8 מיליארד שקל, והתחרות שברה את עובדי נמל חיפה

פריצת דרך בשיחות על הרפורמה בנמלים שעליה הכריזו משרדי האוצר והתחבורה ביום חמישי סוללת את הדרך להפרטת פעילות נמל חיפה. ההכרזה לוותה בהצהרה דומה מצד ההסתדרות, והיא מסיימת משא ומתן ארוך ומתיש בן כמה שבועות שכלל אף שביתה בת חמישה ימים בנמלים חיפה ואשדוד. "יו"ר ההסתדרות ונציגי משרד התחבורה והגורמים הרלבנטיים במשרד האוצר, וההנהלה וועדי העובדים בנמל חיפה, השיגו הסכמות עקרוניות בכל הנושאים שעל הפרק. יש הסכמה שעד סוף החודש ינוסח הסכם עקרונות וייחתם", הודיע בא כוחה של ההסתדרות עו"ד שי תקן.

למעשה, המדינה ניצלה את בעיות ההתארגנות בקרב עובדי נמל חיפה ואת הבנתם שללא רפורמה משמעותית הם לא יוכלו לעמוד בתחרות מול הנמל הפרטי, שצפוי לקום בעיר בעוד כשנתיים. במגעים עם עובדי נמל אשדוד אין התקדמות מהותית בשלב זה, אך אין בכך להפחית את המהפכנות בהסדר שהושג בנמל הצפוני.

צילום: רויטרס

לפי גורמים בקרב העובדים בנמל חיפה, בימים האחרונים הם מצויים תחת בליץ מצד עובדי נמל אשדוד שמבקשים להניא אותם מלחתום על ההסכם, שנתפס בעיניהם כרע. בקרב עובדי חיפה הדעות לגבי ההסכם עדיין חלוקות, ובשבוע הבא נציגיהם יידרשו לשבת ולגבש את פרטיו בכתב מול נציגי ההסתדרות וההנהלה.

במובנים רבים ההסכם בנמל חיפה משול למפץ הגדול בהפרטת מונופולים ממשלתיים שעובדיהם נתפסים כ"יושבים על השאלטר". "כלכליסט" מנתח מה משמעות ההסכם למשק, איך הוא צפוי להשפיע על התחרות ומה ירוויח מכך הצרכן הסופי, אם בכלל.

לפי הסיכומים בין המדינה להסתדרות, שייצגה את עובדי נמל חיפה, הנמל יקלוט משקיע חיצוני חדש שייקח על עצמו 100% מהפעילות. המדינה מתעקשת שהמשקיע החדש ייקח על עצמו את הנמל, כדי לבטל את הכפפת הנמל ועובדיו לרשות החברות הממשלתיות ולממונה על השכר באוצר.

לפי יו"ר ארגון עובדי התחבורה בהסתדרות אבי אדרי, המדינה מבקשת להביא משקיע אסטרטגי בדמות חברת ספנות או גוף עם זיקה לתחום ולא רק משקיע פיננסי שיזרים כסף, כדי לדאוג שלנמל חיפה יהיה צינור חמצן להמשך הפעילות. המשקיע יקבל אפשרות להפעיל, לשדרג ולנהל את הנמל למשך תקופה מוגדרת מראש, ככל הנראה 15-10 שנים, מבלי שיקבל בעלות על הקרקע או על הנכסים הפיזיים בנמל. הכנסות המשקיע יגיעו מפעילות הנמל, שגובה עמלות עבור פעולות כפריקה וטעינה של סחורה.

כדי להפוך את נמל חיפה לאטרקטיבי למשקיעים פרטיים, גיבשה המדינה הסכם שיביא לפרישתם של כ־300 מתוך 1,000 עובדי נמל חיפה הקיימים החל מתחילת העשור הקרוב. 200 יפרשו בעלות פרישה שנאמדת ב־2.7-2.5 מיליון שקל לעובד, ו־100 עובדי מחלקת הים ובהם הנתבים יועברו לחברה ממשלתית חדשה. עלויות פרישה אלו גבוהות בכמיליון שקל לעובד משצפויים לקבל עובדי דור א' שיפרשו מחברת החשמל, אך המדינה אינה מתכוונת להוציא את הסכומים מהקופה הציבורית אלא להטיל אותן על הנמל עצמו. לצורך זה המדינה בעיקר לוטשת עיניים לעתודות כספיות בגובה 500-300 מיליון שקל שמקורם בהפרשות יתר לפנסיות עובדי נמלי חיפה ואשדוד לפני כעשור.

צילום: גיל נחושתן

בנוסף, התחייבה המדינה לסייע באישורים להעמקת רציפי הנמל, אף שהכספים לרכישת ציוד יבואו ממקורות הנמל עצמו. העובדים שיישארו בנמל, מדור א' או ב', יזכו לחסינות מפיטורי התייעלות ל־10 שנים וקיבלו רשת ביטחון ממשלתית עד ל־2027 לפרמיות בהיקף של לפחות 70% משכרם - כלומר אם הפרמיות יירדו מתחת לרף זה, המדינה תשלים את החסר מקופתה. עובדי הנמל אף קיבלו הבטחה שכל כסף שיעביר המשקיע הפרטי יישאר בקופת הנמל, עם אפשרות לחלוקת דיבידנדים לעובדים בעת רכישת ציוד ובהיקף של כ־10% מעלות הרכישה.

