המומחים הפנימיים מתריע על מצב הבריכות ובאופן ממוקד על הסוללה, זאת שכעבור 20 שנה אכן תיפרץ.

כותרת המסמך היא "הנדון: סכנת פריצת סוללה". נכתב בו כי "בניית הסוללות ההיקפיות סביב בריכות הגבס נעשית, למיטב ידיעתי, ללא תכנון הנדסי ומפרט ביצוע המקובל בסכרים...הסוללות בנויות בשיפועים חריפים ומסוכנים. הן נבנו ללא הידוק מבוקר והן נראות בלתי יציבות".

בנוגע לסוללה שלימים תקרוס נכתב שם: "המצב נראה חמור יותר מאשר במקומות אחרים ונראה שראוי לנקוט בדחיפות אמצעי ביטחון מכיוון שפריצה מבריכה זו עלולה לגרום לשרשרת אירועים חמורים ביותר כולל פריצה אפשרית של סכר נחל אשלים".

מסמך מ־2016 שהגיע לידי "המקור"

ב־2002 הגישה חברת ייעוץ חיצונית דו"ח לכי"ל ובו נכתב כי "היציבות של מערום הגבס הרטוב הקיים היא מקור לדאגה גדולה... זה בלתי אפשרי להמשיך באותה דרך כמו בעבר... אם הסוללה המזרחית תיפרץ, מים מזוהמים ביותר וגבס שישתחררו עלולים להגיע ישירות לנחל אשלים".

ב־2016, שנה ורבע בלבד לפני קריסת הבריכה, אנשי כי"ל מסיירים בבריכות, וזהו סיכום הביקור, שכותרתו: "סוללה מזרחית - סכנת יציבות".

במסמך נכתב כי "בסוללה המזרחית התפתחו סדקים פעילים, פתוחים, עמוקים ורחבים. בנוסף ניתן לראות שקיעות ותזוזות בסוללה. התוצאה עלולה להיות פריצת סוללה וגלישת גבס ומים לנחל אשלים".

הוגשה תביעת ענק

רשות הטבע והגנים הלאומיים הגישה לפני כחודשיים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד כיל והחברה הבת רותם אמפרט בסכום של 397 מיליון שקל, המתבסס על חוות דעת שהגישה הרשות, לאחר סקר מקיף שערכו מומחים מטעמה בשטח.

מחוות הדעת עולה כי נגרם נזק אקולוגי וסביבתי לנחל אשלים בהיקף של 397 מיליון שקל - סכום שכולל את שיקום הנחל וסביבתו (202 מיליון שקל) וכן את הפיצוי בעבור הנזק האקולוגי. שיטות ההערכה בהן נעשה שימוש מביאות לידי ביטוי את העובדה שבמקרי פגיעה בטבע אין מחיר שוק אמיתי, שכן ה"מוצר" - נחל אשלים - הוא ציבורי ופתוח לכל. על חוות הדעת הכלכלית חתומים שני כלכלני סביבה מהבכירים במדינה, פרופ' דורון לביא ופרופ' ניר בקר.

לצורך גיבוש חוות הדעת נעשה שימוש בידע של עשרות מומחים מהמשרד להגנת הסביבה, מרשות הטבע והגנים ומרשות המים לתיאור הנזק לקרקע, למערכות האקולוגיות ולמקורות המים.

מרותם אמפרט נמסר בתגובה: "קריסת הבריכה היא ללא ספק אירוע קשה וחריג. מהרגע הראשון בו התרחש האירוע החברה פעלה בכל דרך אפשרית, לרבות העמדת כל המשאבים הנדרשים, כדי להקטין ככל האפשר את הפגיעה הסביבתית. החברה רואה באחריות סביבתית את אחד מערכי היסוד שלה והעמידה את כל האמצעים הנדרשים לשיקומו המהיר והמיטבי של הנחל".