נמלי חיפה ואשדוד חולשים על יותר מ־90% מהסחורות שנכנסות ויוצאות למדינה, והכוח האדיר שמחזיקים עובדיהם אף הביא את רשות ההגבלים העסקיים להכריז על שנים כמונופולים אזוריים לפני כשלוש שנים. השבתת הנמלים או האטת קצב העבודה בהם מסבות למשק נזק הנאמד במאות מיליוני שקלים. להערכת התאחדות התעשיינים, בחמשת ימי השביתה בנמלים בחודש שעבר הפסיד המשק כחצי מיליארד שקל.

לדברי יו"ר דירקטוריון נמל חיפה אשל ארמוני, ההסכם כולל התחייבות לשקט תעשייתי שהמדינה רואה כאמצעי להוצאת נמל חיפה ממעגל השובתים. בנוסף, הנסיגה מהסכמי עבודה קיבוציים כובלים צפויה לקצר את לוחות הזמנים של פריקת אוניות ואת ההמתנות הממושכות שלהן מחוץ לרציפים. עיכובים אלו מביאים לא אחת להעלאת מחירים עבור הצרכן הסופי, וצמצומם באופן משמעותי צפוי לחלחל גם לכיסו.

נוסף להבטחה לשקט תעשייתי עד 2027 וביטול ההסכמים הארכאיים שהגבילו את תפוקת העבודה בנמל, המדינה תרוויח התייעלות באחת החברות הוותיקות במשק. לפי נתוני רשות החברות הממשלתיות, במאי 2016 היוו עלויות השכר בנמל חיפה 57% מההכנסות - השיעור הגבוה ביותר בקרב מונופולים ממשלתיים. הפרשתם של 300 עובדים צפויה להביא לצמצום דרמטי בהוצאות. לפי עמדת המדינה, יחד עם שדרוג הנמל והכנסת המשקיע הפרטי, נמל חיפה המחודש יוכל להתמקד בפעילויות חדשות כמו פריקת מכוניות ומטעני תפזורת כברזל וגרעינים.

במקביל, המדינה רושמת לעצמה הצלחה במהלך הפרד ומשול קלאסי שמגביר את הלחץ על עובדי נמל אשדוד לגבש הסכם. שר התחבורה ישראל כץ יוכל להתגאות ברפורמה נוספת לאחר שמים פתוחים שעתידה להגיע לכיסו של האזרח, שר האוצר משה כחלון יוכל לחייך בסיפוק וגם יו"ר ההסתדרות ניסנקורן ירשום לזכותו רפורמה נוספת באחד המעוזים הקשים ביותר לפיצוח.

לכל הצדדים יש חודש ימים לגבש הסכם כתוב וחתום, ומיד לצאת לחפש משקיע. לפי הסכם המסגרת, אם לא יימצא משקיע עד 2021, המדינה תידרש למצוא פתרון חלופי, אך באוצר מאמינים כי לא יגיעו לכדי כך. שאלת המפתח היא כמה שווה נמל חיפה. הערכת השווי האחרונה שבוצעה לנמל לפני כשש שנים בתקופה שנבחנה הנפקתו אמדה אותו ב־1.2-1 מיליארד שקל. באוצר יודעים שהם נדרשים להביא מעריך חיצוני שיפיק הערכת שווי מעודכנת, אך מאמינים כי לא יחזרו על התרחיש שאירע בעת הפרטת נמל אילת: מכירת הנמל לאחר שנה של מכרז בפני מתמודד יחיד ששילם לבסוף פחות מהערכת המדינה.

עם שמות המשקיעים הפוטנציאליים, שיידרשו לעבור את אישור רשות ההגבלים וועדת הריכוזיות, נמנים בעלי מספנות ישראל שלומי פוגל ומשפחת שמלצר, שהתמודדו בשלבים המוקדמים על הפעלת נמל אילת. שמות נוספים הם בני משפחת לבנת המחזיקה בממן מסופים, שפיר הנדסה ועידן עופר, שעשויים להידרש לאישור רגולטורי או חבירה לגורם זר כתנאי להתמודדות.

למה הפעם כן הצליחו לגבש רפורמה בנמלים 

לאחר שנים של ניסיונות לגבש רפורמה בנמלים ללא הצלחה אמיתית, ב־2014 החליטה המדינה להשקיע 8 מיליארד שקל בהקמת שני נמלים פרטיים באשדוד ובחיפה, בסמוך לנמלים הקיימים וכדי להתחרות בהם. בניגוד לנמל אשדוד שהוא גוף יציב ורווחי, נמל חיפה מצוי בסכנה משמעותית וסיים את 2017 עם צניחה של 33% ברווח התפעולי ושל 26% ברווח הנקי. דו"ח חיצוני שהזמינה הנהלת הנמל ונחשף ב"כלכליסט" ב־2015 העריך שללא רפורמה, נמל מתחרה עצמאי בחיפה יביא לפיטורי 50% מהעובדים הקיימים.

על רקע נתונים אלו קל להעריך מה דחף את העובדים להסכים לפרישה מרצון ולהסכם חסינות מפיטורים ל־10 שנים. מעבר לכך, פרישתו של יו"ר הוועד המיתולוגי מאיר תורג'מן לפני כשנה וחצי השאירה את הנהגת העובדים ללא נציגות חזקה שתוביל את המאבקים מול ההנהלה והמדינה, והקלה על נציגי הממשלה ללחוץ על העובדים להגיע להסכמות. כעת מקווה המדינה לשכפל את המודל של חיפה גם לאשדוד.